ההפיכה האמיתית: שידורי הלייב-וידיאו החברתיים
תגידו יפה שלום לניידת השידור ולקריין שבאולפן. החדשות החשובות באמת מגיעות היום בשידור חי, בעוצמה וללא מתווכים דרך תאגידי השידור העצמאיים של הטלפונים הסלולריים שלנו
הטלוויזיה מתה, היא פשוט לא יודעת את זה עדיין. אני לא מתכוון ללוח השחור שמתנוסס בסלונים בכל רחבי העולם. המסך לא מת: הוא מציג ב-VOD את מיטב הסדרות, ובכל ערב מוקרנות בו תוכניות ברודקאסט טיפוסיות - ממאסטר שף ועד עובדה - וכמובן חדשות. אבל כבר עכשיו החדשות החשובות באמת מגיעות אלינו מהר יותר, בצבע ובכוח עצום של רלוונטיות חברתית, דרך תאגידי השידור העצמאיים של הטלפונים הסלולריים שלנו.
עוד כותרות ב-nrg:
- "המנהיגות הדתית מובילה הקצנה מסוכנת"
- ישראל תכריז על כינון יחסים עם מדינה מוסלמית באפריקה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בלילה שבין שישי לשבת ניסו קצינים וחיילים בצבא הטורקי להשתלט על המדינה בהפיכה צבאית. נשיא המדינה, רג'פ טאיפ ארדואן, עלה פחות או יותר מיד לשמיים, ובמשך שעות שוטט מטוסו במרחב האווירי שבין אנקרה לאיסטנבול. הבלבול על הקרקע היה עצום, הרמטכ"ל הוחזק כבן ערובה, הגשרים בין אירופה לאסיה נחסמו, הפרלמנט הופצץ. על תחנות הטלוויזיה השתלטו חיילים, והמסרים שהוכתבו לקריינים היו: השליטה בידי הצבא, אין למתנגדים מה לעשות.
אבל תחנות הטלוויזיה המסורתיות כבר לא חשובות. זאת אומרת, הן כן: ארדואן שוחח עם הטלוויזיה בווידאו דרך האייפון וחשף בכך שהוא עדיין חי, עדיין מנהל את הממשלה. השידור בטלוויזיה הציג את התמונה של ארדואן למיליונים, בתוך טורקיה ומחוצה לה.
אבל המיליונים כבר ידעו שההפיכה מגמגמת בזכות שידורים חיים מהעולם שמחוץ לטלוויזיה: בפייסבוק, בפריסקופ, בסנאפצ'ט. כל האפליקציות האלה שידרו, על גבי מפות, את תמונותיהם של אזרחים היוצאים לרחוב למרות העוצר שהצבא הכריז עליו, ממלאים את הכיכרות ומנופפים בדגלי טורקיה. כמעט לא נראו חיילים המנסים לפזר את המפגינים. ההודעה של אנשי הצבא על שליטתם המוחלטת במדינה הייתה מרשימה לרגע, אבל בתוך שעה הופרכה לחלוטין.
ארדואן, אגב, רק רכב על הטרמפ הזה: בווידאו ששידר הוא קרא לעם לעמוד על שלו ולסרב לנטילת כוחו הדמוקרטי בידי אנשי הצבא הממורמרים. אבל לא בגלל זה גויסו ההמונים. הם גויסו כי הדרך הטובה ביותר לראות מה באמת קורה ברחוב היא לצאת לרחוב בהמון, ולשדר זה לזה את התמונות. וכשהם ראו שלא החיילים אלא העם שולט במדינה, הם פשוט חיסלו את ההפיכה במו ידיהם.
לאישה שמסמלת את מות הטלוויזיה קוראים דיאמונד ריינולדס. "יום אחרי הירי באלטון סטרלינג (גבר שחור שנורה למוות על ידי שוטר) בבאטון-רוג', בשעה תשע בערב, בנתיב הפונה מזרחה של שדרות לרפנטור בפלקון-הייטס, מינסוטה, אישה לחצה על סמליל בטלפון שלה והחלה לשדר שידור חי ממושב הנוסע של רכב לבן", כתב קרל ויק השבוע בטיים מגזין, בכתבה שעסקה בהתפוצצות המתח הגזעני באמריקה. "היא הפנתה את המצלמה למושב הנהג, שבו פילנדו קסטיל (בן זוגה) היה מוטל מדמם, ודיברה בתחושת חירום נשלטת ובנימוס זהיר שהבהיר איך זה להיות אפריקני-אמריקני ששוטרים עוצרים אותו".
שוטרים בערים האמריקניות יורים למוות ללא צורך בגברים שחורים כבר שנים. בקיץ 2014 פרצו ההפגנות ומהומות הגזע הגדולות מזה שנים בארה"ב, לאחר שסרטוני וידאו - מטושטשים, קצרים, שנויים במחלוקת - הציגו את רציחתם בידי שוטרים של כמה בני אדם, ובהם אריק גארנר בסטטן איילנד שבניו-יורק ומייקל בראון בפרגוסון, מיזורי. תנועת "חיים שחורים נחשבים" (Black Lives Matter או BLM) נולדה מתוך המחאה הזאת.
אבל כשריינולדס אמרה: "או, אלוהים, בבקשה אל תגיד לי שהוא מת. בבקשה, אדוני השוטר, אל תגיד לי שירית בחבר שלי", בשידור חי בפייסבוק, בסרטון שהופץ במיידיות חסרת תקדים וזכה עוד באותו יום לרייטינג של 4 מיליון צופים - לשם השוואה, הרייטינג של "הישרדות" האמריקנית עומד על בערך פי שניים מזה - משהו באמריקנים התנפץ. בנימוסה המוגזם בשעה שחברה גוסס לעיניה ולעיני בתה בת הארבע, ריינולדס העבירה גם ללבנים את תחושת הפחד שלא תיאמן. פתאום היה ברור, איכשהו, ש-BLM לא תהיה עוד תנועה שעיקרה שחורים.
זה טוב. היכולת לייצר אמפתיה גדולה בהרבה בשידור חי. ועדיין, הווידאו ממינסוטה לא רק גייס את דעת הקהל הלבנה אלא גם הקצין את הרגשות הזועמים ברחוב האפרו-אמריקני, והיה בין הגורמים המיידיים לפיגוע הגזענות השחורה של מייכה חוויאר ג'ונסון נגד שוטרי דאלאס בטקסס. זה לא הצד האפל היחיד של השידור החי ברשת, המשמש גם ג'יהאדיסטים (כמו אחד בצרפת, שרצח שוטר ואשתו לעיני בנם ומול מצלמת הטלפון הנייד המשדרת את הזוועה ברשת) להפיץ את מחזות האימה שהם מייצרים ולקדם את מטרתם.
דיאמונד ריינולדס לא התכוונה לקדם פיגוע רצח. היא גם לא בהכרח רצתה לפתור בעיה חברתית שורשית בארה"ב. היא פשוט שידרה את האסון שקרה לה, כי הוא אירע מולה והיא החזיקה באמצעי לתעד אותו ולספר עליו לחבריה ולמשפחתה, וכן, גם לעולם.
הטורקים גם הם לא שידרו כדי לרסק את ההפיכה הצבאית. הם רק באו להראות לחברים שלהם: הנה אנחנו כאן, ברחוב, מתנגדים למהלך הברוטלי. אבל משידורים כאלה מהפכות עלולות לפרוץ; מהפכות עלולות להתמוטט. מה שהאמריקנים ראו בשידור החי ממינסוטה, מה שהטורקים ראו בשידורים מהרחובות, שינה את דעת הקהל. איש לא חזה את זה כמו שאיש לא צפה את תגובת היתר של ארדואן או את גל רציחות השוטרים באמריקה. ככה זה עם טכנולוגיות חדשות.
אולי זו הסיבה לכך שאנשי הטלוויזיה משתתפים ברצח המקצוע שלהם עצמם - למשל כשמואב ורדי שידר בפייסבוק מנמל התעופה אטאטורק לאחר הפיגוע שם, או כשיונית לויוניצן הורוביץ עשו זאת מהוועידה הרפובליקנית בקליבלנד, אחרי שסיימו את הדיווח הרגיל במהדורת החדשות. עיתונאי הטלוויזיה מסובבים את הסכין בגוף כלי התקשורת שלהם, אבל הם לא יכולים להפסיק.
וכשהטלוויזיה תיקבר סופית, אז יבוא השינוי האמיתי. אנחנו נפסיק לצפות ב"מחוברים" ונעבור לצפות בחברים ובמפורסמים שמשדרים רגעים מעניינים בחייהם. השידור החי של מנדי גרוזמן מהשוק, או השידור החי של כתב ערוץ 10 עקיבא נוביק מחתונתו של יו"ר הכנסת יואל (יולי) אדלשטיין, יכולים לייצר בידור ברמה גבוהה, לפעמים עם קצת יותר מאמץ מקדים וסיוע עריכתי. עם פרסום מיקרו יעיל וחתירה אגרסיבית יותר לשורת רווח, יכולות להיות כאן גם הכנסות קטנות למי שמצליח להביא קהל. ביוטיוב זה כבר עובד, אבל כשהוויראליות נשלטת בידי אלגוריתם רב עוצמה כמו זה של פייסבוק, התועלת לצופים ולמשדרים תהיה גבוהה בהרבה.
יכולות האינטראקציה הרב-כיוונית במהלך שידור יגרמו לשינוי גדול נוסף. הכתב הפוליטי של חדשות 2 ופרשן מקור ראשון עמית סגל מנהל לפעמים שו"ת ענף בפייסבוק, כדי ליצור קשר עם הקהל ולהרגיש את השטח. עכשיו הוא יכול לעשות את זה בשידור חי. אלפים יגיעו, אולי יותר מצופי המהדורה המרכזית. מנגד, גם שר החינוך נפתלי בנט וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו ניהלו כבר שו"ת כזה. למה צריך לקיים מסיבת עיתונאים ולענות על שאלות מהמתווך הלא-אובייקטיבי, אם אפשר לקיים מסיבת אזרחים בפייסבוק, עם שאלות מהשטח?
צעד מהפכני אחרון יבוא כשטכנולוגיית המצלמות, המסכים, המיקרופונים והאוזניות תבשיל לכדי מוצר שיאפשר לנו לשאת מצלמה שתראה מה שאנו רואים, תופעל לפי פקודה קולית פשוטה ותזרים את התוכן לרשת - כל זה בזמן שמסך קטן מול העיניים או מידע קולי שיועבר באוזנייה יאפשר את האינטראקציה עם הרשת שבה מוזרם הווידאו. אז באמת נוכל להצטרף לחייו של כל מי שירצה לשתף אותנו בהם - בין אם זה אזרח שחור בארה"ב, תייר בטורקיה באמצע הפיכה כושלת או עיתונאי שמנסה להשיג נקניקייה בלחמנייה מחוץ לבופה הכי נכון לפוליטיקאי של 2016.
ועוד דבר אחד: היישום הפשוט והנפלא ביותר של השידור החי נעשה בניו-יורק טיימס, כשאחד מאנשי המערכת התיישב ליד שולחן עם טלפון נייד, התחבר לחשבון של העיתון, ופתר יחד עם המוני הגולשים ובעצתם את התשבץ היומי. עבור חובבי התשבצים, גם שידור חי כזה הוא לא פחות ממהפכה.
אקו"ם