הזירה הלשונית: נושכי כריות וקהילה להטבא"קית
בקול ששון ושמחה אושרו נישואים חד מיניים בארה"ב והעלו את הדיון בישראל על מתרוממים ונהגות משאיות וכינויים התקין פוליטית. הזירה הלשונית נלחמת בהומופוביה כמו סטרייטית מוצהרת ולא מעזה לשכוח את האינטרסקסואלים
ההחלטה ההיסטורית של בית המשפט העליון בארצות הברית המאשרת נישואין חד מיניים היא שלב נוסף במלחמה בהומופוביה. להומופוביה יש היבט לשוני מאתגר. מצד אחד, השפה מלאה ביטויים פוגעניים כנגד הומוסקסואלים, בעברית כמו בשלל שפות אחרות, מ"נושכי כריות" ועד "מתרוממים" ו"נהגות משאית". גם הכינוי 'הומו' נחשב פוגעני, עניין שעבר את מבחן בית המשפט הישראלי בפרשת "אמסלם ההומו". לצד זה מתחבטים מעצבי הלשון בעידן התקינות הפוליטית מהו השם התקין והלא פוגעני, ומתברר שהמלאכה אינה קלה.
עוד כותרות ב-nrg:
• פני האפליה: 5,000 יהודים מופקרים באתיופיה
• סערת התרבות מתחזקת: שאנן סטריט על הכוונת
• ואלס עם רגב: סרטים שהשרה לא הייתה מממנת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
את הסוגיה הזו הציג השבוע פרופ' צבי טריגר מן המכללה למנהל במסגרת הכינוס השנתי של האגודה לחקר השפה והחברה שנערך בסמינר הקיבוצים. הוא סקר את המונחים המקובלים ואת הבעיות שכל אחד מהם יוצר.
הומוסקסואל מוצהר. הביטוי הנפוץ 'הומוסקסואל מוצהר' הוא על פי טריגר ביטוי אבסורדי. כפי שאין 'הטרוסקסואל מוצהר', כך אין הומוסקסואל מוצהר. אדם אינו הולך ומצהיר בכל מקום, או במשרד רישום כלשהו, שהוא הומוסקסואל. בחברה שלנו היום כל אדם הוא "בחזקת סטרייט עד שלא הוכחה הומואיותו". הצהרה היא מהלך חד פעמי, שאינו יכול לבטא את חוויית החיים הפתוחים, הגלויים, חוויה שהיא מתמשכת, ובעצם אין לה סוף.
הקהילה. עצם קיומו של מושג 'הקהילה' מרמז לדעת טריגר על קיומו של ארגון בעל מוסדות ומטרות, ובכך הוא מטפטף לחששות הכי עמוקים של הורים וקבוצות בחברה. בארצות הברית ידוע בחוגים רבים הפחד מפני ‘האג'נדה הגאה’, gay agenda.
הקהילה הלהט"בית. הביטוי 'הקהילה ההומולסבית' נחשב בשלב מסוים לא תקין פוליטית ומצד שני הוא לא הצליח להקיף את מגוון האנשים המתגודדים תחת המטרייה של מי 'שאינם סטרייטים'. בארצות הברית נטבעו תחילה ראשי התיבות LGBT: הומואים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסוקסואלים. בעקבותיהם נוצרו בעברית ראשי התיבות להט"ב והביטוי 'הקהילה הלהט"בית'.
אלא שלטוענים להשתייכות הצטרפו עוד ועוד, כגון 'אינטֶרסֶקסואלים' (מי שנולדו עם איברי גוף שאינם זכריים או נקביים טיפוסיים), 'פאנסֶקסואלים' (בעלי משיכה מינית שאינה קשורה לסימני זהות או למין ביולוגי) ו'קווירים'. קוויריות אינה הגדרה של נטייה מינית ספציפית אלא של זהות והשפה רחבה יותר, המאתגרת את מכלול הערכים של החברה. כך נוצר באנגלית ראשי התיבות GLBTQI, ובעברית להטב"קים (ויש כותבים גם להטבא"קים, להכללת האינטרסקסואלים). אייל גרוס קורא לכך במאמר חשוב על הפוליטיקה הקווירית "מרק האלפבית". לטענתו פיצול היתר הזה, ושילוב הקוויריות ברשימה מפצלת את הקהילה במקום לגבשה ופוגעת במאבקה.
חד מיני. הביטוי 'זוג חד מיני' הוא תרגום של הצירוף האמריקני same sex couple. בישראל החל לטפטף שימוש מרחיב בביטוי, וכבר אין מדובר רק על זוגות חד מיניים אלא על בני אדם חד מיניים, ביטוי אבסורדי כמובן, שהרי רובה המכריע של האנושות הוא חד מיני. כך נכתב בעיתון הארץ כי "אמריקנים רבים... תומכים בהחלטה להרחבת הנישואים גם לחד מיניים"; באתר דתי נכתב כי "מחקר חדש שפרסם הניו יורק טיימס, מצביע על רמה גבוהה של בעיות וקשיים בקרב צעירים שגדלו על ידי הורה חד-מיני", ובאתר אחר נכתב: "הומו דתי מחפש לסבית דתייה כדי להקים משפחה ... חרף העובדה כי הוא חד-מיני ואיננו נמשך לנשים". בהנחיות רשמיות נכתב כי "אין חובת הגדרה של בני זוג חד מיניים כידועים בציבור".
יצא מהארון. טריגר מציין שכמו 'ההצהרה' גם 'יציאה מהארון' איננה אקט חד פעמי כפי שהיא נתפסת. היא כרוכה בזהויות מורכבות ונמשכות, ויש כידוע אף כאלה היוצאים מן הארון אחרי מותם. המונח האמריקני openly gay מתאים ונכון יותר, אך קשה למדי לתרגמו לעברית.
סיוון היא נערת וֵייז שעליה הוטל לא רק לומר לנו "פנה ימינה, או "בכיכר המשך ישר", אלא גם לספר לנו את שמות הרחובות, הצמתים או הכבישים שבהם עלינו לנסוע. אלא שתקציב מאות המיליונים של וייז, שלא לומר מיליארדים, לא כלל הפעם מישהו שפשוט ינקד לסיוון את השמות, וכך נכתבת מפת ישראל מחדש. השלל מנסיעות מקריות של השבוע האחרון בלבד:
"פנה שמאלה אל מְצַפֶּה רמון-אילת".
"בפנייה הבאה פנה ימינה אל נָשָׁר".
"פנה ימינה אל גבעת שמואל בני בָּרָק".
"פנה שמאלה אל רחוב מְקַוֶוה ישראל".
"פנה ימינה אל יִדֵיֶין (יש מילה כזו?), מנהרות הכרמל".
"המשך אל שדרות רוֹקֵח"ַ.
וכך נותרתי מְצַפֶּה ומְקַוֶוה שסיוון ומפעיליה יחשבו מסלול מחדש. חבל, חוץ מהשיבושים האלה שהפכו לבדיחה לאומית מדובר ביופי של תוכנה.
וא-פרופו, וייז הכניסה לחיינו מטבע לשון חדשה, היא אתנו כבר בשנה-שנתיים האחרונות, ופושטת כאש בשדה קוצים: "לחשב מסלול מחדש". היא צצה בכל עניין, פרטי כציבורי. כמה דוגמיות:
"מחשב מסלול מחדש" – הבלוג של אברום בורג.
"מחשב מסלול מחדש" – דף פייסבוק שנועד לאסוף מטפורות של אהבה, מין וזוגיות המגיעות מטכנולוגיות תקשורת. הדוגמה שהם מביאים: "אני כבר לא בטוח לגבי היחסים שלנו, נראה לי שצריך לחדש מסלול מחדש".
"מחשב מסלול מחדש", כותרת לכתבה באתר כיכר השבת על עיתונאי שעבר מהעולם החרדי לכיפות הסרוגות.
"הדוגמן דודי בלסר מחשב מסלול מחדש ורץ למועצת ראשון לציון" (נענע 10, כותרת דו משמעית!).
"מחשבים מסלול מחדש", סרטון פייסבוק ויראלי ממערכת הבחירות האחרונה שקרא להחלפת השלטון. לא הצליח.
הארץ והעולם מלאו השבוע פופוליזם ואנטי פופוליזם. נתניהו הודיע בישיבת הממשלה בעניין מתווה הגז כי "לא אכנע להצעות פופוליסטיות". לעומתו כונתה ממשלת יוון בפי הפרשנים ממשלה פופוליסטית.
למונח 'פופוליזם' רבדי משמעות שונים. במקורו הוא שמה של מפלגה אמריקנית, 'מפלגת העם' או 'הפופוליסטים'. היא פעלה בשנים 1891-1908, וקראה לעצמה כך כדי להצהיר שהיא דואגת לאינטרסים של הציבור הרחב, העם, בלטינית populos. מן המילה הלטינית התגלגלה גם המילה people שפירושה גם אנשים וגם עם, ציבור.
בהתפתחות אחרת של המילה נוצרה המילה popular, מה שאהוב על ההמונים, וממנה הקיצור pop, בהרחבה pop music, מוזיקה פופולרית. הפופוליזם איבד במהרה את הוראתו הנייטרלית-חיובית, ואומץ על ידי מבקרי המהלך: 'פופוליזם' נתפס כניסיון למצוא חן בעיני הציבור הרחב על חשבון מדיניות שקולה ודאגה אמיתית לאינטרסים של הציבור. דוגמה ידועה לשלטון הנחשב פופוליסטי היא שלטונו של חואן פרון בארגנטינה.
הוועדה למילים בחידוש כללי של האקדמיה מתחבטת מזה זמן במציאת מונח עברי לפופוליזם. לאחר כמה דיונים, פנייה לציבור עלתה שורה ארוכה של הצעות, ולהלן המבחר: הֲמוֹנָאוּת, הֲמוֹנוּת, עַמְמָנוּת, אספספנות, אהדנות, אהדתנות, התאהדות, התעמעמות, עמונאות, חביביות, לחכנות, ציבוראות, ציבורנות, רִגְשׁוּשׁ-עַם, רִגְשׁוּשׁ-המונים.
המלצת הוועדה בשלב זה היא 'המונאות'. המילה 'המון' מתארת ציבור רחב ויש בה גם גוון שלילי מסוים המתאים לגוון השלילי שניתן לפופוליזם. על פי זה פופוליסט יהיה 'הֲמוֹנַאי' ופופוליסטי 'הֲמוֹנָאִי' (כגון 'החלטה המונאית'). חולשתה של המילה היא קרבתה למילים שנקלטו היטב בעברית כמו 'המוני' עבור וולגארי, ו'המוניות', עבור וולגריות.
יוסף רוטמן שואל: השם המקורי של צבאנו הוא צבא הֲגַנָּה לישראל (להבדיל מצבא התקפה)? לאחרונה, משום מה, מופיע השם צבא ההגנה לישראל.
האחראי לשם המקובל היום, 'צבא ההגנה לישראל', הוא הלשונאי הצבאי מזה עשרות שנים שמשון הופמן. הופמן כותב בספרו על פעילותו בתחום השפה הצבאית, שחיסרון לא תקין של ה' הידיעה בשמות חילות וארגונים צבאיים היה תופעה נפוצה: 'חיל הספקה' (במקום חיל ההספקה), 'פיקוד מרכז' (במקום פיקוד המרכז) ועוד. הופמן פעל לשירוש התופעה, ובין היתר דאג לכך ששם הארגון הצבאי כולו, 'צבא ההגנה לישראל', יוצב במסמכים רשמיים במקום 'צבא הגנה לישראל'.
עוד שאלות נשאלו ונענו השבוע, כגון מה פירוש 'מצא את מותו', האם יש צורת נקבה ל'עמית' וצורת זכר ל'דבורה', מהיכן הגיעו המילים 'עריץ' ו'דֶלֶק', האם נכון לכתוב 'מטקטק'. את התשובות קראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, באתר של ד"ר רוביק רוזנטל www.ruvik.co.il.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם