ראשי » תרבות » ספרות

קבלו את החופרת: הבלש האוחצ'ה העברי הראשון

קצין משטרה הומו סקסי בארון, אנשי עסקים מקומיים, שומר אלכוהוליסט, צעירים מבולבלים וגיבור הומוסקסואל מוחצן, בלתי מתנצל וחסר אלוהים המתנהל בחרמנות מתמדת - כולם מתאספים ברומן הראשון, המצחיק והמפתיע "אין סודות בחברה" של יונתן שגיב

היה הבלש המזמר והיה הבלש המקטר, היה גאון הסקת המסקנות שרלוק הלמס והייתה הסבתא'לה הבלשית גברת מארפל, היה הנוקדן הבלגי פוארו והיו אינספור בלשים אמריקאיים עגומים עוטי מעילי טרנץ' ולוגמי וויסקי עם יצר הרס עצמי מפותח, ואפילו היה רבי בלש. אבל כזה עוד לא היה – הבלש האוחצ'ה העברי הראשון.

עוד כותרות ב-nrg:
• איסור שפיכת זרע לבטלה ירתק גם חילונים
• מחוברים פלוס-מינוס: האם כל הבאזז היה מוצדק?
• סקס בלי פשרות: אסף צפור נוגע היכן שכואב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

עודד חפר, המכונה "החופרת", הוא גיבורו של "אין סודות בחברה", הרומן הראשון, המצחיק והמפתיע של יונתן שגיב (הוצאת כתר). בנוסף לכך שחפר הוא הומוסקסואל מוחצן, בלתי מתנצל וחסר אלוהים, חובב שירי דולי פארטון, בעל ז'רגון זוועתי וראש מלוכלך, הוא גם בלש מתחיל ותפרן.
 
חפר מוכן לעשות הכל כדי שלא יצטרך, חלילה, לחזור ולגור בגיל 35 עם הוריו הנודניקים בפתח תקווה. החקירה הראשונה שמגיעה למשרדו גדולה עליו בכמה מידות – פרשת רצח שהוסוותה כהתאבדות, ועוד של אישיות ידועה ובעל אמצעים. על הדרך נפגוש גם קצין משטרה הומו סקסי בארון, שומר אלכוהוליסט, צעירים מבולבלים ואנשי ונשות עסקים מקומיים.

"החופרת", שזייף קרדיטים של בלש וכל הכשרתו בתחום הבילוש היא למעשה היותו תחקירן לשעבר  בערוץ החיים הטובים, נדחפת להלוויות, מציקה לידידים, מתחצפת ומשקרת. אחר כך מתברר שהרצח הזה הוא רק ההתחלה של שרשרת אירועים נוראים. כל הסיבוכים העלילתיים הללו מתרחשים על רקע תל-אביבי עכשווי אופייני ומבדח ("אני עוצר בבית הקפה השכונתי, מזמין מקיאטו לקחת, אבל מבקש מהבריסטה שימלא את הכוס עם חלב עד הסוף. ככה אני בעצם מקבלת קפוצ'ינו, משלמת רק על מקיאטו וחוסכת שלושה שקלים"). החופרת אוהבת להסתמך על אינטואיציה (גרועה), נופלת מטעות לטעות ומתנהלת בחרמנות מתמדת.

אגב, מעניין באיזו מהירות מתרגלים לקפיצות מלשון זכר ללשון נקבה אף באותו משפט – בשני העמודים הראשונים זה מוזר, מהשלישי והלאה זה נתפס כטבעי

לחלוטין. זהו הישג לא מבוטל של שגיב, החורג מתחום הספרות הבלשית ועשוי להיות בעל השפעה תודעתית וחברתית של ממש על הקוראים והקוראות, שנזילות מגדרית הופכת אצלם לעניין טריוויאלי שאינו צריך לגרום להרמת גבה.

עוד נקודה מעניינת היא שאת כל דיבורי הפח בשפה כה אותנטית כתב לא אחר מאשר דוקטור לספרות עברית המתגורר בלונדון, וספרו השני, לאחר "אין סודות בחברה", יהיה ספר עיון בנושא כסף וכלכלה ביצירותיו של ש"י עגנון, שיתפרסם בקרוב בשפה האנגלית (על פי עבודת הדוקטורט שלו). כך שלומר שמדובר בכותב ורסטילי להפליא יהיה לשון המעטה.

הדמות שיצר כאן היא פרועה, אנטי ממסדית, משבשת דיעות קדומות ופורעת סדרים חברתיים, ובכך כוחה וחינניותה. יש לקוות שהספר השלישי שיכתוב הדוקטור המכובד יהיה פרק נוסף בעלילותיה של החופרת, המתארת את פניה החבולים של גופת קורבן רצח כ"וודג' קשה", עושה קולות מאצ'ואיסטיים כשהיא צריכה להרשים נשות חברה עשירות, ו"צריך נאום חוצב להבות מאבא שלי כמו שאני צריכה דלקת וגינלית".

אבל יש בספר גם נקודה מעצבנת ומבאסת: מתברר שגם אוחצ'ות יכולות להיות מיזוגניות שונאות נשים. למה כל הדמויות הנשיות בספר הן פריחות מחומצנות, או רודפות בצע מעמידות פנים, או "אווזות יאפיות" מזויפות? אין אף אשה חכמה, טובה ונסבלת אחת בספר. המסקנה העצובה היא שאולי העולם כבר בשל מספיק לקבל באהבה אוחצ'ות, אבל צריך לעבור עדיין דרך ארוכה כדי לקבל את קיומן השלם של נשים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...