המילה הכי נפוצה היא בכלל לא מילה
עבור מי שעדיין לא העתיק את חייו לרשת, המילים הנפוצות ביותר בשנה החולפת לא יגידו מאומה. הזירה הלשונית שולחת אימוג'י מחויך תחת האשטאג 2014 ועונה על השאלה הבוערת: איזה כינוי מזלזל יותר, בוז'י או ציפי?
על פי חברת ניטור מרכזית ברשת, המילה הנפוצה ביותר בגוגל בשנה האחרונה איננה מילה אלא ציור: אימוג’י לב. גם המילה השנייה בנפיצותה אינה מילה אלא סימן # המופיע בציוצי הטוויטר וקרוי האשטאג.
עוד כותרות ב-nrg:
• למה החליט ליאור שליין לערוק לערוץ 10?
• איפה נמצא הסיטקום הטוב ביותר בישראל?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עבור מי שלא העתיק את חייו לרשת, המילים האלה הן סינית, והטעות אינה גדולה. אימוג’י היא מילה מורכבת ביפנית: e (תמונה), moji (מכתב). העיתון טלגרף כותב בסיכומי 2014 שהשימוש באימוג’ים, שהחל כבר בשנות התשעים של המאה הקודמת, הגיע לשיא חסר תקדים השנה, והוא ממשיך להתפשט.
אימוג’ים הם ציורים המשמשים בטלפונים החכמים ובטכנולוגיות נוספות, ונועדו לבטא רעיונות, רגשות, מותגים ובעצם כל דבר. לרשות המשתמשים עומד אלבום ציורים זמין שאפשר לשבץ אותו בטקסט, או ליצור ממנו טקסט חלופי. הציורים יפהפיים בדרך כלל והפכו לסוג של אומנות שימושית. בתוך אלה יש ל'אימוג’י הלב', המציין אהבה, מעמד על. חשוב לזכור שסמל הלב ♥ הוא אחד העתיקים בסמלי התרבות, והוא מוכר גם ממשחקי הקלפים מזה מאות בשנים. חולצות ועליהן הכיתוב NY♥I (אני אוהב את ניו יורק) נמכרו הרבה לפני פריצת האימוג'ים לחיינו.

את הדרך לפריצת האימוג’ים סללה האס-אם-אסית, הידועה גם כשפת leet, שנבנתה על קיצורים שונים שאפשרו לדחוס מסרים מורכבים ל-140 סימני המסך הסלולרי בגירסתו העתיקה. לצד שפה זו החל השימוש באמוטיקונים, וכאן צוירו ביטויי רגש שונים באמצעות מקלדת המחשב או הטלפון. למרות הדמיון אין קשר בין האימוג’י לאמוטיקון. אמוטיקון נגזר מן המילה emotion, ומכאן התרגום לעברית, רגשונים.
יתרונה של שפת האימוג’ים הוא המבחר העצום שהיא מאפשרת, האסטתיות שלה והזמינות. היא שפה גלובאלית של סמלים אוניברסליים, שניתן להבין אותה בכל מקום. יתרונה הוא גם חסרונה. היא מייתרת את צורך להביע רעיונות, מידע ורגשות באופן מורכב ובעיקר מקורי. או כפי שאמר לי נער שביקשתי ממנו לכתוב מכתב בכתב ידו, כתרגיל בביטוי עצמי: "איך אני יכול לכתוב מכתב בלי אייקונים? אני לא אוכל לבטא את הרגשות שלי".

מלחמת הכינויים הבין גושית
בנימין (ביבי) נתניהו מקפיד לכנות את מנהיגי האופוזיציה בכינוייהם: בוז'י וציפי. על פי הפרשנות, בכך הוא מבטא זלזול ברצינות שלהם וביכולת שלהם להנהיג את המדינה. במקרה של ציפי האפקט עשוי להיות הפוך. כזכור, כאשר אהוד ברק רצה לפגוע בכבודה של לבני הוא קרא לה דווקא בשמה הרשמי, ציפורה. המקרה של בוז'י שונה. הרצוג סובל מדימוי פני התינוק, הבחור הנחמד שכיף לשתות אתו קפה אבל חסרות לו הקשיחות והנחרצות הדרושות למנהיג. בראיון בנושא הדגיש את שמו הרשמי המלא, יצחק הרצוג, על שם סבו שהיה הרב הראשי לישראל, וגם תוך רמז לאביו, הנשיא השישי חיים הרצוג. עם זאת הוא לא מתכחש לבוז'י, כינוי שניתן לו על ידי אמו, יוצאת מצרים.
ביבי עצמו מנסה זמן רב להשתחרר מהכינוי שלו, שהפך למותג. במבחן התוצאה לא נראה שהכינוי הזיק לו. החברה הישראלית היא חברה לא פורמלית, והכינויים לאנשים פרטיים כמו לאישי ציבור הם סימן היכר תרבותי שלה. כך גם הרמטכ'ל 'בוגי' יעלון ושר האוצר לשעבר 'בייגה' שוחט. בדרך כלל השמות הפרטיים של נושאי הכינויים נתפסים ארכאיים ואפילו גלותיים, כמו משה (יעלון), אברהם (שוחט), וכאמור, ציפורה.
לכוכב החדש של מערכת הבחירות, משה כחלון, יש משימה מורכבת יותר: לחנך את הציבור והתקשורת לקרוא את שם משפחתו במלרע. בינתיים הוא פשוט 'כחלון' במלעיל, מאוד עממי, אבל עדיין לא שם של ראש ממשלה פוטנציאלי.

אלאליטה אלאשכנזית אלירושלמית
כינוס "לשון ראשון" מספר שמונה יתקיים בראשון לציון בשבוע הבא. כמו בכל שנה מתקיימים בכנס עשרות אירועים, מופעים ומפגשים. כן יחולקו בכנס שני פרסים. פרס ראש הממשלה לשפה העברית על שם אליעזר בן יהודה למזכירה המדעית של האקדמיה ללשון רונית גדיש; ופרס ראש עיריית ראשון לציון על שם מאיר אריאל ליצירתיות בשפה העברית למשוררת חוה פנחס כהן. ברכות לשתיים!
אחד המושבים בכינוס יעסוק בתופעה המיוחדת של הערבית של ערביי ישראל. בקרב האוכלוסייה החשובה הזו מתפתחת שפה מעורבבת, ערבית שאליה חודרים אלפי מילים וביטויים בעברית וקרויה גם ערברית. את התופעה הציג בספר מכונן בנושא בשם "ואללה בסדר" ד"ר עבד רחמן אלמרעי, שיהיה בין משתתפי הדיון.
בגיליון החדש של עיונים בשפה וחברה שיצא לאחרונה ונזכר בטור הקודם, מוקדש מאמר רחב ומאלף לתופעה, כפי שהיא משתקפת בסדרה הפופולרית "עבודה ערבית". את המאמר כתבו ד"ר רבקה בליבוים, שנפטרה אחרי מחלה בין הגשת המאמר לפרסומו, וד"ר מרק ברנשטיין. כמה תובנות ודוגמאות לערבית-עברית המעורבבת שמביא המאמר על קצה המזלג:

ענייני מבטא. הופעה של אמג'ד ב"אולפן שישי" מתבטלת בגלל המבטא שלו. הוא אומנם מצליח לבטא את העיצור p, אבל נכשל בתנועת e:
הסוכן: איך קוראים לשר הביטחון?
אמג'ד: איהוד ברק!
הסוכן: איך מזהים אתכם במחסום?
אמג'ד: תעודת זיהות!
השפה המעורבת מתבטאת כאמור בשילוב מילים ערביות, עבריות ולועזיות. בדוגמאות שמביא המאמר המילים הערביות הן בעיקר מילות תפקיד או מיליות כמו מע (עם), אל (ה' הידיעה):
"מע הייטק לא מתווכחים?".
"ליל הסדר בלב אלאליטה אלאשכנזית אלירושלמית".
"היה כתיר (מאוד) נחמד, אנתי (את) מגזימה!".
הכותבים מזהים תופעה המוכרת בין דוברי ערבית המסתגלים לעברית: שימוש בשפה עברית גבוהה דווקא. הילדה אומרת "בְבֵית הספר" במקום בֵּבית ספר, ואמג'ד מברך יהודי בברכה "שיהיה לכם יום מלבלב". לעיתים מופיע גם שיבוש מכוון: "התפוח לא נופל רחוק מהדלעת".
את המילים הלועזיות המקובלות, בעיקר מילות קריאה בסיסיות תופסים הערבים כעברית, כמו בדיאלוג הבא:
מאיה (הילדה): הַי באבא!
אמגד (בערבית): את לא יודעת להגיד "אהלן וסהלן אבא", "סלאם עליכום אבא?".
מאיה: (בעברית) זה לא משנה.
אמג'ד (בערבית): וואלק למה את מדברת אתי עברית? מה יש לך? מה, אני נראה לך יהודי כדי שתדברי אתי עברית?
שלושת מקצועות הרשע
סיפור מהחיים שסיפר לי רואה חשבון מאבן יהודה. הוא עלה על מונית, התגלגלה שיחה והנהג שאל אותו מה עיסוקו. "אני רואה חשבון" אמר הבחור. "אהה, אז אתה ממקצועות הרשע" הגיב הנהג, והוסיף הסבר לנוסע הנדהם: "רואה חשבון, שמאי, עורך דין".
התחש משרבט שפתיים
איציק שואל: מה הקשר בין המילים בטן, בִטנה ובטון?
'בטן' ו'בטנה' קשורות קשר הדוק. 'בטנה' היא חלקו הפנימי של בגד, בדרך כלל בגד עליון כמו מעיל מרופד וכן תיקים מרופדים, והיא נקראת כך כדימוי לבטן: 'בטנה' היא 'בטנו' של הבגד. 'בטון' אינו קשורה לענייננו. זוהי מילה צרפתית, המשמשת בעולם הבניין. בארץ הקודש נוצר צירוף גרמני-צרפתי: אייזן בטון.
חיים שמיר שואל: בעת בנית המשכן במדבר נצטוו הבונים לקחת "עורות תחשים". באיזו חיה מדובר? מהו תחש?
על השאלה מהו תחש נשפכו מחקרים ומילים לרוב, והחידה נותרה בעינה. בערבית פירוש המילה תחש הוא דולפין, אך קשה להניח שעור הדולפין שימש את בוני המשכן. על פי שפות אחרות תחש אינו בעל חיים אלא עור הכבשה ששימש את המשכן. בתרגום אונקלוס לארמית נכתב: "משכי ססגונא", כתרגום לנוסח העברי "עורות תחשים". רש"י מסביר שהתחש (ססגונא) היה מרובה גוונים, ובעקבות התלמוד ורש"י נולד בעברית החדשה שם התואר 'ססגוני'. על פי אגדה, המופיעה גם בספר הזוהר, תחש הוא חיה אגדית בעלת שתי שדראות (עמודי שדרה). ביאליק חידש את התואר 'תחשן' וייחס אותו לעצמו, כרמז לכך שיש לו שני עמודי שדרה: עברית-ארצישראלית ויידיש-גלותית. בעברית החדשה נקרא הכלב ארוך הגוף מסוג דַקְל ארוך הגוף כלב תחש, ועליו נכתב סיפור הילדים המיתולוגי "בייגלה".
שוש טוכפלד שואלת: מהו המונח העברי לכלי שבו מעשנים בשר ודגים?
המונח המקובל בשוק לכלי, הנקרא באנגלית meat smoker, הוא 'מַעֲשֵנָה', ובסמיכות מעשנת בשר, מעשנת דגים וכדומה. יש שמכנים אותו גם 'תנור עישון'. המונח לא זכה לדיון או לתו תקן של האקדמיה, אבל השימוש בו ראוי וגם מקובל. על פי מונחי ועד הלשון עוד משנות השלושים, מַעֲשֵנָה היא השם שהוצע לארובה, אבל המונח לא נקלט.
יעקב לוינגר שואל: מה משמעות הצירוף 'נפשי בשאלתי'?
המקור במגילת אסתר (ז 3): "וַתַּעַן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר: אִם־מָצאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ, וְאִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טוֹב, תִּנָּֽתֶן־לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי, וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִֽי". הכוונה כאן לכך שגורלה
אבישי טופול שואל: מה בין 'שרבוט שפתיים', 'שרבוט במשמעות קשקוש, ושרביט המלך?
'שרביט' מופיעה במקרא, והיא הרחבה של המילה 'שבט' במשמעות מקל מלכותי, שממנו התגלגל גם השבט כבית אב. תוספת ר' כהרחבת שורש תלת עיצורי מוכרת בעברית, כמו בפועל 'לכרסם' ואחרים. אל שרביט נקשר הפועל לשרבט, המופיע בתלמוד ופירושו להזדקף, לגדול ולהתנפח. 'שרבוט שפתיים' הוא ניפוח השפתיים. 'שרבוט' במשמעות קשקוש היא מילה בעברית החדשה, וגם היא נגזרה מן השרביט, קשקוש באמצעות כלי דמוי שרביט, כמו מכחול או עיפרון.
חיים רוזנברג שואל: מדוע חשבון עובר ושב נקרא כך? מה מקור השם?
ראשית, השם אינו זקוק להתנצלויות, שהרי זה מה שקורה לכסף בחשבון: הוא עובר, ולפעמים גם שב. זהו תרגום למקבילה האנגלית current account, 'חשבון שוטף'. הביטוי ותיק מאוד ומופיע כבר בראשית המאה העשרים, למשל בעיתון מוריה מ-10.8.1914: "ראיתי בעיני שאנשים מכניסים כספים להבנק על חשבון עובר ושב". מקור הצירוף בספר יחזקאל (לה 7): "וְנָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר לְשִׁמְמָה וּשְׁמָמָה, וְהִכְרַתִּי מִמֶּנּוּ עֹבֵר וָשָׁב".
עוד טורים, מדורים, שאלות ותופעות באתר הזירה הלשונית:www.ruvik.co.il