רז ועמית מציגים: קשר הדם הכי ססגוני בטלוויזיה
ב"המירוץ למיליון" הם לא מפסיקים להתווכח ונהנים לרקום קומבינות נגד הזוגות המתחרים. בחיים הם גרים במרחק מאות מטרים זה מזה, מבלים יחד בפאבים - ועוד לא דיברנו על זה שהאבא גר בדירת החברים של בנו - "הוא פשוט חלק מהחבר'ה שלנו"
אחרי "משחקי הכס", עמית ורז גל הם הקשר המשפחתי הכי נפיץ על המסך כרגע. כל פריים שלהם ביחד מציע תערובת מענגת של מריבות קולניות, קנאה בין־דורית וגאוות יחידה. ההנאה שהם מפיקים מטיפוס זה על עצביו של זה מול פני האומה הפכה אותם לאחד הזוגות האטרקטיביים בעונה החדשה של "המירוץ למיליון".עוד כותרות ב-nrg:
• צומת מילר: רמזור זה לא, אולי תמרור
• מרגש: 11 ישראלים משחזרים תמונות עבר
• זועמת: טל גלבוע נגד אדריאנו מהמירוץ למיליון
• קים קרדישאן: טיילור סוויפט משקרת, ויש לי הוכחות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גם בחיים האמיתיים עמית (63) ורז (33) מציעים מודל מאתגר של יחסי אב ובנו. אחרי הכל, כמה פעמים נתקלתם באב שחולק עם בנו אותו קעקוע, מצטרף לבנו כשהוא יוצא לבלות עם חבריו, ובסוף הלילה ממשיך לדירת החברים של הבן בתל אביב, שם הוא גר איתם כאחד השותפים. נשמע מוזר? ברוכים הבאים ליקום המקביל של עמית ורז.
"אנשים רואים אותנו ברחוב ולא רגילים לסוג כזה של קשר", מספר רז, "אנחנו במקור מקיבוץ עמיר, באצבע הגליל, שם הכל פתוח והאווירה אחרת. אצלנו במשפחה אין דיסטנס, וכדי להתחבר לילדים אבא הפך להיות יותר חבר. הוא פשוט חלק מהחבר'ה שלנו".
וכנער מתבגר, שרואה את החברים שלו מורדים בהורים, זה לא נראה לך מוזר?
"לא הייתי מתבגר טיפוסי. תמיד הייתי עם רגליים על הקרקע, ונראה לי טריוויאלי שאבא ייכנס לאזור הזה שלי. בדרך כלל ניסינו לשמור על גבולות, אבל בכל מקרה לא היה לי את שלב המרד".
יש הרבה אבות במשבר גיל העמידה שמנסים להיות "מגניבים" ומביכים את כולם.
"זה לא המקרה. החברים שלי מזמינים אותו ליציאות גם בלעדיי, ואם צריך הוכחה שהם אוהבים אותו ורואים בו חבר - הם גרים איתו כשותפים בדירה. נראה לי שזה אומר הכל".
האבא עמית: "היינו לא מזמן במצעד הגאווה, והמון צעירים היו בטירוף מהחיבור בינינו, גם המבוגרים. לי זה נראה מאוד טבעי. אנשים מאוד סקרנים, כי הם רואים איך רז סוחב אותי בתוכנית ומחכים לראות איפה ומתי זה יישבר".
רז: "פעם זה היה מביך, גם היום זה עדיין קצת מביך, אבל למדנו להתמודד עם זה. אני מודה שאם בחורה תתחיל איתי כשאבא שלי עומד לידי, זה בהחלט ייראה מוזר. לך תסביר לה, בלי לצאת עוד יותר מוזר".
מה באמת עשית בעבר כשבאו אליך בחורות וחברות?
"כשהבאתי בחורה הוא היה חוקר ושואל אותה, אבל זה לא הרגיש לי לא בסדר. אני והן ידענו מה הגבולות, וההורים לא הפריעו. זה הפך להיות טבעי".
למסע העולמי התזזיתי ("רשת", ראשון־שלישי, 21:00) הם הגיעו אחרי שהשתתפו לפני שלוש שנים, עם עוד בני משפחה, בשעשועון "בטוח או ביטוח".
"אחרי השעשועון התקשרו אלי מ'המירוץ' ושאלו אם יש מישהו מהמשפחה שהייתי רוצה לרוץ איתו למיליון", מספר רז, "במחשבה ראשונה חשבתי על אמא שלי, על אשתי ועל אחי, כי ידעתי שאבא בכלל לא בקטע. הוא פחדן גדול".
עמית: "אני פשוט לא אוהב חשיפה גדולה מדי".
רז: "העניין הוא שאשתי לא שולטת בשפה, והיא ואמא שלי פחות אוהבות את החשיפה. אז חשבתי שיהיה מגניב לעשות את זה עם אבא, שהוא כמו חבר וגם ספורטיבי. אבא כל הזמן התלבט אם הוא רוצה, כי הוא חשב שהוא יוכל לעשות רק עשרה אחוזים מהמשימות. גררתי אותו לאודישן הראשון, ומייד העלו אותנו לשני".
עמית: "הסיפור יותר מורכב. ראיתי הרבה תוכניות ריאליטי, והיו אלינו כל מיני פניות מ'הישרדות' ומ'האח הגדול'. ההצעה מה'מיליון' הכי דיברה אלי, כי זו תחרות שאתה יכול לשלוט בה. לי באופן אישי הניצחון הוא לא הדבר הכי חשוב, רז הרבה יותר תחרותי ממני והסכמתי ללכת איתו כי ידעתי שהוא יתמוך בי וייקח אותנו למקומות טובים".
רז: "דווקא אתה הרבה יותר תחרותי ממני".
אמא שלך נתנה את ברכת הדרך?
"אני חושב שהיא חששה שייצאו דברים שאולי ייראו לאנשים הרבה יותר קשים ממה שהם באמת, כי היא יודעת כמה אנחנו תחרותיים. להפתעתנו, גם היא וגם הקיבוץ מאוד תמכו".
עמית: "היא הגיבה בשמחה מאופקת, כי רצתה להיפטר מאיתנו לתקופה. הילדים שלי חשבו שנודח כבר בארץ. כל דבר מעבר לזה היה בונוס מבחינתם".
רז: "הם חשבו שנשרוף את החדר. לא ציפו שאדם בגיל 63, המתמודד הכי מבוגר בתחרות, ירוץ הרבה זמן".
עמית: "בצילומים הייתי בן 62. במקום להוריד לי שנים אתה מוסיף?".
לאורך המירוץ היו ביניכם לא מעט חיכוכים ומריבות.
עמית: "מכיוון שאני מתעסק כל הזמן עם צעירים, גם במסגרת העבודה שלי כמנהל המקצועי של הפועל חולון ומציל בבריכות, הקשר הוא מעבר לזה של אבא ובן. הכל מאוד פתוח וגלוי בינינו. אולי יש צופים ששואלים את עצמם איך אפשר לדבר ככה לבן, ולהפך, אבל אצלנו זה נשכח אחרי שעה".
רז: "המריבות הן לא משהו שהפריע לנו במירוץ ולא אחרי. כמה שלא נריב, אנחנו עדיין אבא ובן, וזה היה יתרון גדול במירוץ. כבר עברנו בחיים הרבה ריבים, וכנראה עוד נעבור. ברגע שאנחנו מסיימים לריב אנחנו חוזרים לעצמנו מהר מאוד. מבחינתנו זה לא חריג.
"יש לי הרבה כבוד להורים שלי. אבל אם לא הייתי צועק על אבא שלי ומדרבן אותו, יכול להיות שהיינו מודחים כבר בארץ. עובדה שאף אחד בגילו לא הגיע עד היום כל כך רחוק במירוץ".
עמית: "אני לא יודע אם זה החיסרון או היתרון שלנו, אבל לא שיחקנו. לא היינו בהופעה, לא הכנו שירים ולא 'צ'ין צ'ין וצ'ין צ'ין' (רומז לצמד נעמי וחן). פשוט היינו אנחנו. באנו לעבודה, והמצלמה לא היתה מעצור ליחסים שלנו".
יש זוגות שאחרי התחרות לא רוצים להיפגש.
רז: "כשאתה משפחה אין לך לאן לברוח. צריך להודות, הוא עיצבן אותי, ואני אותו, וכשחזרנו לארץ אמרנו אחד לשני, 'בוא ניקח יום־יומיים הפסקה'. אבל אין דבר כזה שלא מתראים חודש־חודשיים, זה אבא שלי. ביום־יום הקשר שלנו מאוד חזק".
ראו שהיה לכם קשה באיטליה, במשימה שבה התבקשתם ללמוד תנועות ריקוד עם דגלים.
עמית: "ריקודים, קואורדינציה וטוורקינג (ריקוד בהזזת הישבן; ע"ס) זה לא בשבילי. אבל אני כן טוב בדברים אחרים".
רז: "מההתחלה חששנו ממשימות שקשורות לריקוד, לזיכרון ולכל דבר אמנותי. כשהבנו שזאת המשימה, ידענו שיהיה קשה".
עמית: "מכינים עכשיו בקיבוץ 'ריקוד צינורות', וכבר שבועיים אנחנו מתאמנים. במירוץ רצו שנעבוד בתוך שעה על ריקוד שלם".
רז: "בגלל שהוא מדור אחר, זיכרון ותנועות הם פחות הצד החזק שלו. כשראינו שאנחנו לא מצליחים, עשינו כל מיני דימויים וסימנים מהחיים שלנו בקיבוץ ומהכדורסל, שעזרו לנו לעשות את התנועות ביחד. כשלא הצלחנו, הוא כבר היה שבור מנטלית. בסוף הוא התאושש, עשה סשן של אימונים והצליח להפתיע".
עמית: "אמרתי לעצמי שלא משנה מה, גם אם אסיים אחרון, אני ארצה לעשות את זה".
רז, לפעמים נראה שאתם מתהפכים על המסך: אתה בתפקיד המבוגר האחראי, ואבא בתפקיד הילד.
רז: "ילדים, במיוחד הבכורים, הופכים תמיד להיות ההורים. אבל אצלנו זה התחיל מוקדם מדי. במערכת היחסים שלנו אני המבוגר האחראי כבר עשר שנים".
עמית: "אתה מתכוון שבקרוב תתחיל לסחוב אותי על כיסא גלגלים ותיקח אותי לשירותים?".
רז (מתעלם): "ב'מירוץ' לקח לו קצת זמן להבין את הפורמט, אז הייתי צריך לקחת אותו הצידה, להסביר לו כמו שמסבירים לילד, כדי שיבין את הרעיון של המשימה".
אתה מרגיש שהמירוץ שלך קשה יותר בגלל שאתה "מטופל" באבא שלך?
"המשחק קשה, כי אתה מתחרה בזוגות צעירים שלא עוצרים לשנייה. אנחנו לא זוג רגיל. בשבילי, להיות בתחרות מול כולם ולקחת איתי את אבא - היה מטורף. למזלי, בכל פעם שהייתי צריך שאבא יופיע, הוא הופיע. יש לו ניסיון חיים שעזר לנו".
עמית: "אני מגיע רק למשימות הקשות. כמו דורון שפר".
עמית נולד בארץ, בן יחיד להורים ילידי פולין. אמו ניצולת שואה, אביו שירת בפלמ"ח "עם רבין ובר־לב". הוא בן יחיד ("אחרי שראו אותי לא רצו עוד"), שגדל בלינה משותפת בקיבוץ של השומר הצעיר. רז: "הקיבוץ דפק את הדור ההוא. הם לא יודעים להביע רגשות בגלל שראו את ההורים רק שעות ספורות ביום".
בצעירותו שיחק כדורסל בקבוצות ילדים ונוער בגליל העליון. בצבא שירת בסיירת בני משקים של הנח"ל, ולאחר מכן כמדריך ספורט בנח"ל ("אמא שלי לא חתמה לי על אישור להיות לוחם"). לאחר שחרורו שיחק בהפועל קריית שמונה, ובשנות השמונים לימד חינוך גופני בסמינר הקיבוצים. "בגלל האופי התחרותי שלי הבנתי שזה פחות מתאים לי, אז עזבתי והלכתי לעבוד במפעל. יותר מאוחר הצטרפתי להפועל גליל עליון בכדורסל, כחבר הנהלה".
שיא הקריירה שלו נרשם ב־1992, כשהביא את אליפות המדינה המרגשת עם המאמן פיני גרשון. "חיבור של קיבוצניקים כופרים עם משיח", הוא מסביר, "פיני היה נורא מאמין, ובחצי הגמר שלחנו הודעה לרבי".
את אשתו יהודית (53), נצר למשפחה מרוקאית מקריית שמונה, פגש בגיל 26, כשהגיעה עם חֶברת נוער להתחנך בקיבוץ. "היא בלטה ביופייה ובחוכמתה, וראיתי בה סוג של אוטופיה. אני תמיד מכוון הכי גבוה. הפעלתי עליה לחץ מתון, עד שהשגתי אותה".
רז הוא בנם הבכור. "הוא נולד עם גוף לא סימטרי", מספר עמית, "הרופא ניגש אלינו אחרי הלידה ואמר: 'תשמעו, הולכים לניתוח'. אמרתי לו, 'לא יהיה. הוא רק בן יום, איזה ניתוח?' הרופא ראה שאני נחוש והציע לי לנסוע לבית חולים בירושלים, ושם לנסות לעשות לו טיפול פיזיותרפיה ולסדר אותו בלי ניתוח".
רז: "שלא ייצא בטעות שהוא אב השנה, כי מי שעשתה הכל בבית זו אמא שלי. זה כמו שיש לך כלבה ואתה נהנה רק לשחק איתה בפארק - ככה הוא עם הילדים. הוא היה אבא שנמצא כל הזמן בכדורסל".
עמית: "מזל שמראים במשימות שאני איש בית. לא תליתי כביסה כמו שצריך?".
אחרי רז נולדו להם עוד ארבעה ילדים: אסף (31), יואב (27) והתאומים בן וליר (16). "בכל פעם שיהודית רצתה לעזוב אותי, תקעתי עוד ילד", צוחק עמית, "אני מודה שאני לא אדם קל, אבל יש לנו זוגיות מושלמת. האַפּס אנד דאונס שלי מאוד גבוהים, והיא כל כך שקטה ורגועה, שהיא מאפסת אותי".
רז הלך בדרכו של אביו, והיה ממקימי קבוצת הכדורסל גלבוע גליל (איחוד בין הפועל גלבוע והפועל גליל עליון). כיום הוא משמש סוכן שחקנים ומייצג בין השאר את דגן יבזורי, ליאור אליהו, רביב לימונד וגוני יזרעאלי. הוא משמש גם מנכ"ל של חברת ננו־טקסטיל ובצוות השיווק של קיאקי כפר בלום. "אני ישן ארבע שעות בלילה", הוא אומר.
בשנה שעברה החל עמית לעבוד כמנהל המקצועי של הפועל חולון, ואז גם עזב את הקיבוץ ועבר לדירת שותפים בצפון תל אביב, עם חבריו של רז. הסיבה הרשמית היתה קירבה למקום העבודה החדש.
מה אמרה האישה?
"אנחנו לומדים לחיות זה עם זה גם ככה. הריחוק גורם לאהבה מחודשת. יש בינינו אמון גדול מאוד, ויחסים עם אחרים זה משהו שבכלל לא עולה על הדעת. היא גם באה לפה הרבה".
אתה נהנה בעיר?
"מאוד. תל אביב היא סוג של קיבוץ שעבר העירה. הכל נראה לי מאוד טבעי: האופניים, בתי הקפה. אני נורא נהנה מהסוג הזה של החיים. להגיד לך שהקיבוץ חסר לי עכשיו? לא ממש".
רז: "אל תדאג, הוא יחזור לקיבוץ".
במרחק מאות מטרים ספורים מדירת השותפים של עמית מתגורר רז עם אשתו רייצ'ל, ילידת ארה"ב. היא באה לארץ לפגוש את אחיה, ששיחק כדורסל בגליל עליון, דרכיהם הצטלבו, ואחרי יומיים של היכרות הבין רז שהיא אהבת חייו. בתוך שנה הם נישאו, בשתי מסיבות חתונה - אחת בארה"ב ואחת בישראל. גם שם היו לו מריבות עם אביו.
"למסיבה הראשונה אבא איחר, ובשנייה - הטלפון שלו צילצל בזמן החופה", מספר רז בכעס.
עמית: "הוא אמר לי, 'אם אתה מתנהג ככה, אתה לא אבא שלי - ותצא מפה'".
רז: "זאת החתונה של הבן שלך. איפה נשמע דבר כזה? כמעט העפתי אותו. אבל בסוף הוא נשאר".
מה ההשתתפות במירוץ עשתה לקשר שלכם?
רז: "הקשר שלנו מאוד אינטנסיבי גם ככה, ועכשיו יש משהו שהוא שלנו לתמיד. כמה שלא נספר למשפחה לחברים, אף אחד לא יבין את החוויה הזאת".
התעצבנתם אחד על השני גם מחוץ לצילומים?
רז: "ברור. כשהיינו חוזרים למלון, אחרי יום מטורף, אבא היה מתקלח ראשון ומשתמש בכל המגבות והסבונים. השאיר את כל הרצפה רטובה, עד שהחלטתי לעצור את זה והודעתי שאני מתקלח ראשון".
עמית: "אתה מסיים יום במירוץ, מזיע כולך עם ריח של זיתים מרומא, הכי מטונף בעולם, והוא מודיע שהוא רוצה להתקלח ראשון. תאמין לי, נכשלתי בחינוך".
הזוגות האחרים טוענים שהייתם הכי תחרותיים.
רז: "כולם היו. מהיום שנולדתי קיבלתי מאבא כדור, וכשאתה גדל בסביבה של ספורט, התחרות כבר בתוכך. לא באנו למירוץ לחפש סתם פרסום או תהילה".
עמית: "לאורך השנים הייתי תמיד בצד הניהולי ולא בפרונט, ופתאום אני השחקן שצריך לנצח. לכן בכל קטע במירוץ היה לי חשוב לא להיות מודח, מעבר לזה לא ראיתי".
רז: "אני מודה שהרעש מסביב קצת הפתיע, לא ידעתי עד כמה זה גדול ומטורף. הפייסבוק שלי מפוצץ, ופתאום כותבים עלינו בעיתון. אבל באתי לנצח, לא לעשות צחוקים. זה הריאליטי היחיד שאפשר להצליח בו בלי להיות ליצן".
עמית: "כל מה שראו אצלנו אותנטי. אני לא אדיר מילר ולא כמו הקטן הצפוף הזה, נאור ציון. באנו להתמודד ולנצח".
היו רגעי שבירה?
רז: "היינו על סף שבירה במשימה הראשונה של החישגד (משימת טיפוס שבה התבקשו המתמודדים לגרד כרטיס חישגד כשהם על מעקה דק; ע"ס), כי יש לנו פחד גבהים. היה לנו קשה מאוד לבצע את זה".
עמית: "היינו בגובה עשרים מטר על חתיכת עץ שגנבנו מנגרייה בקיבוץ, ואתה לא יודע אם החבל בכלל יחזיק אותך, ואתה צריך ללכת עליו".
רז: "בכל קטע במירוץ היה רגע שהוריד אותנו למטה והוציא מאיתנו את התכונות הכי פחות טובות שלנו. זו לא חוכמה לעשות צחוקים כשאתה במקום הראשון, החוכמה היא לשמור על מי שאתה כשקשה לך ואתה בין האחרונים".
בתוכנית עצרתם את לי וטל. מה יש לכם נגדן?
רז: "שום דבר. הן פשוט נראו לנו כמו הזוג הכי חזק שיכול להגיע רחוק. הן בחורות יפות, כריזמטיות ועוברות מסך נהדר. אני מודה שהרגשנו קצת לא נוח עם זה שאנחנו עוצרים בחורות".
עמית: "יש לי חושים חדים ושמתי עליהן עין מהפרק הראשון. הן עפות כמו פרפרים ועוקצות כמו דבורה, והן ישבו לנו על הצוואר.
"מצד שני, בגלל שהן בנות, שמתי את השם שלהן באי חשק מאוד בולט ואמרתי שמקסימום, נשנה בהמשך. בכל פעם ששמנו להן עצור היד רעדה והלב בכה".
איך היחסים ביניכם היום?
עמית: "זו אהבה מעבר לפינה".
רז: "לי מתחתנת בקרוב, ואנחנו נהיה שם ונרים אותה על הכתפיים. היא גם דומה לאשתי".
עמית: "עם הבדל של מטר ביניהן. בקיצור, אני לא יודע כמה לי וטל אוהבות אותנו, אבל אנחנו אוהבים אותן. אלה בדיוק הטיפוסים שאני רוצה בקבוצה שלי".
גם לזוג הצרפתים, ג'וזי ואלכס, פחות התחברתם.
רז: "כל זוג שהיה יריב ראוי היה זוג עם פוטנציאל לאינטריגות. ברמה האישית אהבנו אותם מאוד".
עמית: "אה, אהבנו? שיהיה".
רז: "זה זוג שאנחנו מכבדים ואוהבים, ברמת התחרות והמשחק. אין ולא יהיה לנו שום כעס או משהו רע להגיד עליהם. מי שלא הבין שזה משחק תחרותי, ושביום שזה נגמר, זה נגמר - לא מתאים לפורמט הזה".
עמית: "ראיתי בג'וזי יריב ספורטיבי שמסכן את האפשרות שלי להתקדם, אבל מעבר לזה, מאוד הערכתי אותו. הוא לקח את אלכס כמו שרז לקח אותי, והם מאוד חזקים פיזית, משלימים זה את זה וחברים מאוד טובים. שניהם מאוד תחרותיים, וג'וזי חכם וחריף".
מי נשאר חבר שלכם אחרי הצילומים?
רז: "אורי ובן, יעל ויוסיאל, ציון ואביב. יש לנו גם קבוצה משותפת בווטסאפ שנקראת 'ביטוח לאומי'. אנחנו מבלים הרבה ביחד ורואים את הפרקים ביחד".
עמית: "אנחנו שומרים על איזון ועל חברות עם כולם. אגב, ראיתי בפרומו שספיר אמרה 'ציפור בציפור נפגשת'. לא הבנתי את זה, כי בחיים לא ראיתי ציפור נפגשת בציפור".
עמית, אני מניח שבשנים הקרובות רז ירצה להפוך אותך לסבא.
עמית: "יש לו ולרייצ'ל כלבה, שהיא סוג של ילד".
רז: "בכל מקרה, אני רוצה ארבעה או חמישה ילדים".
מה תעביר הלאה לילד שלך מהחינוך שקיבלת מאבא שלך?
רז: "את מה שקיבלתי ברמת חופש הפעולה, אבל גם אהיה שם יותר ברמה הרגשית וביום־יום - מה שאבא שלי פחות היה. בגדול אני מאחל לילדים שלי את הילדוּת שהיתה לי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם