ראשי » תרבות » קולנוע

מהשחר אל הצדק: ההיסטוריה של באטמן וסופרמן

הסרט המדובר 'באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק' עלה השבוע לאקרנים בתזמון מושלם עם חגיגת התחפושות שלנו. באשמת מי נגנזו סרטי סופרמן למשך שני עשורים? איזה במאי ביקש לייצר כמה שפחות אקשן ולמה אנחנו נמשכים לגיבורי על? על האבולוציה המרתקת של שני הגיבורים הגדולים בתולדות הקולנוע האמריקני

עזבו אתכם מ'איירון מן' השרמנטי, מי בכלל הכיר אותו לפני 2008? 'קפטן אמריקה' הפטריוטי? 'ת'ור' המסוקס? גיבורים סוג ב' במקרה הטוב. השבוע עלה סוף־סוף לאקרנים אחד הסרטים המדוברים והמצופים ביותר של השנים האחרונות, 'באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק', שמחזיר לזירה ועוד באותו סרט את שני השמות הגדולים ביותר של עולם גיבורי הקומיקס.

 
עוד כותרות ב-nrg:
- "תגובות הנגד לשוברים שתיקה – התרת דם"
- התגובה הציונית למוסלמית שהחביאה דגל ישראל
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הרבה משקל, אחריות ובעיקר כסף רובצים על כתפיו החסונות של הסרט, שכן לא מדובר פה סתם בהמשכון לאיש הפלדה מ־2013. משימתו האמיתית היא להזניק את סדרת סרטי הענק שתהווה את היקום הקולנועי של 'די־סי' – התשובה של אולפני וורנר ליקום הקולנועי של מארוול, שהפך בעשור האחרון עם סרטי 'הנוקמים' שלו, לדבר הכי חם ומצליח בתרבות הפופולרית.

אבל מה בעצם הסיפור עם כל הסופר גיבורים האלו? מדוע אנחנו כל כך מוקסמים מחבורת לובשי תחפושות וסמלים? ישנה כמובן התשובה הפשוטה: הם מגניבים וכולנו היינו רוצים להיות כמותם. באמצעות גיבור העל גם החנון הכי חלש יכול להרגיש גיבור לרגע ולהציל את הבחורה בסוף היום. אבל הרי לא כל הגיבורים עונים על הפרופיל הסופרמני. קחו את באטמן לדוגמה – תכלס, מדובר בברנש שרוט מן היסוד. דפוק עם קבלות.

צפו: הפרומו לסרט 'באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק'
 

קשה להאמין שאדם שפוי היה רוצה להתחלף איתו. לא, יש כאן משהו עמוק ובסיסי יותר שמושך אותנו לדמותם, והמפתח להבנתו מצוי באחד האלמנטים שחוזרים על עצמם אצל רוב מוחלט של הסופר גיבורים – סיפור המקור. בסיפורי המקור אנו מתוודעים לאופן שבו הגיבורים קיבלו את כוחותיהם ואת משימתם.

אם תשימו לב, כמעט כולם מתחילים במאורע טראומטי: סופרמן היה צריך לאבד את כל עולמו. באטמן את הוריו. ספיידרמן קיבל על עצמו את 'עול' המושיע רק לאחר שדודו נרצח על ידי שודד, בזמן שהוא עמד מהצד ולא עשה דבר.

ההזדהות שלנו עם הסופר גיבורים, אם כן, אינה באמת קשורה לכוחות ה'על' שלהם. היא כרוכה עם הקושי הקיומי להתמודד עם תלאות החיים. למצוא משמעות גם בטראומות וברגעים הקשים ולצאת כשהם חזקים יותר, טובים יותר וחדורי מטרה. הסופר גיבורים מגלמים מודל אנושי שמצליח גם להציע נחמה וגם לעורר השראה. מה הפלא שקשה לנו לעמוד בפניהם?

אז לכבוד באטמן נגד סופרמן החדש, החלטנו לצלול למקורותיהם הקולנועיים של השניים. ואם נדמה לכם שהם תמיד נהנו מכל התהילה, מבט לאחור מלמד שדווקא שתי הדמויות הפופולריות הללו עברו גם תקופות לא קלות במסעם על פני מסך הכסף.

שתי הדמויות נולדו בקומיקס במהלך שנות ה־30, וכבר בשנות ה־40 ראו עיבודים קולנועיים בדמות סדרות של סרטים קצרים. בשנות ה־60, לאחר הצלחת סדרת הטלוויזיה הקאמפית שלו, זכה באטמן גם לסרט קולנוע באורך מלא עם כוכבי הסדרה. אבל המסע האמיתי שלנו מתחיל ב־1978 עת יצא לאקרנים מי שנחשב לאבא הגדול של כל סרטי הסופר גיבורים: "סופרמן".

צפו: הטריילר הראשון של סופרמן משנת 1978
 

סופרמן של הבמאי ריצ'רד דונר הוא למעשה סרט הסופר גיבור שהגדיר איך צריכים להיראות סרטי סופר גיבורים - עם דגש על סיפור המקור. מדובר בקלאסיקה נהדרת שלא נס ליחה עם אפקטים שעוד סוחבים אפילו היום, המוזיקה הכבירה של ג'ון וויליאמס (שאף היא הפכה להיות האבטיפוס לנעימות גיבורי על), ג'ין הקמן הענק בתפקיד הנבל לקס לות'ור וכמובן, השחקן שכנראה לעד ייזכר כסופרמן האולטימטיבי - כריסטופר ריב המנוח.

סופרמן היה הצלחה קופתית וביקורתית גדולה וב־1980 יצא סופרמן 2. דונר החל לעבוד במקביל על שני הסרטים אבל בגלל חילוקי דעות עם המפיקים, הוחלף בריצ'רד לסטר שחתום על הבימוי. אך על אף התככים מאחורי הקלעים, מדובר בסרט מצוין שמשלב היטב בין הרפתקאות לרומנטיקה וזכה אף הוא להצלחה גדולה.

לסטר המשיך וביים גם את סופרמן 3 שיצא בשנת 1983, אבל הטון הקומי המוזר שבחר לסרט הפך אותו ליציאה משונה ומאד לא אחידה. הסרט נפל ברמתו משני קודמיו ובקושי החזיר את ההשקעה בקופות.
  

אלא שאפילו סופרמן 3 נחשב למאסטרפיס ליד היציאה האומללה שהיא סופרמן 4 מ־1987. לאחר כישלונו היחסי של סופרמן 3 החליטו מפיקיו למכור את הזכויות. ומי אם לא מיודענו מנחם גולן עט על המציאה והפיק את הסרט תחת חברת ההפקות המצליחה שלו "קאנון".

הצרה היא שגולן, בהיותו ביזנס־מן ישראלי חוצפן, קיצץ את התקציב בחצי. האפקטים העלובים והסיפור המגוחך הפכו את הסרט לכישלון מחפיר. כה מחפיר למעשה, שבאשמתו נזרק הפרנצ'ייז ללימבו של כמעט 20 שנה.

אז סופרמן יצא בינתיים מהתמונה, אבל בוואקום שנותר נכנס לו בסערה האביר האפל. ב־1989 יצא באטמן של טים ברטון והפך להצלחה קופתית וביקורתית אדירה. ממבט של צופה בן ימינו, ההצלחה הגדולה של סרטיו של ברטון - באטמן ובאטמן חוזר מ־1992 – לא רק שאינה מובנת מאליה, אלא סביר להניח שהיום לא היו מאשרים אותם בשום פנים ואופן להפקה.

את ברטון לא עניינה ההירואיות. סרטיו לא כללו סצנות אקשן מסעירות ופאתוס מעורר התלהבות. הוא נמשך לפיצול האישיות של ברוס וויין והאלטר אגו שלו - באטמן.

וכך, בהשפעתו הישירה של האקספרסיוניזם הגרמני (תזרמו איתי רגע), אותו זרם קולנועי שבשנות ה־20 ביטא בסדרה של סרטי פנטזיה ומדע בדיוני קודרים את כל החרדות, המועקות והאפלה השטנית הרוחשת תחת פני השטח של החברה הגרמנית, יצר ברטון עולם קומיקס אפל ומעוות, אלים, מיני ועוכר שלווה. עולם שהחצין את נפשו המסויטת של גיבורו, שהוצג כלא פחות מופרע מאויביו.

לתפקיד באטמן לוהק מייקל קיטון, עד אז קומיקאי ופחות או יותר הדבר הכי רחוק מגיבור על שניתן לחשוב עליו. הג'וקר היה ג'ק ניקולסון המוטרף ואת הפינגווין גילם דני דה ויטו בתפקיד מטריד מתמיד. באטמן ובמיוחד באטמן חוזר, שלקח את הקונספט הכי רחוק שרק אפשר, הם יצירות מופת אמיתיות. מדהים לצפות בהם היום ולחשוב שפעם הם שווקו ובהצלחה כשוברי קופות קיציים בלבד.

אך כגודל העלייה כך גודל הנפילה. 'באטמן חוזר' אמנם היה הצלחה גדולה אך הכניס הרבה פחות מקודמו, וברטון הגאון הוסר מעמדת הבמאי. ואת מי בחרו במקומו? את אחד הבמאים הגרועים ביותר בתולדות הוליווד: ג'ואל שומאכר. מלבד הפוקס המוצלח שלו 'בדרך למטה' עם מייקל דאגלס, יש לנו כאן עסק עם במאי שמחריב כל תסריט שנופל תחת ידיו.

שומאכר, חסר סגנון שכמותו, בחר לאמץ את עולם קומיקס של ברטון ועוד לדחוף לו סטרואידים. רק שבמקום האפלה הוא זרק פנימה צבע וקרקסות. א־ברוך. תחת ידיו המגושמות יצאו שני סרטים: באטמן לנצח מ־1995 זכה משום מה להצלחה אדירה. ואל קילמר הסימפטי נכנס לחליפת העטלף, גי'ם קארי היה אויבו המרכזי – הרידלר, וכריס אודונול הגיח בתפקיד רובין.
 

אז האמת היא שבאטמן לנצח אינו כישלון, הוא פשוט לא ממש טוב. רוצים לראות את טומי לי ג'ונס נטול יכולת משחק? זה הסרט בשבילכם. הצרה היא שההצלחה הגדולה של באטמן לנצח השאירה את ההגה בידיו של שומאכר שבניסיון השני כבר הצליח לעשות, ובגדול, את מה שהוא עושה הכי טוב - לביים חתיכת סרט מחורבן.

יודעים מה, מחורבן זה קומפלימנט לתועבה שהיא באטמן ורובין מ־1997. מה כבר לא נאמר על הסרט הזה שהצליח לנקז מג'ורג' קלוני את כל הכריזמה, מאומה ת'ורמן את כל הסקס־אפיל ומארנולד שוורצנגר את כל ה.. הממ את כל מה שאנחנו כל כך אוהבים בארני שלנו. החליפה עם הפטמות (!) של קלוני כבר נכנסה לפנתיאון הגיחוך, יחד עם התקריבים המביכים על אזורי החלציים של גיבורנו.

שומאכר, לא נשכח ולא נסלח. בכל אופן, הכישלון המהדהד של הנפילה הזו שלח את הפרנצ'ייז להרהר על טעויותיו למשך שמונה שנים.

ובינתיים הגיעה שנת 2000 ואיתה דור חדש של סרטי סופר גיבורים. 'אקס־מן' ו'אקס־מן 2' של בריאן סינגר המציאו מחדש את הלוק־אנד־פיל עתיר האפקטים של הסרטים וגם העלו אל פני השטח את הצד האלגורי הטבוע ביצירות הללו, שעוסקות בסופו של דבר בסוגיות אנושיות של חברה ומוסר.

'ספיידרמן' ו'ספיידרמן 2' המעולים של סם ריימי המשיכו לקדם את העיסוק בגיבור העל כדמות שנויה במחלוקת - נאהבת ומקוללת על ידי החברה עליה נשבע להגן, ובמאי חדש ומוכשר הגיח בשמי הוליווד: כריסטופר נולאן.
ב־2005 מחליטים בוורנר שהגיע הזמן להפשיר את העטלף, הפעם תחת ידיו המופלאות של נולאן, וכך יצאה לה לדרך טרילוגיית האביר האפל המפוארת: 'באטמן מתחיל', 'האביר האפל' (2008) ו'עלייתו של האביר האפל' (2012).

העולם שיצר נולאן היה מגובש ומדויק. בניגוד לשורשים הקומיקסיים בסרטיו של ברטון, נולאן נקט בגישה פרשנית ריאליסטית מאוד. כל פרט בחליפה קיבל הסבר פרקטי, הבאטמוביל הפך מרכב בדיוני למין שעטנז משכנע בין רכב שטח לטנק וגות'אם עצמה נראתה פתאום כמו כל כרך מודרני, גם אם אפל יותר.

הפרק השני - האביר האפל, נחשב בעיני רבים לסרט הקומיקס הטוב ביותר שנוצר. המורכבות הפסיכולוגית של דמויותיו והאופן האינטליגנטי שבו הוא מעמת בין האנרכיזם של הג'וקר בגילומו החד פעמי של הית' לדג'ר, לבין הוויג'ילנטיות של באטמן האינטנסיבי של כריסטיאן בייל, הצליחו לטשטש באופן אמין את הגבולות שאמורים להיות כה ברורים בין טוב לרע.
 

וכאן למעשה הייתה הנקודה שבה עזבנו את באטמן, כשהוא בשיא כוחו אי פעם. אלא שנולאן מיצה את החומרים וכך גם בייל המצוין. האם באטמן החדש של בן אפלק והבמאי זאק סניידר יצליח לעמוד בסטנדרטים?

אבל בינתיים עוד יש לנו חשבון לא סגור עם סופרמן.

ב־1998 כמעט שקיבלנו סופרמן חדש תחת שרביט בימויו היצירתי של טים ברטון. ניקולס קייג' (!) לוהק כסופרמן ואפילו הספיקו להכין לו חליפה. אלא שמישהו בהפקה כנראה התעשת והבין שהפרשנות המוזרה של ברטון לגיבור הקלאסי פשוט לא תעבוד בקופות ושלף להפקת סופרמן חי את התקע מהחשמל. האם ניצלנו מאסון או שמא החמצנו יצירת מופת אמיתית? כולנו נצטרך להמשיך ולחיות עם התהייה הזו.

שמונה שנים נוספות עברו בטרם בריאן סינגר, זה שהמציא מחדש את הז'אנר עם האקס־מנים שלו, מוותר על בימוי 'אקס־מן 3' לטובת החייאת סופרמן. 'סופרמן חוזר' (2006) מוצא את גיבורנו כשהוא שב לכדור הארץ לאחר שנעדר ממנו חמש שנים. למרות שלכאורה הרבה השתנה, בפועל הכול נותר אותו דבר.

סופרמן חוזר הוא לא סרט רע, למעשה הוא די נחמד. אבל ביחס לציפיות ולהשקעה מדובר באכזבה גדולה. הליהוק הכושל של ברנדון ראות' האלמוני שהתגלה כצעיר מדי לגלם את סופרמן; קייט בוסוורת' העציצית כלויס ליין; המחסור באקשן ודלות ההברקות מצדו של סינגר הבינוני - כל אלו שלחו שוב את הזיכיון המיתולוגי לנוח על המדף.

ואז, ב־2013 עלה סוף־סוף 'איש הפלדה', העיבוד המדובר של זאק סניידר, ההוא שעלה לגדולה בזכות "300" האדיר, זכה להערכה בזכות 'השומרים' השאפתני אבל אז קלקל את הכל עם 'אקר פאנץ'' האיום. הנרי קאוויל, רק חצי אלמוני, עשה סופרמן לא רע בכלל. הבעיה הייתה שהעולם המונוכרומטי המדכא של סניידר אולי יושב בול על באטמן, אבל פחות מסתדר עם חליפת האדום־כחול של בן קריפטון. ובאופן כללי, הסרט לא הרגיש מספיק 'סופרמני'.
 

אבל כנראה הכנסותיו המספקות הרשימו את הבוסים בוורנר שנתנו לסניידר את המפתחות למיזם השאפתני ביותר של האולפן - בניית היקום הקולנועי החדש של די־סי. הסרט הראשון ביקום הזה, הבסיס שעליו הכול ייבנה, הוא כאמור 'באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק'.

כדי להפוך את הסרט לחגיגה אמיתית, יקפצו לבקר עוד כמה דמויות קומיקס ידועות של די־סי כמו 'אקווהמן' בגילומו של ויני צ'ייס (כלומר, ג'ייסון מומואה), 'הברק' ו'סייבורג'. אבל הדמות שהכי מרגשת היא כמובן 'וונדר וומן', הלוא היא גל גדות שלנו, שהביאה את השיחוק הכי גדול אי פעם לשחקן ישראלי, תוך שהיא מתברגת לפסגת התפקידים שהוליווד יכולה להציע.
 

מכאן היא תמריא לסרט משלה – 'וונדר וומן' שיצא בקיץ 2017 ואף תמשיך לשני המשכונים נוספים: 'ליגת הצדק: חלק 1' ו'ליגת הצדק: חלק 2' ועוד היד נטויה. בתנאי כמובן שסניידר לא יפשל. את הביקורת שלנו על הסרט החדש תוכלו לקרוא בשבוע הבא, אבל בינתיים, 'באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק' מרצד ברגע זה ממש על מסך הקולנוע הקרוב לביתכם. רוצו לראות. 
 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg