בנו של אפרים קישון: "אבי לא היה אדם מצחיק"
המשפטים המצחיקים שנאמרו רק בבית, הבעיות של הסטיריקן האהוב עם המבקרים בארץ וההברקות בתרגום לגרמנית: רפי קישון נזכר באביו
אדם ששמו ד"ר רפי קישון, וטרינר המרפא בעלי חיים מכל מיני סוגים, עלה ביום שישי בערב לבמת תיאטרון ה'קאמרי' בתל-אביב. הוא עמד לדבר על אביו, אדם שאינו עוד בין החיים. לפי מבט חטוף באנשים שזרמו לתוך התיאטרון, ברור שיש די מהם בעיר הזאת שמתעניינים מאוד בחייו של האדם המת.
עוד כותרות:
- לראשונה: התגלה פפירוס עברי שמזכיר את ירושלים
- טקס הסיום של צוערי אמ"ן נדחה – וההורים זועמים
- נגמ"ש העתיד של הצבא האמריקאי נחשף לראשונה
אט-אט עומעמו האורות עד לחושך מוחלט, ודמותו של שמעון פרס המנוח, הנשיא התשיעי של ישראל, הופיעה על המסך. כשדיבר על האדם המת, הסטיריקן אפרים קישון, אמר פרס: "מה שאפרים עשה לעברית איש לא עשה לפניו". כדוגמה ציטט פרס את שם הספר של קישון: 'סליחה שניצחנו'.
אירופים רבים יאמרו ששינו את דרכם מאוהבי ישראל לאויביה מיד לאחר שצה"ל ניצח במלחמת ששת הימים. בשבילם לא הייתה ישראל עוד האנדרדוג כי אם הבריון, לא המפסידנית כי אם המנצחת. למען כל אלה אפרים קישון התנצל: סליחה שניצחנו.
מוזר מאוד לשמוע את חולם השלום התמידי שמעון פרס, זמן קצר כל כך אחרי מותו, מהלל אדם שלפני זמן רב מאוד ויתר על חלומותיו. ישבתי שם מאובן על כיסאי, ותהיתי: מי יהיה האדם הבא שיתנצל על שניצח? רצה הגורל, והמקרן כבה לפתע. קישון הדליק אותו שוב, והוא עבד למשך כמה דקות נוספות לפני שכבה שוב. חושך. ברוך הבא לחיים ב'קאמרי', ממקדשי האמנות המרכזיים של ישראל.
קישון ניסה להפעיל שוב את המקרן, ובינתיים שעשע את הקהל. כשנולד, הוא סיפר לנו, לאביו היה רעיון לקרוא לו "דוקטור". האב סבר שזה יחסוך לבנו שנים רבות של לימודים באוניברסיטה, מכיוון שייקרא "דוקטור קישון" עוד בלידתו. אלא שלמרבה הצער הרשויות סירבו לקבל את ההצעה לקרוא לילד בשם הפרטי "דוקטור". הקהל אהב את הסיפור, וקישון שב לנסות לתקן את המקרן. בהצלחה עם זה.
שאלתי את קישון אם יהיה מוכן לשבת איתי ולדבר על אביו פנים אל פנים, והוא הסכים בשמחה. נפגשנו בבית קפה מקסים בתל-אביב, הרחק מהתיאטרון ומהציוד הקלוקל שלו.
שאלתי אותו אם יש דבר כזה, "הומור יהודי". "כן, בוודאי", הוא ענה. "הומור יהודי הוא חלק אינטגרלי מהגן היהודי".
כיצד הגיע לשם? ובכן, "מבחינה היסטורית", מספר לי רפי קישון, "היהודים נרדפו תמיד, וכדי להגן על עצמם הם השתמשו בהומור כנשק הישרדותי. כשהשואה החלה נשלח אבי, הונגרי גאה, למחנה עבודות כפייה. הדרך היחידה להגן על עצמו הייתה באמצעות ההומור".
בימינו אנו מתרחשים דברים נוראיים לעם הסורי. האם אתה סבור שהסורים יעזרו לעצמם באומללותם באמצעות הומור?
"כן".
האם ההומור שלהם דומה לזה היהודי?
"לא".
מדוע לא?
"קשה לי לענות על השאלה הזאת. במשפחה שלי יצרו הומור, לא ניתחו אותו. כפי שאבי נהג לומר לי: 'אין בעולם דבר משעמם יותר מאנשים שמנתחים הומור'".
האם אביך היה אדם מצחיק בחיים האמיתיים?
"הוא לא היה מצחיק. ההפך הוא הנכון. הוא היה אדם רציני עם פרצוף חמור סבר, וכפי שתמיד אמר: 'הומור הוא עסק רציני'".
כשהיית ילד, הוא היה רציני איתך?
"בסביבה המוגנת של הבית הוא הרשה לעצמו להיות מצחיק. לא רק עם משפחתו, אלא גם עם חברים".
תן לי דוגמה.
"יום אחד העניק לו מישהו מתנה: כבד אווז צרפתי מכובד בצנצנת יפה מאוד. הוא אכל את כבד האווז, וכשהצנצנת הייתה ריקה הוא החליט שעליו לעשות איתה משהו מיוחד. הוא יצא החוצה, רכש מעבר לכביש את כבד האווז הישראלי הזול ביותר שיש ומילא את הצנצנת בו. כשבידר אורחים מאוחר יותר, הוא הציע להם את האוכל הזול שהיה בתוך הצנצנת הצרפתית, היקרה למראה. 'קיבלתי את המתנה הזאת מפריז', הוא אמר להם. 'או, פריז', הם ענו, 'רק בפריז זה כך. אין מקום בישראל שאפשר למצוא בו אוכל טעים וטוב כל כך'. הוא הסתכל עליהם ואמר: 'אתם יכולים – מעבר לכביש'.
"זה היה אבי. כשהוא חש מוגן, בסביבתו המיידית, הוא הרשה להומור שלו לפרוץ החוצה. הוא נהג לומר לי דברים מצחיקים רבים כשגדלתי".
מה למשל?
"'כשרגע האמת מגיע, זה הזמן להתחיל לשקר'".
זה מצחיק.
"אבי שרד שתי טראומות - את השואה ואת המשטר הקומוניסטי. מחנה הריכוז שהוא נשלח אליו הפך במהרה למחנה השמדה..."
אם הוא לא היה במחנה, אם לא הייתה שואה – אפרים קישון לא היה קיים. נכון?
"זה מה שאני חושב".
למרבה מזלו של אפרים קישון, הוא שרד את השואה והפך לשם מוכר בכל בית. האם אביך היה אדם עשיר?
"תראה, הוא מכר 40 מיליון עותקים מספרו בגרמניה לבדה. הוא עמד בראש רבי המכר במשך 10-15 שנה".
בעולם הדובר גרמנית הוא לא היה רק הצלחה מסחרית, אלא הצליח גם בקרב המבקרים. עם זאת, כאן בישראל, בביתו, המבקרים פשוט הרגו אותו. יש לזה הסבר?
"פוליטיקה. אחרי מלחמת ששת הימים אבי החל לכתוב על נושאים פוליטיים, בעיקר בספריו 'סליחה שניצחנו' ו'אוי למנצחים', ומיד הוא הוחרם בידי המאפיה השמאלנית של ישראל".
סרטו 'סלאח שבתי', שהיה מועמד לאוסקר, יצא לאקרנים לפני מלחמה ששת הימים, ובכל זאת קישון נקטל בידי המבקרים בישראל. לא כך?
"לאבי תמיד היו בעיות עם המבקרים, אנשים שהתייחסו להומור כתרבות ירודה. 'מגיע לי פרס נובל', אבי היה אומר לי, 'אבל לעולם לא אקבל אותו, כי אני הומוריסט'. אנשים חושבים שכתיבת הומור היא המקצוע הקל ביותר שיש, אבל זה לגמרי לא נכון".
אם תלך לראות איזה סרט גרמני היום, ככל הנראה לא תהיה בו שורה מצחיקה אחת. עם זאת, הגרמנים היו האוהדים הנלהבים ביותר של אביך. איך זה יכול להיות?
"אבי היה בר מזל במיוחד. התרגומים של ספריו לאנגלית הם ממוצעים, אבל התרגומים לגרמנית נפלאים. זה מה שקרה: סופר אוסטרי ששמו פרידריך טורברג, שבעצמו היה הומוריסט, קרא יום אחד את ספריו של אבי באנגליתומיד רצה לתרגם אותם. הוא פנה לאבי, והוא השיב לו: בסדר. הוא היה מתרגם גאוני. הוא לקח את התרגום האנגלי הגרוע והפך אותו לגרמנית נהדרת.
"אתן לך דוגמה: בטקסט העברי המקורי אבי מתייחס לאשתו כ'אשתי הקטנה', ביטוי שנשמע יפה בעברית. בגרמנית זה מיתרגם ל'קליין פראו', שלא נשמע טוב בכלל. טורברג הבין זאת, והמציא גרסה משלו: 'די בסטה אפראו וון אלן' – 'האישה הטובה ביותר בנמצא'. אבי אמר לו שהוא כועס עליו, וציין: 'אשתי סבורה כעת שהיא האישה הטובה ביותר בעולם'. אבל ברצינות, אבי הוקיר לו תודה רבה".
טורברג היה יהודי?
"כן, לכן הוא הבין את ההומור של אבי. שניהם ניחנו בהומור יהודי".
האם "ההומור היהודי" קיים כיום בישראל?
"אני חושב שכן".
תן לי דוגמה להומור דומה בישראל כיום.
רפי קישון חושב, חושב וחושב, ולבסוף אומר: "באופן אישי אני לא יכול לתת לך דוגמה כזאת".
בדומה לאביו, רפי קישון מצטער מאוד על שהיהודים ניצחו ועדיין חיים. כמובן, משמעות הדבר היא שקישון הבן הוא ימני. אבל בשונה מאביו, קישון זקוק ליותר מצמד מילים כדי להביע את מחשבתו. הגרמנים כיום, הוא אומר לי, הם "אנטישמים רקובים, שעסוקים ביהודים באופן כפייתי. כשאלפי ילדים מתים בסוריה לאיש לא אכפת, אבל אם שני פלסטינים בעזה נפצעים, הגרמנים מיד צועקים: 'טבח, טבח'".
הטלפון של רפי קישון מצלצל. המטופל שלו, חתול, הופיע במשרדו. הרופא קם, עולה על אופניו ונוסע אל החתול. כשאני מביט בו מתרחק, עולה בי מחשבה: אם הניתוח יצליח, החתול כנראה לא יתנצל על כך שהוא בריא.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם