לא יכול לחזור לאיראן: ראיון עם משורר גולה
המשורר ההומוסקסואל פיאם פילי נאלץ לחיות הרחק ממולדתו איראן ולפרסם את ספריו הזוכים להצלחה גלובלית מתורכיה. בראיון גלוי לב הוא מספר על גורלו הוודאי לו היה נשאר לחיות שם וטוען כי איראן לא מהווה איום על ישראל: "דיקטטורים תמיד יצטרכו לטפח אויב מבחוץ, המיתוסים האלה שימושיים לשלטון בישראל באותה המידה"
המשורר והסופר האיראני פיאם פילי (29), הוא הומוסקסואל מוצהר עם קעקוע מגן דוד על צווארו, שנאלץ לגלות מארצו לתורכיה לאחר שספג את התנכלויות משמרות המהפכה, מעצרים, חקירות תכופות, פיטורים שלו ושל בני משפחתו וכמובן צנזורה על כתביו בהאשמות של פגיעה בדת, הומוסקסואליות וקיום קשרים עם הציונים.עוד כותרות ב-nrg:
• הומואים, רבנים ושרצים במוזיאון היהודי
• איימי ווינהאוס: הסיפור האמיתי והסיפור הסתמי
• מותר להיות שמאלני: תעזבו את אחינועם ניני בשקט
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ספר שיריו הראשון קיבל רישיון פרסום בארצו לאחר שצונזר אך מאז רישיונו נשלל שוב על ידי משרד התרבות וההדרכה של הרפובליקה האסלאמית.
פילי נמצא בתורכיה כבר מעל שנה בעיר דניזלי במערב ומחשיב את עצמו כמי שנמצא בגלות. "אני נמצא כאן לבד ומבלה את רוב זמני בבית. לפעמים אני יוצא לטיול רגלי באמצע הלילה, הולך מסביב לבית. אני יכול לסבול את רחובות העיר רק אחרי חצות, לפעמים אני נאלץ ללכת לבית המרקחת או לסופר במהלך היום, מעבר לכך אין לי כל סיבה לעזוב את הבית שלי".
לא תוכל לחזור לאיראן לעולם?
"נכפה עלי לחיות בתורכיה ועלי לשאת זאת למשך זמן בלתי מוגבל. אני לא יכול לחזור לאיראן והסיבות מובנות, אני לא יודע מה היה קורה לי אם הייתי נשאר באיראן עוד כמה ימים נוספים. עם היסטוריה כמו שלי היה עלי לצפות למשהו שבין מאסר עולם לעונש החמור ביותר האפשרי. לכן לא אוכל לחזור לאיראן, לא יכול וגם לא רוצה. למישהו כמוני זה בלתי אפשרי לנשום באיראן, עשיתי כל מה שאני יכול ואני מניח שלא היה לי שום דבר אחר לעשות שם מלבד להיאסר או להיות מוצא להורג".
"פוקר אומר: זה בגלל קרינת אורות ארם נהריים על יערות העולם. אני אומר: זה בגלל הבזקי הלילה של ארצות ישראל. המלכה אומרת: זה בגלל כוכב דויד התועה בין מערכות הכוכבים".
("אני אצמח ואניב פירות; תאנים" מאת פיאם פילי, תרגום- אורלי נוי, הוצאת רסלינג- ושתי).
למרות הדיכאונות והפרעת האישיות שלו ואולי בגללם, ובזכות הכישרון, האומץ, הסגנון הסוריאליסטי המיוחד והיושרה האמנותית עליה כמעט ושילם בחייו, הצליח לפרסם שבעה מספריו בארה"ב, בריטניה וגרמניה. הם הגיעו גם אל המתרגמת מפרסית אורלי נוי, שתרגמה את ספרו העשירי והאחרון, "אני אצמח ואניב פירות; תאנים" היוצא בימים אלו בהוצאת רסלינג- ושתי.
בספרו מתאר פילי עולם דמיוני לירי וצבעוני, בנוסח עליסה בארץ הפלאות. המספר בדמותו חווה הרפתקאות במסע המתרחש ב'יערות הים התיכון' ובממלכת ישראל. לצידו פוקר, ידיד נפשו הסטרייט, החצרן האפגאני, אחנתון הפרעוני, ודמותה של 'מלכת ישראל' הנחלצת מן המצולות וכוכב דויד אחד המסמל את השלום.
איך הגעת לסמלים ולמיתוסים היהודיים ביצירתך? האם מלכת ישראל היא בעצם שרה אימנו?
"אני מציע שלא לנסות לפרש מה הסמלים ביצירתי מייצגים. כמעט שאין דמויות מתוך מיתוסים או מקורות אחרים המיוצגים ביצירה שלי. כל הדמויות שאובות מהדמיון שלי או מהחיים שלי וזה נכון גם לגבי 'מלכת ישראל'.
"אולי מלכת ישראל היא ייצוג לא מודע של האימהות שאני חש בתוכי. אני חושב שהכוח האדיר של אהבה אימהית יכול לעמוד מול כל אסון. אני לא כל כך בקיא במיתולוגיה היהודית, אבל מה שאני יודע על ההיסטוריה של היהדות והטרגדיה של השואה, גרם לי להיות מאוד קרוב לארץ הזאת. בעיקר אני כותב את סיפורי בהתבסס על ההבנה האישית שלי את ישראל, שהיא עבורי – 'ארץ הסיפורים'".
"זה מבלבל אותי והבלבול שלי מצחיק את אחנתון. הוא נושק לבטני ולרקותיי. אני מנשק את ורידיו ואת זרועותיו. אני מסתפק בו. מלך יפה כמו ענפי זית שגופו שזוף משמש המדבר... מלך שבכל לילה בחצות גומע בסתר את גביע האופיום שלו... בסתר... הרחק מעין כל".
("אני אצמח ואניב פירות; תאנים" מאת פיאם פילי, תרגום- אורלי נוי, הוצאת רסלינג- ושתי).
אני מניח שמן הסתם באיראן לא יכולת לבטא את זהותך המינית באופן מלא. איך בכל זאת מכירים בני זוג? האם ישנם מועדונים דיסקרטיים?
"כן, ניחשת נכון, לבטא את מיניותי היה בלתי אפשרי. ולמרות זאת כך בדיוק נהגתי. אף פעם לא היה בראש שלי למצוא פרטנר ללילה ומה שגרם לי בין היתר לבטא את עצמי באופן גלוי, למרות כל הדיכוי מסביב, היה מכיוון שלא רציתי להסתיר את האישיות שלי כמו איזה פושע, רציתי להצהיר בכך שלאהוב זה לא פשע. לחיות בהסתר ובהיחבא זה משפיל ואני שונא לחוש מושפל, נולדתי חופשי ואני מחשיב את החירות כזכותי הבסיסית, למרות שהממשלה האיראנית והחברה האיראנית רצו לקחת את זה ממני.
"כמובן שישנם הרבה מועדוני גייז באיראן. בחזית כל מקדש באיראן, בלילות, משמרות המהפכה מציבים דוכנים לחלוקת קונדומים וחומר סיכה עבור הבליינים ההומואים", משיב פילי בסרקזם לחלק השני של השאלה. "בכל מקרה נדמה לי שהדימוי שלך על איראן יהיה סוריאליסטי יותר מהסיפורים שלי".
פיאם בונה בספרו עולם משכר של גינוני מלכות, סוסים שחורים ואצילים, פרפרים ומצולות. יש שישוו את פילי ביצירתו הסוערת ובסגנון התרבותי, למשורר האיראני הסופי בן המאה ה- 14, חאפיז.
מהי עבורך אותה אוניה עתיקה בלב ים המופיעה רבות ביצירתך, בה כביכול מתגוררת אימך? היכן באמת אימך?
"לאימי ישנה נוכחות חזקה בכל פינה של חיי ועולמי. אני תמיד מהלל אותה, ממנה ירשתי את הכתיבה והכתיבה היא הדבר היחידי שעזר לי לשרוד. אותה אוניה עתיקה במעמקי הים שמתוארת בספרי היא מקום מיוחד ומפונטז שיצרתי עבורה. אני כותב עליה בכל סיפורי.
"עם זאת, כמה מהסיפורים שלי לא קשורים לחייה בהכרח. אני מניח שתמיד אמצא תירוץ כדי לכתוב על אמי, אני מחפש אותה בכל דמות שלי כדי לספר את סיפורה. לדוגמה, באחד מסיפורי, אמי היא אלכוהוליסטית מנותקת מהחיים שמטביעה את צערה באלכוהול, מה שמביא להתדרדרותה.
"היא נוכחת בכל סיפורי אולי מכיוון שהיא תמיד הייתה לצידי והעניקה לי אהבה ואומץ. אמי חיה באיראן ואני חייב לה את הכול. אני לא יודע להגיד מהי בדיוק אותה אוניה עתיקה ואיך היא מצאה את דרכה לסיפורי כביתה של אמו של המספר, אמי שלי. אולי בקצה התודעה שלי רציתי ליצור מקום טהור ובטוח עבורה, מקום רחוק מחברת הפשע של איראן כיום. מקום שאולי אינו קיים עבורה ועבור כל יתר הנשים באיראן".
"אני מתמוטט לרגליה של המלכה; אני כורע על ברכיי ומבלי משים מצייר על האדמה כוכב דויד, עם זוהרו החיוור בגלקסיה... בעל כורחי השמות עולים על שפתי: -אברההההם!... -יצחחחק!... -יעקקקקב!...".
("אני אצמח ואניב פירות; תאנים" מאת פיאם פילי, תרגום- אורלי נוי, הוצאת רסלינג- ושתי).
מה דעתך על הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לאיראן, האם אתה חושב שאיראן תמשיך להתחמש ולחתור לנשק גרעיני? האם לדעתך, כיוצר איראני, נשקפת סכנה לישראל?
"אני שונא לדבר על ההסכם האבסורדי הזה. בכל אופן אני יכול להצביע על כמה נקודות ביחס לנושא הזה. קודם כל, אני לא חושב שהאיראנים יודעים על מה הם כל כך שמחים בימים האחרונים ומה הם בדיוק חוגגים. אולי הם שמחים על הסרת הסנקציות שאיימו למוטט אותה, מה שלא אמור להיות סיבה למסיבה כי זוהי זכותם המינימלית, המובנת מאליה. מה שמכונה 'הסכם הניצחון' באיראן למעשה נכפה על איראן והיה צריך להיכפות עליה.
"אשמח להיווכח שההסכם הזה אכן מסוגל לפקח על איראן בכל הנוגע להשגת יכולת ונשק גרעיני, מעבר לכך, אני חושב שיהיה זה אך טיפשי לחשוב שאיראן מהווה איום על ישראל. זה רק מיתוס שמטופח על ידי השלטון האיראני כחלק מהפרופגנדה המופנית כלפי העם האיראני פנימה.
"מכיוון שכל הדיקטטורים הפשיסטים מקורם בהפיכה וכאוס, הם תמיד יצטרכו לטפח 'אויב מבחוץ' והשלטון האיראני בחר בארה"ב וישראל למטרה זו. זה כל הסיפור. כמובן שהמיתוסים האלה יכולים להיות שימושיים עבור הקיצוניים בישראל שעלו לשלטון באמצעות אותה הטענה שהם היחידים שיספקו ביטחון מול איראן וזה בחזית האג'נדה שלהם.
"בכל מקרה, למרות שאיראן מאז ומעולם חימשה את ארגוני הטרור שנלחמו בישראל, זה לא אומר שיש לאיראן את הכוח להוות איום קיומי לישראל. הרפובליקה האסלאמית בסך הכול מנסה לפמפם את האיבה לישראל ולהעמיד פנים כאילו היא האויבת. אני חושב שיהיה זה נאיבי להעניק לכך בכלל תשומת לב.
"אם ההסכם יכשל להבטיח שהנכסים הקפואים של ממשלת איראן המוחזקים בארה"ב לא ימצאו את דרכם למשמרות המהפכה במקום לעם האיראני, זה יאפשר למשטר האסלאמי להמשיך ולתמוך בחמאס וחיזבאללה ולהבעיר את סוריה באש. בנוסף לכך, עבורי זה מדאיג מאוד גם שהמערב מתעלם ממצב זכויות האדם באיראן. לצערי, מתוך כוונה לפרוק את איראן מנשקה ולהרגיע את המשטר הברברי, המערב נכנע בכל הקשור לזכויות האדם.
"לסיכום אני יכול לומר שכן, ישראל נמצאת בסכנה אבל לא בסכנה שהיא עשויה להיות מושמדת על ידי איראן. זהו לא קיומה של ישראל שנמצא בסכנה, אלא תדמיתה הבינ"ל, תדמית שנהרסת בכל פעם על ידי הקיצוניים שמייצרים תדמית של מדינה שרק צועקת על כולם כל הזמן. אני לא אוהב את התדמית הזאת".
נותר רק לקוות שפרסום ספרו החדש בעברית וחבריו הרבים בישראל יעשו מאמץ לאפשר לפיאם פילי, משורר עולה בספרות העולם, לקבל ויזת אמן, כך שלפחות יוכל לבקר בישראל ולחזות בארץ ובנופיה, אלה שפרנסו את דמיונו במשך שנים.
איך אתה מרגיש עם פרסום ספרך בעברית, בכורה עולמית ליצירה?
"אני כמובן שמח מאוד על כך. אני שמח כמובן על כל תרגום בשפה שאינה פרסית, ואני במיוחד שמח שזה קורה בעברית ובישראל. בחלקים רבים בספרי, המקום מבוסס על ההבנה שלי את ישראל ותפיסתי אותה בדמיון, וזה נפלא שהסיפור שלי חזר למולדתו".
יש לך הרבה חברים בישראל, אתה מתכנן לבקר כאן?
"כמובן שאני מאוד רוצה לבקר בישראל אבל בהתחשב במצבי הנוכחי זה נראה כדבר שקשה מאוד לממש".
*** עדכון, 15:46, 26.7.15
בעקבות פניית nrg תרבות העבירה שרת התרבות והספורט מירי רגב לשר הפנים סילבן שלום בקשה להנפקת ויזה עבור פילי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם