7 בום: העולם המקביל של "מהיר ועצבני"
הדמויות עמוקות כמו פנצ'ר, הדיאלוגים חורקים כמו סטרטר ישן והתסריט אינטליגנטי ברמה של סובארו פשע. כל זה לא מוריד כהוא זה מהעובדה שהפרק השביעי בסדרת "מהיר ועצבני" הוא סרט אקשן מטורף, משעשע ומגניב. הפרידה מווקר אפילו תצליח לרגש אתכם
"מהיר ועצבני 7", במרי: ג'יימס וואן
תגידו מה שתגידו על הפרק השביעי בסדרת "מהיר ועצבני": שלדמויות יש עומק של גלגל מפונצ'ר, שהדיאלוגים חורקים כמו סטרטר שמסרב להתניע, שהתסריט אינטליגנטי ברמה של סובארו פשע ומופרך כמו הסכום האסטרונומי שאנו משלמים על אגרת חידוש רישיון הרכב. למרות שכל זה נכון, "מהיר ועצבני 7" הוא סרט אקשן מטורף, מהנה ומשעשע להפליא, בעל יכולת זינוק מאפס למגניב בפחות מדקה, רק אל תשכחו להדק חגורות, להחזיק חזק במושב, למחוק את המילה "הגיון" ואם אפשר, להפקיד את המוח לשעתיים בכניסה לאולם.
עוד כותרות ב-nrg:
• שיר אחר שיר: האלבום הכי גרוע של שלום חנוך
• שלוש אוסטרליות מהממות מחליפות בגדים באוטו
• מנכ"לית תיאטרון חיפה: טיראן והשאר צבועים ומנותקים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
סדרת סרטי "מהיר ועצבני" הדוהרת על מסכינו בפול גז מאז 2001 אמנם צייתה בתחילת דרכה, לפחות בשלושת פרקיה הראשונים, לחוקי הגרביטציה, אך כמו רוב הפרנצ'ייזים הקולנועיים שהעפילו למספר המכובד של שבעה סרטים והיד עוד נטויה, גם כאן מדובר בסדרה ששינתה את אופייה, שכתבה את סגנונה, עשתה RE-IMAGINING לנוסחתה והפכה לאורך הדרך מסדרת מרוצים לא-חוקיים הנטועה במציאות לסדרת ג'יימס בונד על גלגלים המתקיימת במעין יקום קולנועי מקביל, פרוע וחסר רסן. בוא נאמר שאם גיבורי הסדרה, דומיניק טורטו (וין דיזל) ובריאן אוקונור (פול ווקר) היו פוגשים כיום את דמויותיהם המקוריות, הם היו כנראה מתקשים לזהותן.
העלילה הפעם, אם חייבים, עוקבת אחר מסע נקמה דו צדדי. דקרד שאו (מלך סרטי האקשן הנוכחי ג'ייסון סטטהם, לשם שינוי, בתפקיד הרע התורן) זומם לנקום בצוות "מהיר ועצבני" לאחר שאלו טרפדו בפרק הקודם את מזימותיו של אחיו, אוון שאו (לוק אוונס) אשר מאז שוכב כצמח בבית חולים. לאחר שכבר חיסל בתור ספתח את המהיר ועצבני היפני האן בסוף הפרק הקודם, הוא מאתר כעת את השוטר הובס (דוווין ג'ונסון), שולח אותו לטיפול נמרץ ואף מפוצץ את הבית של אוקונור ומשפחתו.
דומיניק לא נשאר חייב ומחליט לעשות הכול על מנת לאתר את דקרד המרושע והחמקמק. משם העלילה מתפתחת לסדרה ארוכה ואנרגטית של קרבות ומרדפים מרחובות דאון טאון לוס אנג'לס ועד לגורדי השחקים של אבו דאבי.
החלק השביעי הוא ללא עוררין, הקרטוני וההזוי ביותר בסדרה כולה, מעין שילוב בין ה"רוד-ראנר" המצויר הקלאסי על מצע של "משימה בלתי אפשרית", מתובל ב"רובוטריקים" ועם קמצוץ של רומנטיקת "דמדומים".
הבמאי ג'סטין לונג שפיקד על ארבעה מתוך פרקי הסדרה ואף היה אחראי להפיכתה למעין סרט אנימציה עם שחקנים חיים ופעלולים בלתי אפשריים, עזב לטובת פרנצ'ייזים אחרים הזקוקים לריענון (הפרקים הבאים בסדרת ג'ייסון בורן וסטאר טרק) וכעת מי שמחליף אותו בכס הבימוי הוא ג'יימס וואן, במאי מעניין בהרבה, בעל מיומנות ויזואלית מרשימה, הנע בין סרטי אימה מוצלחים ומצליחים (כמו "המסור" המקורי ו"לזמן את הרוע" המרתק) לסרטי אקשן מותחים וסוחפים (כמו "גזר דין מוות"). וואן ממשיך את הסגנון התזזיתי, הפרוע וההומוריסטי שהותיר לין, אך מעלה הילוך ומזנק אתו הלאה בכל הכוח. התוצאה עמוסה בהומור, גדושה בשורות מחץ משעשעות ומלאה בפעלולים מוטרפים הדוהרים לעברנו בקצב של מכונת ירייה.
אגב, סיום הסרט, מבלי לספוילר, מוציא את פול ווקר המנוח (אשר נהרג בתאונת דרכים בטרם הסתיימו הצילומים) מהסרטים הבאים שלבטח עוד יהיו לסדרה, בדרך הגיונית, ראויה, ואפילו מרגשת. כן, מתברר ש"מהיר ועצבני" יכול גם לרגש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם