ראשי » תרבות » קולנוע

"קפטן פנטסטיק" לא כזה פנטסטיק

בתקופת גיבורי העל ושאר שוברי הקופות של הקיץ, סרט אינדי איכותי הוא בדיוק מה שצריכים אלה שעבורם הליכה לקולנוע זה יותר מהפוגה ממוזגת. "קפטן פנטסטיק" אמור היה לענות על הצורך הזה, אבל מתברר שהוא אינדי בעור של סתם עוד סרט אמריקאי // ביקורת

 
אין ספק שחודשי הקיץ הם תקופה מאתגרת לצופים המגיעים לבתי הקולנוע בחיפוש אחר איכות. אפילו אם שוברי הקופות של הקיץ אינם גרועים בהכרח (אם כי לא נראה שיש יותר מדי כאלה כרגע) ישנה קבוצה של אנשים שבמקום לנהור לבתי הקולנוע ביולי-אוגוסט עושים בדיוק את ההיפך, וישנם סרטים מעטים ביותר המנסים לספק אלטרנטיבה לבלוקבאסטרים, כמו למשל "קפה סוסייטי" של וודי אלן שיצא לאקרנים לפני כשבועיים.

עוד כותרות ב-nrg:
• המדריך להוצאת ספר במימון המונים
• בקרוב: הגרסה ההוליוודית ל"מבצע יונתן"
• ויקה פינקלשטיין ועומרי כוכבי חוגגים יומולדת
• מונעים את האסון הבא: ח"כים וסלבס ברכב נעול
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בשבוע שעבר קיבלנו סרט נוסף השואף להיות יותר מהפוגה ממוזגת, דרמת האינדי "קפטן פנטסטיק" של הבמאי מאט רוס, שהספיק לקטוף כבר חמישה פרסים בפסטיבלים בינלאומיים שונים, כולל פסטיבל קאן, ואף הוקרן כבר בארצנו בפסטיבל הקולנוע בירושלים.
"קפטן פנטסיטק" מספר את סיפורו של אב (ויגו מורטנסן) אשר מגדל את ששת ילדיו ביער, בניסיון למנוע מהם לחוות את מה שהוא תופס כתחלואות החברה. היפים אנרכיסטים קיצוניים, חיים בני המשפחה בבקתת עץ, צדים ומכינים לבד את מזונם, לומדים שיטות לחימה וקוראים הרבה ספרים לאור המדורה. פנטזיה אוטופית זו מתחילה להתפרק כאשר נאלצים בני המשפחה לחזור לציוויליזציה וליישם את כל שיעורי החיים שלמדו על הנייר הרחק ממנה.

עוד ביקורות קולנוע:
• משחקי חובה יפה אבל לא נושך
• ג'ייסון בורן הפך לצל של עצמו
• גם כשאלמודובר ממחזר, הוא עדיין במיטבו
• טרזן החדש מצליח לא לבייש את הפירמה
• מדינת ג'ונס החופשית: כולם צריכים רובין הוד

למרות ביקורות הפרסים והביקורות החיוביות, קשה שלא ללכת לאיבוד בניסיון להבין מהי מטרתו של הסרט ומיהם גיבוריו האמיתיים. לאורך כל הסרט דמותו של האב מתחלפת מאדירה למגוחכת – מצד אחד הוא מנסה להגן על ילדיו ולהקנות להם ערכים וכלים אשר לא בהכרח היו זוכים לקבל אילו היו ילדים עם חיים רגילים, אך מצד שני, שיקול הדעת של האב הולך ומתדרדר ככל שהסרט מתקדם. ברגעים מסוימים "קפטן פנטסטיק" מדרבן אותנו לתמוך בדרך החיים האלטרנטיבית, וברגעים אחרים הוא גורם לנו להרגיש טיפשים על כך שחשבנו שסטייה כזו מהנורמה יכולה או צריכה להתקיים. בסופו של דבר, נראה כי מטרת הסרט הייתה להציע פתרון המאזן בין שתי האופציות הקיצוניות הללו, אך הדרך למסקנה הינה אלימה למדי ולא משכנעת.

מעבר לכך, או אולי כחלק מאותה בעיה, "קפטן פנטסטיק" הוא הסרט האמריקאי ביותר שניתן היה ליצור. הקונפליקטים שטחיים, הפתרונות זריזים, והדמויות, כאילו שהן קוראות את מחשבותינו, עושות בדיוק את מה שאנו חושבים שהן יעשו. אנחנו, הצופים, תמיד נמצאים צעד או שניים לפני הדמויות הללו, ופתאום נזכרים שאולי כבר ראינו את הסרט הזה פעם. ואכן ראינו את הסרט הזה פעם, כי סוג זה של סרטים, סרטי אינדי על אנשים תמהוניים שספק מסרבים ספק לא מצליחים להיות חלק מהחברה, כמובן עם פסקול נוגה של איזו להקה שמישהו חייב לנגן בה על יוקלילי, היה אופנתי בערך לפני עשור. בשנת 2016, ישנו רק במאי אחד שיכול להמשיך לעשות סרטים כאלה ולצאת מזה בשלום וקוראים לו ווס אנדרסון.
"קפטן פנטסטיק", למרבה הצער, הוא לא בדיוק הסרט שובר המוסכמות שהוא שואף להיות. רוצים טבע ואנשים אמיצים אך טיפשים שמנסים להיטמע בו? תנו צפיה נוספת ב"עד קצה העולם". חשקה נפשכם באנשים שבורחים מהמציאות כי "החברה לא מבינה אותם"? קלאסיקת האינדי "גרדן סטייט" מחכה רק לכם. ועוד אינספור, באמת, אם רק תחפשו אותם. התשוקה לאולם חשוך וממוזג בוערת בכם ולא תיתן לכם מנוח עד שתקנו את כרטיס הקולנוע המיוחל? היכנעו לגל סרטי הכיף ולכו לצפות ב"מכסחות השדים" במקום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg