ראשי » תרבות » קולנוע

קלינט איסטווד חוגג 85: מה הסרט הכי גדול שלו?

חמישה פרסי אוסקר, שלושה פרסי גלובוס הזהב, פרס דקל הזהב על מפעל חיים ומורשת קולנועית שלא תישכח לעולם. קלינט איסטווד צוחק על כולנו גם בגיל 85, ואין זמן טוב מזה לבחור את גדול סרטיו של הקאובוי הנצחי

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

עוד כותרות ב-nrg:
וואן ריפאבליק בישראל: הבטיחו לחזור והשאירו טעם של עוד
קולטורבנד: הארגון האמנותי היהודי שסייע להשמדתם בגרמניה?
"סאן אנדראס": דרמה משפחתית במסווה של סרט אסונות

 

"עיר ושמה גהינום" (1973) הוא מערבון אמריקאי אשר הושפע רבות ממערבוני הספגטי האיטלקיים, אלה אשר הפכו את קלינט איסטווד לכוכב בינלאומי כעשור קודם לכן. זהו מערבון מרתק, מפתיע, חסר מעצורים, עמוס במסתורין, דחוס באווירה אפלה ובדמויות אשר סוד רודף את עברן. הוא מגולל סיפור נקמה על טבעי ובלתי נשכח. זהו לחלוטין המוצלח והמקורי ביותר מבין המערבונים ההוליוודים אשר ניסו לשעתק את דמותו המכוננת של "האיש ללא שם" המזוהה כל כך עם איסטווד, ואין טוב יותר מאיסטווד כבמאי לעשות זאת ולהפגין במקביל את הידע הקולנועי הרב שצבר מהמסטר ליאונה. ללא ספק מערבון-הספגטי האמריקאי הטוב יותר שנוצר, עם איסטווד בשליטה מלאה הן כשחקן והן כבמאי.

מקום 2: בעבור חופן דולרים
מקום 3: הנועזים בעורף האויב

 

קלינט איסטווד הבטיח ש"גראן טורינו" יהיה סרטו האחרון כשחקן. הוא אומנם הפר מאז את ההבטחה והופיע ב"בחזרה למשחק" הסתמי, אבל אני בוחר להתעלם ממנו ולקבוע ש"גראן טורינו" הוא סרטו האחרון האמתי כשחקן, ואיזו פרידה מפוארת זו הייתה.

וולט קובלסקי הוא פנסיונר גזען ומר נפש, שהתאלמן מאשתו ולא סובל את בני משפחתו הנותרים. דווקא מפגש עם שכניו, נער ממוצא אסיאתי ובני משפחתו, מוציא ממנו צד אנושי והופך אותו לחונך של הנער, שסובל מהתעמרויות מצד בריוני העדה שלו. לא בהכרח מהסרטים המכוננים של איסטווד, לא ממציא מחדש את ז'אנר "זקן נרגן שמפגש בלתי צפוי גורם לו לפתוח את הלב", אבל עדיין דרמה מרגשת עם לא מעט הומור, שנשענת על תצוגת משחק ובימוי נפלאה של המאסטר הקשיש, שכידוע, לא מפסיק לביים מאז. נו מה, כולה בן 85. צוציק.

מקום 2: בלתי נסלח
מקום 3: הטוב הרע והמכוער

 

בכנות, אני מתקשה להאמין שמישהו יכול לבחור בדעה צלולה בסרט שהוא לא "הטוב הרע והמכוער" כסרט הטוב ביותר שאיסטווד נגע בו. מדובר באחד המערבונים הגדולים – שלא לומר הגדול שבהם - ובהתחשב בכך שאיסטווד חייב את הקריירה שלו לז'אנר הזה, הבחירה ב"טוב הרע והמכוער" היא הכרחית. אם תוסיפו לכך את העובדה שאיסטווד אינו הגורם היחידי, או הראשי, להצלחת הסרט, תבינו עד כמה "הטוב הרע והמכוער" הוא בחירה מתבקשת.

הסרט מציג שני קטבים – הטוב מול הרע. את ה"טוב" מגלם איסטווד הטמיר, יפה הבלורית תכול העיניים. את ה"רע" מגלם לי ואן-קליף מטופח השפם ושחור העיניים. שניהם מהווים קצוות מוחלטות, מנוגדות, חד ממדיות, שמהוות תפאורה לגיבור האמיתי של הסרט – והכוונה ל"מכוער", בגילומו של אלי וולך.

ה"מכוער" - מטונף, עם סקס אפיל של סובארו פשע משנת 88, שנראה לאורך כל הסרט כמו מי שהפסיקו לו את הארוחה באמצע - מספק במהלך הסרט הופעה רב מימדית, מתפתחת, משעשעת. הסרט ממעט במילים, אבל הטובות והזכורות שבהן נופלות בחלקו של וולך (כשהמשפט האלמותי שבהם הוא: "כשאתה צריך לירות תירה – אל תדבר").

כאמור, לא וולך ולא איסטווד אחראים בלעדית למעמד האיקוני של "הטוב הרע והמכוער". על עבודת הצילום חתום דלי קולי, על הפסקול המינימליסטי והגאוני חתום מוריקונה, ואת עבודת הבימוי של ליאונה, שמגיעה לשיא בסיום הסרט עם ה"תיקו המקסיקני", מלמדים עד היום בבתי ספר לקולנוע.

מקום 2: בלתי נסלח
מקום 3: הארי המזוהם

 

בפילמוגרפיה של קלינט איסטווד יש בערך 50 סרטים שבהם הוא היה שחקן ראשי או במאי, או גם וגם (או גם וגם ומפיק, הוא לא מתעייף האיש). ובכל זאת, איכשהו, כשאומרים קלינט איסטווד קשה שלא לחשוב דווקא על מערבונים. ככה זה כשחלק ניכר מהרשימה המרשימה שלו כוללת המון סרטים שאפשר להגדיר כ - ובכן - מערבונים.

אז נכון, כבר שנים ארוכות שאיסטווד עסוק בז'אנרים אחרים, אבל כשבאים לבחור את יצירת המופת שלו, קשה שלא להתלבט בין המערבון המושלם "הטוב, הרע והמכוער" לבין המערבון-שובר-הקונבנציות-המערבוניות "בלתי נסלח". מדובר בשני סרטים מעולים שמייצגים את שני קצוות של הז'אנר ואת השינוי הגדול שעבר עליו עם השנים.

ב"בלתי נסלח" איסטווד מפרק בעצמו את הדמות שבנה לעצמו במשך שנים. הטוב הוא לא לגמרי טוב, הרע הוא לא לגמרי רע, והערכים הם לא לגמרי ערכים מוחלטים. אבל הסרט, הוא לגמרי סרט מופת. הטוב ביותר של איסטווד.

מקום 2: הטוב, הרע והמכוער
מקום 3: מכתבים מאיוו ג'ימה

 

כשאיסטווד היה צעיר וחתיך הורס, זלזלו בו ובכשרון המשחק שלו אבל השנים שחלפו והתפקידים שעשה הוכיחו שהוא שחקן משובח, אחד הטובים שיש. איסטווד יודע להעביר רבדים של משמעות, רגש ועומק בתנועה קלה של הגבה השמאלית, או בצקצוק קול. הוא יכול להיות אקדוחן קשוח, מאהב מופנם, או אבא חד הורי רדוף רגשי אשם.

עם היכולות המרהיבות האלה איסטווד ביים את "מיסטיק ריבר", סרט שיש בו עלילת מתח, בה לא ברור מי רצח ולמה, אבל העלילה האמיתית, הדרמה הגדולה, מתרחשת בדמויות, בינן לבין עצמן בין אחת לשנייה. העלילה מתנהלת בעצלתיים ומשאירה מרווח עצום לדמויות להיבנות. לשכנע. איסטווד קורא לצופה לקלף מהדמויות שכבה אחרי שכבה, הסוד מסתתר עמוק בפנים. גברים על סף התפרצות, גברים חלולים, אפילו דמויות המשנה מקבלות טיפול מפעים של הבמאי. כך יצא שתצוגת המשחק הכי טובה של איסטווד מופיעה דווקא כשהוא מביים. רק חבל שלא רואים אותו בסרט, הוא עדיין חתיך הורס.

מקום 2: בלתי נסלח
מקום 3: הגשרים של מחוז מדיסון

 

"מיליון דולר בייבי" הוא סרט על זירות האגרוף שבחיינו, אלו שאינן תחומות בחבלים ולא מקושטות בבחורות מצודדות המכריזות על תחילתו של סיבוב חדש. רובנו איננו מתאגרפים מקצועיים, אך בכל זאת, אנו מוצאים עצמנו מתאגרפים, רגשית, לאורך כל חיינו – בבית הספר, במקום העבודה, במרדף אחר החלומות שלנו, בחיי האהבה שלנו ובינינו לבין עצמנו. 'לוקח ארבע שנים לאמן פייטר', אומר פרנקי למגי, וכאשר היא אומרת כי היא כבר מתאמנת, היא אינה מתכוונת לביקוריה התכופים באולם האימונים.

דמותו של המאמן פרנקי, המגולמת ע"י קלינט איסטווד, שגם ביים את הסרט, יכולה הייתה ליפול בקלות לקלישאה התבניתית והכה-פופולארית של המורה הקשוח המצפה מתלמידיו למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם, אך לבו רך כחמאה. אך המשחק המשובח ורב-הניואנסים של איסטווד עצמו, וכן של הילארי סוונק ושל מורגן פרימן, כמו גם התפנית העלילתית המדוברת והדיון שהיא מעוררת באשר לקו הדק בין רצח, סיוע להתאבדות והמתת חסד ולזכותו של אדם לקבל החלטות בנוגע לחייו ולמותו, מחלצים את הסרט ממלכודת הקלישאה והופכים אותו לחד-פעמי.

על אף שלל האפים השבורים ונתזי הדם המעטרים אותו לכל אורכו, "מיליון דולר בייבי" הוא סרט רגיש ובעל עומק רב, השולח אותנו לבחון את מערכות היחסים בחיינו, את הבחירות והחרטות שלנו, את שאיפותינו אל מול הגבולות שלנו ואת הכוח הפנימי שיש בנו. זהו סרט מלא לב, והלב, כידוע, הוא בגודל אגרוף.

מקום 2: הבריחה מאלקטרז
מקום 3: הגשרים של מחוז מדיסון

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...