עדי אשכנזי מצחיקה, אבל תקועה בעשור הקודם
גברים שאוהבים לתקן דברים וצחוקים מוקלטים מהמאה שעברה, מזכירים עד כמה וותיק ואולי אף מיושן הפורמט של "מה זה השטויות האלה", אבל עדי אשכנזי מצדיקה את הצפייה בזכות האלגנטיות, החינניות וההומור האופייניים לה. והיא גם יודעת איך להתלבש
איך שהזמן טס. "מה זה השטויות האלה", התכנית של הקומיקאית עדי אשכנזי המשלבת קטעי סטנדאפ וצילומי רחוב סביב נושא אחד משותף (למשל הודו, או גידול ילדים) חזרה לעונה חמישית אחרי הפסקה של שש שנים. הרבה השתנה בזמן הזה – עדי ויתרה על הטוסטוס המפורסם עליו הסתובבה בעונות הראשונות לטובת חיי משפחה וילדים. תהליך שזכינו לראות בסדרה החמודה "בלתי הפיך", שלא הצליחה להגיע לרמת הפופולריות של "מה זה השטויות האלה".עוד כותרות ב-nrg:
• שלושה שבועות בלבד אחרי הלידה: בר רפאלי בביקיני
• עם מי אברהם טל, קרולינה ועברי לידר חולמים לשיר?
• עדי ביטי, אגם בוחבוט ושון גיטלמן חוזרים לבית הספר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בפרק הראשון אנחנו מקבלים את עדי כעקרת בית משנות החמישים, והנושא הוא תוגת הבורגנות. כלומר, משק בית. כלומר, "כמה זה מוזר לשלם לאנשים אחרים כדי שיעשו כל מיני דברים בבית שלך". במקום לצאת לעולם החיצוני, כמו בעונות המקוריות, קטעי הסטנד אפ משולבים עם סצנות המתארות את יום החופש של עדי, כלומר יום שבו מגיעים כל בעלי המקצוע בו זמנית אליה הביתה. האינסטלטור, הגנן והמנקה - כולם מתקבצים אצלה בבית יחדיו. התוצאה נראית כמו שילוב של שתי הסדרות, "בלתי הפיך" ו"מה זה השטויות האלה" לתכנית אחת. אבל זהו רק הפרק הראשון.
עדיין סטנד אפיסטית וקומיקאית מוצלחת. עדי אשכנזי
צילום: גיא כושי ויריב פיין
יש דבר אחד שלא השתנה בוודאות וזו העובדה שבעולם הסטנד אפ אשכנזי היא המתלבשת הטובה ביותר. זה מרענן לראות מישהי שמשקיעה מאמץ אופנתי בתחום שבו טי שירט וג'ינס הם שיא הקלאסה.
נושא התכנית, משק הבית, אנכרוניסטי קצת כמו הביטוי עצמו, וסיפק לנו בדיחות מוצלחות יותר על מערך הכוחות בין הלקוחה לנותן השירות, ולאי הנעימות שמגיעה איתו, במיוחד כשאנחנו מרגישים שאין לנו מושג על מה האינסטלטור מדבר, לצד הומור שמקומו במוזיאונים של הקומדיה מז'אנר ה"גברים! הם אוהבים להתעסק עם תיקונים!". רוצים לצחוק? תנו לעדי חוטר ופתח ניקוז. בעידן שבו יש קורסים יעודיים לנשים על תיקוני בית, בטוח אפשר למצוא גם בדיחות חדשות להכניס לתחום.
התכנית נמתחת לשעה, מינוס הפרסומות, ללא כל סיבה מוצדקת. למרות שהמינון של קטעי הסטנד אפ והסצינות המצולמות היה מאוזן, אפשר היה לוותר על עוד רמיזה מינית שאשכנזי משגרת לעבר הגנן. וגם מה זה השטויות האלה צחוקים מוקלטים? הדבר הזה צריך להשאר במקומו הטבעי, שהוא סיטקומים משנות התשעים. זה מרגיש מזויף, ולא משכנע אותנו לרגע שהגיע מהקהל הנסתר מן העין הצופה באשכנזי מופיעה. אנחנו ילדים מבוגרים, אנחנו נדע בעצמנו מתי לצחוק. זה קל, צוחקים אחרי ששומעים משהו מצחיק.
בסופו של יום ארוך בו ניהלה צוות של שישה אנשים, קרסה אשכנזי על השטיח בשמלה משנות החמישים. עקרת בית למופת היא לא, סטנד אפיסטית וקומיקאית מוצלחת היא כן. עדי אשכנזי היא משב רוח מרענן בעולם תכניות הבידור בזכות חינניות, אלגנטיות וההומור האופייני לה. היא מצליחה לצחוק על עצמה מבלי להביך את עצמה, או את הקהל. בתקווה שהפרקים הבאים יוציאו את אשכנזי אל מחוץ לשנות התשעים מצד אחד, ומחוץ לבועה האישית והמשפחתית מצד שני, בועה שקומיקאים רבים בוחרים להשאר בה בתכניות שלהם, מהצומת החדש של אדיר מילר ועד העלק "דוקו-ריאליטי" של יעל פוליאקוב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם