במבט לאחור ובציפייה לעתיד: "בחזרה לעתיד" גדול מסך ניבוייו
לקראת ה-21.10.15, התאריך העתידי אליו הגיעו מרטי ודוק, כולם עוסקים באלמנטים שהסרט הצליח לנבא ובאלו שלא. דני לרנר מסביר למה הרבה יותר נכון לחגוג 30 שנה לטרילוגיה הנהדרת, שיותר משניבאה את העתיד היא השפיע על הקולנוע שאנו צורכים, עד היום
אם אתם נמנים על מעריצי טרילוגיית "בחזרה לעתיד" – אחת הטרילוגיות המהנות והאהובות ביותר אי פעם, אז ודאי כבר כיוונתם את שעוניכם ל-21 באוקטובר 2015, התאריך אשר הוכרז רשמית כ"יום בחזרה לעתיד". אם זיכרונכם הקולנועי קצת מעורפל או לא מספיק מורעל – מדובר כמובן בתאריך העתידני אליו שוגר מרטי מקפליי במכונית הדילוריאן המפורסמת, מכונת הזמן המגניבה ביותר בתולדות הקולנוע, ב"בחזרה לעתיד 2".עוד כותרות ב-nrg:
• סי היימן דורשת צדק
• אסף גרניט ממתק מהגיהנום
• על ההבדל בין ילדים לחתולים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
חובבי הסדרה לבטח זוכרים את הסצנה המפורסמת בה מרטי, אזרח שנות השמונים, משוטט לו במרכז העיר העתידנית של שנת 2015 בבוקר ה-21 לאוקטובר, מתרשם משלל המכוניות המעופפות, מהסקייטבורדים המרחפים, מתחזית מזג האוויר המדויקת להפליא, מהבגדים המתאימים עצמם לגוף באורח פלא וכמובן מפרסומת ההולוגרמה המבהילה לרגל צאת הפרק ה-19 בסדרת סרטי "מלתעות". מדובר היה באחד הסיקוונסים המשעשעים ביותר בטרילוגיה המפורסמת ואשר נותר משעשע לא פחות אף היום. מצד אחד, ובמבט לאחור, הוא מציג את 2015 כפי שדמיינה אותו הוליווד בסוף שנות השמונים. מצד שני ובמבט לעתיד, מאחר ורוב הטכנולוגיות המתוארות בסרט אינן נגישות לנו ואנחנו יכולים עדיין רק לחלום עליהן, הוא נותר טרי כשהיה ונתפס לא פחות עתידני אף כיום.
לרגל חגיגות "יום בחזרה לעתיד" אשר פונה בעיקרו אל חובבי הנוסטלגיה, הופקו לא מעט סרטונים אשר מופצים ברחבי היו-טיוב, החל מטריילרים להמשכון שלא היה וככל הנראה גם לא יהיה - "בחזרה לעתיד 4", דרך טריילר משעשע להפליא ל"מלתעות 19", הסרט שבתוך הסרט, ועד סרטון מושקע בכיכובו של המדען המפוזר דוק בראון, הלא הוא כריסטופר לויד הבלתי נשכח.
מעבר לכך יוצא גם בלו ריי מהודר עם כל פרקי הטרילוגיה, סדרת האנימציה הנשכחת משנות התשעים אשר שרדה שתי עונות בלבד וכן משחק מחשב חדש לפלייסטיישן ולאקסבוקס אליו גויסו מחדש מייקל ג'יי פוקס וכריסטופר לויד המדבבים את דמויותיהם וכן בוב גייל, אחד התסריטאים של הסרטים המקוריים.
אם להסתכל אל מעבר לקוריוז ה-21 באוקטובר 2015 ולאירוע שעיקר תכליתו לסחוט עוד כמה דולרים מהטרילוגיה שוברת הקופות, התאריך המשמעותי יותר בכל הקשור ל"בחזרה לעתיד" הוא דווקא ציון ה-30 שנה לצאת הסרט המקורי, והטוב ביותר מבין פרקי הטרילוגיה, אשר נחשב עד היום לאחד מהסרטים המהנים ביותר אשר יצאו מהוליווד של שנות השמונים.
"בחזרה לעתיד" המקורי בשעתו ביטא איזושהי כמיהה נוסטלגית אל אמריקה של שנות החמישים, אמריקה שהלכה ונעלמה, על שלל מאפייניה התרבותיים, החל מהמוסיקה התמימה-מתקתקה שפיזמה בה ברקע ועד הלוק הנקי-מצוחצח-מחויך שהופגן בה בחזית.
בדיעבד, "בחזרה לעתיד" השתנה. כיום הוא מסמל יותר געגוע נוסטלגי אל שנות השמונים בהן הוא נעשה, ואולי אף כמיהה אל קולנוע כלל-משפחתי שממנו כבר נדיר לראות.
טריילר ל"בחזרה לעתיד 4":
טריילר ל"מלתעות 19":
"בחזרה לעתיד" יצא למסכים בארה"ב ב-3 ביולי 1985 (לבתי הקולנוע בארץ הוא הגיע באיחור אופנתי של כחצי שנה, באמצע דצמבר). הוא היה הסרט השני מבין שתי הפקות לכל המשפחה אשר ייעדה חברת 'אמבלין אנטרטיינמט' – חברת ההפקות של סטיבן ספילברג, לקיץ 1985. הראשונה אשר יצאה כחודש מוקדם יותר הייתה "הגוניס" (עוד אחד מסרטי ההרפתקאות-נעורים המוצלחים ביותר של האייטיז) אך הצלחתה בקופות לא הייתה כה מרשימה. לעומת זאת, "בחזרה לעתיד" הפך במהרה לשובר הקופות הגדול ביותר של אמבלין מאז "אי.טי. חבר מכוכב אחר", עם הכנסות של מעל 350 מיליון דולר.
סרטו של רוברט זמקיס היה ונשאר פנטזיית נעורים והרפתקאות מהנה וסוחפת, מעין שילוב של "הקוסם מארץ עוץ" פוגש את "אילו חיים נפלאים", סרטו הקלאסי של פרנק קפרה בכיכובו של ג'יימס סטיוארט משנת 1946. מייקל ג'יי פוקס הנפלא ביטא מעין גרסה מודרנית ועדכנית של סטיוארט הוותיק ואף חלק את אותן תכונות של כנות וענווה בסגנון משחקו. כמו באותם סרטים קלאסיים, גם "בחזרה לעתיד" התרפק על הרעיון אשר ביטאה היטב דורותי בחזרתה מארץ עוץ – "There's no place like home", שהרי כל אשר רוצה מרטי מקפליי בין שלל הרפתקאותיו בעבר (ובהמשך אף בעתיד ובעבר הרחוק-אף-יותר) הוא בסה"כ לחזור הביתה, אל חיק המשפחה. אך מושג "הבית", הוא מגלה, הופך במהרה חמקמק ומשתנה עד בלי היכר, בערך כמו אמריקה עצמה.
"בחזרה לעתיד" (כמו "הגוניס" ו-"אי.טי." אשר קדמו לו) מבטא תפיסה של קולנוע, של סיפור, של קצב, של השקעה בדמויות, אשר נדיר כיום למצוא בז'אנר הסרטים אשר נתפסים כ"סרטי נעורים" או אפילו סרטים לכל המשפחה. מדובר ביצירה מקורית, לא כזו המושתת על רב-מכר מזדמן, ויותר מכל – זהו סרט, אשר למרות האפקטים שלו, עיקר כוחו הושם בתסריט המושחז בו כל דמות, כל רעיון, כל פיסת עלילה או אינפורמציה, השתלמו ומצאו את מקומם המדויק והמספק בעלילה.
זהו סרט שלמרות פשטותו, השלמות היצירתית ומקצוענות העשייה שלו פורצת מכל פריים, מכל קאט, מכל שורת דיאלוג, מכל ג'סטת משחק, מכל קיו מוזיקלי. זהו סרט שלא רק יודע לספר היטב סיפור בכל הכלים הקולנועיים העומדים לרשותו, החל מהבימוי המבריק ועד הפסקול הסוחף והממכר, אלא סרט שעומד כדוגמא לקולנוע אמריקאי בידורי במיטבו – קולנוע טהור, מרגש, מעורר מחשבה ודמיון, ואשר לראיה, השאיר את חותמו.
לאור הצלחתו הרבה של "בחזרה לעתיד", המותג הקולנועי חזר למסכים בתחילת שנות התשעים בשני סרטי המשך, אשר יצרו היסטוריה בהוליווד כאשר צולמו בו זמנית. טריק הפקתי אשר שוחזר מאז עם הפקת סרטי ההמשך ל"שודדי הקריביים", פרקי הסיום של "הארי פוטר" ועוד. "בחזרה לעתיד 2" אף טבע בהוליווד מושג חדש בשם ה-CGI וכלל בשעתו כמה מן האפקטים הממוחשבים הראשונים אשר מאז הפכו לדבר שבשגרה.
לסיום, למרות ש"יום בחזרה לעתיד" בעיקר מבקש מאתנו לתהות, לחקור ולהשתעשע על ההבדלים שבין 2015 של "בחזרה לעתיד 2" לבין זו של המציאות, דווקא "בחזרה לעתיד" העתיק יותר והמקורי יותר, הוא זה אשר הצליח דווקא לנבא מעט מן המציאות של ימינו, שכן האירוע המחולל הראשון שבסרט, זה אשר מבריח את מרטי למסע אל העבר, הוא, כזכור, חיסולו של דוק על ידי מוסלמים קיצוניים אשר שמו לעצמם למטרה להשיג... פצצת אטום. ואם זה לא הופך את הסרט המקורי לרלוונטי עדיין לדיון וקריאה מחודשת, אז מה כן?
מרתון עם כל סרטי בחזרה לעתיד החל מה- 21.10.15 ב-yes VOD
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם