"שם משתמש": גיל ריבה ביציאה תמהונית ולא אמינה

הרעיון לשוחח עם סלבס תוך כדי חיטוט בסמארטפון שלהם אולי נשמע כמו קונספט ממזרי לראיון, אבל פרק הפתיחה עם אילנית לוי הוכיח שמדובר בכסות למסע יחסי ציבור שמבוצע באופן מביך למדי

אילנית לוי בתכנית של גיל ריבה צילום מסך מתוך ערוץ 10

אתמול, בשעה מאוחרת למדי, הופיעו לשיחה אילנית לוי וגיל ריבה. האולפן בו ישבו היה מלבן מסכים עצום ומלחיץ שנראה כאילו נגזר מהפקת "מראה שחורה".  כדי להתניע את השיחה, הטלפון של לוי הוקרן עם הגעתה על מסך בומבסטי. גיל ריבה נראה משועמם למדי ממנו בהתחלה ("אלה הילדים שלי", "מהמם"), ונלהב אולי מעט יותר מהסמארטפון בהמשך, ספציפית ברגעים בו חיי הידוען שלו חפפו לאלה של לוי (לדוגמה, שיחה למכר המשותף מיקי בוגנים). ברגעים המעטים בהם לוי וריבה שוחחו מבלי הסחות דעת מהנייד, התוכנית אכן הייתה מעניינת.  אבל לרוב, הרצון של "שם משתמש" לחדש היה בעיקר בגדר יציאה תמהונית.

לעיסוק המשמים בנייד היה אפקט מבאס – הוא ינק החוצה את רוב הצ'ארם של לוי וריבה מהחדר. נדרש כנראה איפוק מקסימלי מלנהל שיחת "כשהיינו ילדים לא היו דברים כאלה",  ולהזמין אל החדר מוכר "באג" שיהפנט את ריבה ולוי בחידושים אחרונים ויגרום להם לתלות בו מבט של "אני לא יודע איך מפעילים את זה".

בשילוב הזה בין פינות נטולות-אפקט של ממש בסגנון "קבוצת מיקוד" (שולחים הודעה בקבוצת ווטסאפ, ומחכים לראות תגובות) או סתם יציאות הזויות (אישה בשם אפרת אסולין, שפעם הכינה מצגת תמנות לצלילי שיר שהקליטה לוי, מצטרפת באמצע כמרואיינת משנה), "שם משתמש" הפכה לאירוע מבולגן ולא מאד אפקטיבי.

אבל מעל לכל, הבעיה העיקרית בתוכנית היא זו: כל אביזר טכנולוגי יכול לעבור ניקוי היסטוריה מביכה, ולהפוך סטרילי. ואכן כך היה. הטלפון של אילנית לוי היה אוסף אפליקציות משמים, קבוצת ווטסאפ של חברות מהשכונה ותמונות של שני ילדיה מחתונה אניגמטית. זה היה חלומו הרטוב של כל מרואיין: כל מידע שלא ירצה לשתף, באופן המילולי ביותר, פשוט נמחק והופך לבלתי-נגיש. התחושה הסופית היא שהתכנסנו לשם שיחה, שמעל לכל הבעיות בה, היא פשוט לא כנה במיוחד.

"שם משתמש": חמישי, 21:00, ערוץ 10