דובר ערבית מציג: ההסברה הכי טובה לישראל
"אני ישראלי, ובמקרה גם דרוזי, אך זה פרט שולי", אומר אדי נבואני, יוזם ספר חדש שמטרתו לפקוח את עיני העולם למציאות הישראלית, השונה מזו המוצגת בתקשורת הבינלאומית. שני כותבי הספר הדרוזים מאמינים כי ההסברה הטובה ביותר תגיע דווקא מכיוונם של אלו שאינם יהודים - והם מסבירים מדוע
"לא מזמן פגשתי צוות טיסה צרפתי בנתב"ג, אחת הדיילות שאלה על המצב בישראל. היא אמרה שהיא נוצרייה אמנם, אבל קשה לה לשמוע על מה שקורה כאן מבלי לכעוס. שאלתי, מה את שומעת שקורה כאן? היא אמרה (לא מילה במילה אבל אלה הנושאים): בישראל אתה לא יכול להיות ערבי, כל הישובים הלא יהודים מוקפים בחומה, אם אתה מדבר ערבית ברחוב עוצרים ויכולים אפילו להרוג אותך. חיילים מקבלים פקודות להרוג ילדים ותינוקות שלא עשו דבר לאיש, השפה הערבית אסורה, לא נותנים למי שלא יהודי את החופש להתפלל בדת שלו, ערבים נאלצים ללמוד בירדן כי לא מקבלים אותם לאקדמיה בישראל" - כך פתח דניאל סאלמה פוסט בדף הפייסבוק הפופולרי שלו, הקורא לאנשים להצטרף ולתמוך בפרויקט ההדסטארט של אדי נבואני להסברה ישראלית - בשפה הערבית.עוד כותרות ב-nrg:
• "מחוברים" מדי: יש רגעים שעדיף להתנתק
• נכנסו לחופה עם ביונסה ושברו את האינטרנט
• ח"כ בהלול ישתתף בטקס יום השואה האלטרנטיבי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נבואני, איש היי-טק ישראלי, שוקד בימים אלה על כתיבתו של הספר שכל כולו אהבה גדולה למדינה. עצם העובדה שאדם מחליט להוציא תחת ידיו פרויקט מעין זה ביוזמתו שלו, באופן פרטי ועצמאי, שלא כחלק מגוף הסברה רשמי, מעניין בפני עצמו, אך מה שמסקרן אף יותר הוא הקונספט המלווה את כתיבת הספר – יופייה של ישראל, כמדינה, כתרבות וכחברה, מבעד לעיניו של גבר דרוזי.
נבואני, המתגורר ביישוב ג'וליס שבצפון הארץ ומכיר היטב הן את החברה היהודית הישראלית והן את החברה הערבית, מבקש לגשר, לדבריו, בין ישראל ובין העולם הערבי על ידי יצירת תמונה נאמנה יותר למציאות מזו המוצגת על ידי התעמולה הערבית והתקשורת הבינלאומית. הספר פרי עטו, העתיד להיקרא 'אני דובר ערבית, ואני אוהב את ישראל', יפקח את עיני העולם, כך מקווה נבואני, לפער המתקיים בין התדמית המיוחסת ליהודי ישראל והעולם ובין האמת, כפי שהוא רואה וחווה אותה בחיי היומיום."גדלתי בכפר שכולו דרוזים, אך מסביבנו ישנם כפרים ערביים מעורבים, שבהם גרים דרוזים, מוסלמים ונוצרים, ובנוסף ישנם גם ישובים יהודיים בסביבה", הוא מספר. "בחטיבת הביניים והתיכון למדתי בכפר ירכא. נכנסתי למסלול עתודה אקדמית בטכניון, אך לאחר שנתיים העדפתי לחזור לצבא ולסיים את השירות שלי. התגייסתי לנח"ל המוצנח ויצאתי לקצונה, ובתום השירות התחלתי ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטת חיפה. אף פעם לא ויתרתי לעצמי, לא באקדמיה ולא בשירות בצבא, שבו הייתי בגיל של המ"מ שלי, ותוזזתי בגלל עבירות משמעת של החיילים הצעירים.
"אגב, נבחרתי למצטיין כמה פעמים במסלול, וגם קיבלתי הצטיינות גדודית בסופו. אני ישראלי", הוא מבקש להדגיש, "ובמקרה אני גם דרוזי, אך זה פרט שולי, ובסופו - או בתחילתו של דבר, אני בן אדם, שאוהב לחיות בשלום ושלווה עם כל האנשים - כמו רוב התושבים בישראל".
הפוסט של דניאל סלאמה:
"ברוב הפעמים שיהודי מציג את ישראל בצורה נכונה ומדויקת, דבריו וכתביו מסולפים, בטח בעיתונות הערבית, וגם בחלק נכבד מהעיתונות העולמית, כולל ברשתות כמו CNN ו-BBC. אף פעם לא נתקלתי בספר שבו מישהו שאינו יהודי תושב הארץ מהלל את המדינה", משיב נבואני כאשר אני שואלת אותו מה עורר בו את הצורך והרצון לכתוב ספר מן הזווית הזו.
"ההסברה הישראלית אינה במיטבה, אם עד כה איש לא חשב למצוא מישהו כמוני שיכתוב ספר כזה או יספר את הסיפור הזה", הוא אומר. "בשאיפה, אולי יום אחד אהיה שגריר באו"ם ואסביר זאת מול מליאת האו"ם בשפה הערבית, ואולי בעוד כמה שפות. הבעיה בהסברה הישראלית היא שלא משנה כמה משתדלים, כל עוד המציג הוא יהודי או יהודיה, העולם יהיה נגדנו. את הסיפורים היפים על עזרה לפליטים וחילוץ מאסונות טבע ברחבי העולם לא מבליטים".
מהי עמדתך בנוגע לאפשרות להידברות ולהתקרבות?
"זה לא קל. החברה היהודית והעם היהודי שואפים לחיות את החיים, לשפרם ולתרום לאנושות כולה - וכך היה משחר ההיסטוריה. זהו עם שוחר שלום, אפילו במצבנו התמידי של מלחמה, בעוד שהחברה הערבית בעיקר מבכה על מר גורלה – כאשר גורלה נמצא בידיה שלה. מדינות המפרץ, למשל, מפוצצות בכסף, אך לא ממש השכילו לתעל אותו לטובת האנושות".
למי מיועד הספר? ואילו מטרות ביכולתו של הספר להשיג, לדעתך?
"הספר מיועד לכל מי שחפץ לדעת את האמת אך ניזון בעיקר מעיתונות עוינת - במדינות ערב הלעיטו את האנשים בשנאת ישראל, כאילו ישראל היא הבעיה היחידה שלהם, ואם ימחקו את ישראל כל הבעיות שלהם תיפתרנה. הסיבה לכך שאני כותב את הספר באנגלית ולא בערבית תחילה, היא שהערבית שלי אינה חזקה דיה לכתיבת ספר ברמה מקצועית, ואני לא מעוניין שייווצר הרושם שאני 'יהודי-מתחזה'. ביכולתו של הספר להציג את ישראל בצורה חיובית ביותר, ולהראות את האמת -שהחיים בארץ טובים מאוד, לא רק ליהודים".
"אני מאמין שכשהסברה מגיעה מאנשים אל אנשים, זה עובד טוב יותר, וזה אמין יותר", מוסיף על דבריו אושיית הפייסבוק הידועה דניאל סלאמה, שאף הוא במקור מג'וליס, והשתתף בכתיבת הספר. סלאמה שותף לחזונו של נבואני ועתיד לחבור אליו במסעו לקידום הנושא. "זו הסיבה לכך שהוא כתוב באנגלית - יש בזה אמירה של פניה לכל אחד בכל מקום, ומה שמחזק אותה, הוא שהספר נכתב על ידי אדם שאינו יהודי, דבר השובר סטיגמה על מעמדן של יתר הדתות בישראל. בעוד שבחו"ל ניזונים בעיקר מדיווחים שליליים ולרוב לא נכונים על מה שקורה פה, מגיע בחור ישראלי ומציג מציאות טיפה שונה".
"חשוב מאוד להבין שלא הכל ורוד, נהפוך הוא, יש הרבה מאוד מה לתקן ומה לשפר", מדגיש סלאמה, "אבל גם חייבים להבין שהמציאות אינה עגומה כפי שמציגים אותה. יצא לי להיתקל בהרבה מאוד אנשים מחו"ל, מכל מיני מקומות, וכמעט תמיד קיים פער בין המציאות שאני מכיר אותה כאן בישראל לבין מה שהם חושבים שיש פה - ואני לא מדבר על השטחים ועל עזה, אלא על ערי מדינת ישראל. אני מאמין שספר כזה אולי לא יהפוך את תמונת המצב, אבל מספק שייגע בכמה אנשים, ומבחינתי, עשינו את שלנו".
על מנת לגייס את הסכום הדרוש לשם הוצאת הספר, יצר נבואני פרויקט מימון המונים באתר הדסטארט. הפרויקט עתיד להגיע לסיומו בעוד מספר ימים, אך עד כה גויס אחוז נמוך בלבד מן הסכום המבוקש. נבואני קורא לכל מי שתומך בערכים של סובלנות, רעות וקבלת השונה ליטול חלק בפרויקט ולתמוך בהוצאת ספרו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם