"שנה קשוחה מאוד": מוצלח למרות פגמיו
הציפיות הגבוהות מהסרט בכיכובם של אוסקר אייזק וג'סיקה צ'סטיין לא מומשו במלואן, ועדיין מדובר בסרט מצוין, בזכות תפאורה אותנטית, עלילה חזקה ומשחק אדיר של השחקנית הראשית, שכלל לא ברור איך לא זיכה אותה במועמדות לאוסקר
''שנה קשוחה מאוד'', במאי: ג'יי. סי. צ'אנדור
ניו יורק, 1981. פשע ואלימות הן האסוציאציות הראשונות שעולות לראש. סרטו החדש של ג'יי.סי צ'אנדור, "שנה קשוחה מאוד", מוצא את מקומו הראוי בזמן ובמקום הללו.
עוד כותרות ב-nrg:
• פרובוקציה? מסגד אל אקצה כמגן דוד
• מחאה: הדרת ערבים בפסטיבל בחיפה
• 130 אלף איש נגד קנייה ווסט
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"שנה קשוחה מאוד" היא דרמת פשע שבמרכזה עומד האבל מוראלס (אוסקר אייזק), איש עסקים אמיד המנסה להרחיב את העסק על רקע ניו יורק האלימה. האלימות הזו זולגת לא רק אל תוך העסק אלא גם לתוך משפחתו, ומוראלס מוצא את עצמו נאבק בו בעודו מנסה לשחק על פי החוקים ולשמר את מעמדו כאיש עסקים ישר. על רקע נופיה הדהויים של ניו יורק חורפית ומסוכנת, עליו להגן על משפחתו ועל המוניטין שלו.
"שנה קשוחה מאוד" הנו סרט בעל לא מעט רבדים, ודמותו של מוראלס מוצגת באופן מעניין כמורכבת מכמה טיפוסים שונים של אנדרדוג. מוראלס הוא המהגר שהגשים את החלום האמריקאי, אך ממשיך להיות מאוים על ידי המקומיים שמעמידים פני חברים ומנסים לחבל בהצלחתו. הוא האב שלא מצליח להגן על משפחתו מפני אלימות. הוא הבעל שחי בצל חותנו ומנסה להוכיח כמה הוא שונה ממנו. הגבריות של מוראלס היא העומדת במרכז, והיא מאותגרת שוב ושוב.
לצדו של האבל עומדת אשתו, אנה (ג'סיקה צ'סטיין). אנה מתגלה כדמות לא פחות עקשנית מבעלה והיא הקול אשר מנסה לדחוף אותו לפתרון הקונפליקטים שהוא חווה. אנה היא אמנם דמות אמיתית, אבל בפועל היא יותר מלאך או שטן, היושבים על כתפיו של האבל ודורשים ממנו להיות גבר, מכתיבים לו איזה גבר עליו להיות.
הופעתו של אוסקר אייזק מעולה כרגיל, אבל יש להודות שחסר ממד עומק בדמות שהוא מגלם. למרות שהסרט עוסק בכל כך הרבה מאבקים, רובם פנימיים, איכשהו דמותו של האבל לא ממש ממריאה בעקבות המאבקים הללו. זוהי דמות הפועלת על אוטומט כמעט – מפני שהוא עושה כל כך הרבה אנו בקושי רואים את התהליך הפנימי שהוא עובר, דווקא החלק שאמור היה להיות המעניין ביותר.
ומולו, ישנה אנה, שאותה מגלמת ג'סיקה צ'סטיין בכזו עוצמה שלא ברור מדוע השחקנית המוכשרת לא הייתה מועמדת לפרס אוסקר על התפקיד (למעשה, היא יכלה לקחת את מקומן של לפחות ארבע מחמשת המועמדות, בקלות). דווקא עליה ניכרים השינויים החזקים ביותר, האופן שבו היא עוברת מרעיה, לאם, לאשת עסקים, לחיית טרף. היא מהפנטת את הצופה בכל פעם שהיא מופיעה על המסך. אם צריך לבחור את המאפיין הטוב ביותר בסרט, זו ללא ספק היא.
למרות כל ההתרחשויות (שאגב מתפרשות על פני חודש "קשוח מאוד" ולא שנה, אם נהיה קטנוניים לרגע), ההתרה של הקונפליקט מתבררת כפשוטה להפליא, מעין "דאוס אקס מכינה" שאולי ניתן היה להבחין בה מציצה החוצה פה ושם במהלך הסרט אבל כזו שלא הייתה אמורה להיות המכה הסופית. לאחר התעצמות הדרגתית לכל אורכו של הסרט, הסוף מעט אנטי-קליימטי.
"שנה קשוחה מאוד" אולי לא מצליח לענות על כל הציפיות, ובכל זאת, בעיקר בזכות שני השחקנים הראשיים הנהדרים והעלילה המרתקת, עדיין מדובר בסרט מצוין. למרות אורכו המכובד (125 דקות) הוא איננו מתיש, ופגמיו לא מובחנים דיים כדי לפגוע בהנאה מצפייתו. כמו העיר בשנותיה הקשות ביותר, "שנה קשוחה מאוד" אינו מושלם, אך מאוד מפתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם