גנובים, אבל פחות: המיניונים עדיפים כסייד-קיק
הרעיון להתמקד בדמויות הפרועות שעד כה רק שעשעו אותנו ברקע נשמע מצוין, אבל טומן בחובו את הסכנה למחזור אותן בדיחות שוב ושוב. המיניונים, אחת ההברקות הגדולות של העשור האחרון, אכן נופלים בפח הזה, אבל לפחות מצליחים לשעשע
''המיניונים'', במאי: פייר קופין
עוד כותרות ב-nrg:
• ארז לב ארי מפנים שכל זה באמת קורה
• ואלס עם רגב: סרטים שהשרה לא הייתה מממנת
• ריהאנה והפרדוקס: אישה מוכה מעודדת אלימות?!
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מעתה, "המיניונים" הם לא עוד על תקן הסייד-קיק בלבד, אלא מככבים בסרט באורך מלא לגמרי משלהם. האם זה עובד? והאם אפשר כלל לקחת דמות משנה סהרורית ולהפוך אותה לגיבורה הראשית? וגם - האם ספין-אופים יכולים להיות טובים יותר מן המקור?
יש דברים שעדיף להשאיר ברקע. ''המיניונים''
צילום: באדיבות גלובוס מקס
בדרך כלל מגיע שלב בו סדרות קולנועיות מצליחות, במקום לנפק עוד פרק בעלילות גיבוריהם הקבועים, מעדיפות להתמקד בגיבורי המשנה שבד"כ גנבו את ההצגה בסרט המקורי, ולייצר את מה שנקרא – "הספין-אוף". זה קרה עם וולברין מ"X-מן", קפטן ג'ק ספרו מ"שודדי הקריביים", החתול במגפיים מ"שרק" וכמובן הפינגווינים מ"מדגסקר". הרעיון להתמקד בדמויות הפרועות והמגניבות יותר נשמע על פניו מצוין, הבעיה היא שזה מחייב להעמיק את הדמויות, מה שעשוי להפוך אותן להיות פחות פרועות ומגניבות, ותמיד ישנה גם הסכנה שאותן בדיחות שהצחיקו אותנו בסרט המקורי יתחילו מהר מאוד לחזור על עצמן ויופיעו בסרט החדש שוב ושוב. ושוב.
קטע הפתיחה, הסוקר את תולדות המיניונים מראשית הבריאה ועד היום, כולל הסבר על משיכתם לנבלים ורשעים שונים ומשונים, פשוט מעולה, ומכניס אותנו לסרט בצחוק גדול. לאחריו מתברר ששבט המיניונים, לאחר עידנים של מתן שירותים לנבלים כאלה ואחרים, מצוי כעת בחוסר מעש משווע. עתה, על שלושת המיניונים המוכרים, קווין, סטיוארט ובוב, מוטלת המשימה לאתר נבל על חדש לשרת.
במסע החיפושים שלהם הם מדלגים בין ניו יורק, פלורידה ואפילו לונדון, מתגנבים לכנס סודי לנבלי-על בלבד ומאתרים בסופו של דבר נבלת-על בעלת פוטנציאל בשם סקרלט אוורקיל (סנדרה בולוק). כדי להתקבל לשירותיה היא מטילה עליהם משימת מבחן – לגנוב את הכתר של מלכת אנגליה. בעוד הם יוצאים למשימה, העניינים כמובן רק הולכים ומסתבכים והחבר'ה נקלעים בשלל הרפתקאות מטורפות במיטב המסורת המיניונית.
המיניונים היו הדבר המצחיק ביותר בסדרת סרטי "גנוב על...", ובתחום סרטי האנימציה הם לחלוטין ההברקה הגדולה של העשור, אך מדובר בהברקה מוגבלת. מה שמתחיל בקול תרועה רמה, עם עשר דקות מצחיקות ומשעשעות שיכלו לטוות את הדרך לסרט קצר, יעיל ומגניב, נסחפות להיות סרט ארוך ולא יותר מחביב. כמצופה, לאורכו הנכבד משובצות לא מעט בדיחות והברקות קומיות, אך כשהן חוזרות על עצמך שוב ושוב האפקט הולך לאיבוד.
חביב ולא יותר. ''המיניונים''
צילום: באדיבות גלובוס מקס
מה שעבד היטב בסרטי "גנוב על...", היה הסיפור המצוין, כאשר המיניונים הופיע ברקע ודאגו לספק הצחקות אחת לכמה דקות. אבל כאן, סיפור המסגרת הוא פחות מעניין וכאשר הפוקוס הוא על המיניונים והם נדרשים להצחיק לכל אורך הדרך, הם לא תמיד עומדים בעומס. בגדול, ההרגשה היא כמו לצפות באוסף של סרטי אנימציה קצרים, אשר כל אחד בפני עצמו הוא מצחיק ויעיל, אך לצפות בהם ברצף מייצר הרגשה של עוד מאותו הדבר. קומדיה חביבה לכל המשפחה, עם עלילה סבירה ודמויות חמודות. לא יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם