יו"ר האקדמיה: 'רגב ידעה על הופעת נאפר וצברי'
במכתב תגובה למנכ"ל משרד התרבות יוסי שרעבי, דוחה יו"ר האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה מוש דנון את הטענה כי שרת התרבות לא ידעה על ביצוע שירו של מחמוד דרוויש, ומגן על היוצרים: "למה בדיוק ציפית מאנשים שביום חגם מטיחים בפניהם שימיהם בעבודה ספורים ועתידם הכלכלי והאומנותי לוט בערפל?"
במכתב ששלח למנכ"ל משרד התרבות יוסי שרעבי, הגיב יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה מוש דנון על הטענות בפני האקדמיה בגין ניהול קלוקל של טקס פרסי אופיר האחרון, במהלכו יצאה השרה מירי רגב מן האולם עם תחילת ביצוע השיר של מחמוד דרוויש על ידי תאמר נאפר ויוסי צברי.במכתבו, מצר היו"ר על התנהגותו הלא ראויה של רועי אסף בטקס, אך דוחה מכל וכל את הטענה כי השרה לא ידעה על ביצוע השיר של דרוויש, טוען כי הוא עצמו עדכן אותה לפרטי פרטים בנוגע לכל מה שיאמר ויושר על הבמה, ואף כותב שהשרה עצמה בחרה מבעוד מועד לצאת במחאה שקטה בזמן ביצוע השיר. בהתאם לזאת הגיב דנון לשרעבי: "אני דוחה בשאט נפש את קביעתך שהנהלת האקדמיה בחרה שלא להביא לידיעתה את דבר ופרטי הופעתם של נאפר וצברי".
עוד כותרות:
• מירי רגב: שרת יחסי הציבור לעצמה
• דודו זר: "רועי אסף כל כך טיפש"
• אייל גולן עושה בושות למרינה קבישר
• "עצוב": בראד ואנג'לינה מגיבים לגירושים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"כבר בתחילת הטקס, כשנודע לי שהשרה אינה מודעת לליין-אפ במלואו, עדכנתי אותה באופן אישי לפרטי פרטים" כתב דנון ואף הדגיש: "בכדי לדייק את יציאתה הצגתי בפני השרה את דף 'הליין אפ' עם סדר ההופעות ועדכנתי אותה מתי בדיוק השיר המדובר עולה לבמה. ואכן, באופן מדויק ביותר קמה השרה ויצאה, תוך ליווי מלא של מצלמות עוזריה הנאמנים".
טקס פרסי אופיר השנה היה אחד הטקסים המרתקים והמעניינים מזה שנים רבות בזכות 82 סרטים אשר שיקפו באופן מדהים את החברה הישראלית על רבדיה וגווניה, טען דנון, והאשים את השרה בהתרסה. "היה זה מצג ייחודי, מעודד ומעורר השראה, שבעיקר שיקף באופן חד משמעי את חזונה של שרת התרבות לפלורליזם ושילוב כלל האוכלוסיות בקולנוע ובעשייה התרבותית בכלל.
"לדאבוני, מסיבות השמורות עמה, שרת התרבות כנראה לא שמה לב כלל למתרחש על הבמה, למעט כמובן שירם של נפאר וצברי, שכן אז היתה יכולה להבחין מבעוד מועד כיצד חלק ניכר מהרעיונות לשינוי להם הטיפה בנאומה כבר קיימים ומשגשגים בקולנוע שלנו. כה חבל שמצעד מדהים ומרגש של במאים, תסריטאים, שחקנים ושאר יוצרים מהפריפריה, צעירים כמבוגרים, מזרחים, אשכנזים, חרדים וערבים כך חמק לו מעיניה של שרת התרבות. זאת ועוד. לצערי, בחרה השרה רגב בנאומה ביום חגם של הנוכחים באולם להגיד להם בהתרסה, תוך ליבוי יצרים, שהיא בעצם מתכוונת להחליף אותם. האם זוהי הדוגמא לסבלנות וסובלנות של מי שכה מתרעמת על טקסטים מתריסים ולא מנומסים מצד שאר הדוברים בטקס? אמת, תגובת חלק מהיושבים באולם היתה אלימה לא נעימה ואף מאד לא מכובדת, אך למה בדיוק ציפית מאנשים שביום חגם מטיחים בפניהם, שלא בצדק לטעמם, שימיהם בעבודה ספורים, וכנובע מכך עתידם הכלכלי והאומנותי לוט בערפל?".
• יוצרת "סופת חול": מה שקרה בטקס לא רלוונטי
בנוגע לנאמר מעל גבי דוכן הנואמים, הגיב דנון כי "מעולם לא נאמר להם מה להגיד - כך, כמובן, מתנהלת האקדמיה מאז יומה הראשון - וכמובן שאין לנו כל כוונה לצנזר את דבריהם. כל מי שהעניק פרס בחר לנסח את דבריו כראות עיניו, באופן שנראה לו קשור לקטגוריה הרלוונטית. באותו אופן אניח, ברשותך, שאינך מצפה כי חמשת המועמדים בכל קטגוריה וקטגוריה (יש 18 כאלה) יעבירו מראש לאישורנו את הנאומים שיישאו על הבמה אם יזכו".
"האם אתה באמת מצפה כי נאומי הברכה, דברי מחלקי הפרסים ונאומי התודה של הזוכים יועברו מראש לאישור הדרג הפוליטי?", תמה היו"ר, "האם באמת אתה מרמז לכך שמלל ותוכן שאינו לרוחה של השרה היה נדרש לעבור שינוי או נמחק כליל? זאת בשם חופש הביטוי, שהשרה בצדק גמור מקדשת, או שמא בשם חופש הביקורת?".
דנון ממשיך ומבקר את התנהגות השרה: "לאחר צפייה חוזרת בנאומה, ברור מעל לכל ספק. השרה התקבלה במחיאות כפיים ובמזג עליז בעודה מבצעת מערכון עם מנחה הערב. גם רגע לפני שנשאה את נאומה, בעודה מסבירה את סיבות יציאתה בזמן השיר, הקולות מן הקהל היו בודדים וניתן היה להבין מכך שהקהל ברובו הגדול קיבל את מחאתה בהבנה.
"באנו במסר של פיוס של אחווה ושל שיתוף פעולה. בנאומה בחרה השרה לפנות אלינו בכינוי "אתם", ללא כל הבחנה, והגדילה עשות בכנותה אותנו "אליטה". הבה ונבחן מהי ומיהי בדיוק אותה "אליטה" משוקצת. האם 5,000 איש שנלחמים יום יום על פרנסתם ויוצרים קולנוע בתנאים מובנים של חוסר ודאות כלכלית הם "אליטה"? או שמא מדובר בחונטה של יוצרים אשכנזים תושבי מרכז הארץ? והרי כבר ראינו על הבמה ובאולם, השנה ובשנים עברו, שממש לא כך הדבר.
"אשר לשחקן רועי אסף, אני רוצה להניח שכוונתו היתה להתעמת מילולית ישירות עם השרה ולא חלילה לפגוע בה פיזית, ובכל מקרה הוא הורחק, בצדק גמור, מהבמה בטרם הספיק להתקרב לשרה. בכל מקרה, כאמור, אין בכוונתי להתווכח עם תחושת איום סובייקטיבית שחשה השרה. אני בהחלט מסכים איתך שהאווירה על הבמה באותם רגעים הייתה אלימה, לא מכובדת ולא מכבדת. כבר בישיבת ההנהלה הקרובה שלנו נדון בכך, כדי לקבל החלטה מעשית איך למנוע התפרצויות והתנהגות כזו בעתיד".
אקו"ם