ראשי » תרבות » טלוויזיה

"המקור": תחקיר גבעתי משאיר פתח לאופטימיות

למרות וידויים מזוויעים על הטרדות מיניות שהתרחשו במסגרת החטיבה, תחקיר "המקור" מצליח למצוא גם נקודת אור מעודדת

תחקיר גבעתי של רביב דרוקר ואור הלר ששודר אמש (ג') במסגרת "המקור", לא נפתח עם הפרשה המוכרת יותר שניפקה החטיבה בשנים האחרונות – מאי פאטל נגד לירן חג'בי. לא, על המסך ניצב דווקא חייל צעיר ומשוחרר בן 21, ארד אביטל שמו, שכמו פאטל לפניו חשף באומץ לב ובפנים גלויות כיצד הוטרד מינית על ידי מפקד בחטיבה. ההחלטה לפתוח דווקא בסיפור שקיבל פחות תהודה, כמו אומרת – זה לא סיפור של נשים נגד גברים, זאת לא חיילת נגד מפקד, כי אם נורמות בעיתיות למול מודעות הולכת ומתפתחת לנושא ההטרדות המיניות בצה"ל.
 
המודעות הזאת שלובשת צורה חדשה בשלל הזדמנויות (האחרונה שבהן היא קמפיין "#יותר_מבוכריס" שרץ ברשתות החברתיות, לאחר שתא"ל אופק בוכריס שנחשד בעבירות מין כלפי פקודות שלו, חתם על עסקת טיעון וזכה בעונש מקל), מזכירה שלמרות הסיפורים הכואבים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, כל פרשה שנחשפת היא עוד מכה בחומת השתיקה וכל ענישה שבאה בעקבותיה היא בסיס נוסף לעולם מתוקן יותר, גם בין כתלי גוף מיושן לעיתים כמו צה"ל.

הסיפור מתגלה כמכעיס עוד יותר כשמתברר שבשרשרת הפיקוד הבכירה יותר ניסו לשמור את הפרשה בסוד – מח"ט גבעתי דאז עפר וינטר החליט לנסות לסגור את האירועים בין כתלי החטיבה, במקום להעבירם מיד לגורמים המוסמכים לכך. בין לבין צצים סיפורים נוספים על דפוס קבוע של הטרדות מיניות אצל חיילות וגם אצל חיילים, שמאיימים לשים קץ לחייהם ואף כאלה שמימשו את האיום והתאבדו. גם אם אין קשר בין המקרים, אין ספק שדברים מצריכים תיקון בחטיבה המדוברת, ולא בטוח שבצה"ל רוצים או מוכנים לקראתו. התחקיר מצליח, במתכוון או לא, להציג גם את הפוטנציאל הבעייתי בקשר בין אנשים צעירים שרק לא מזמן סיימו תיכון לאנשים בוגרים, שצה"ל הוא ככל הנראה מרכז עולמם, ובו הם מנסים לספק גם את יתר צרכיהם.

אך כאמור, ישנה גם זווית אופטימית מסוימת לסיפור. פאטל מצהירה בסוף הכתבה: "אני לא מצטערת שעשיתי את זה. אני שמחה על הדרך, על התוצאה קצת פחות... אבל אני עדיין חושבת שצריך להתלונן". המסר הזה מזקק במידה מסוימת את השינוי התודעתי שעברה החברה. נכון, כל מתלוננת עדיין תחטוף אש, יטענו כנגדה שהפייסבוק שלה מלא בתמונות בביקיני (כפי שנטען נגד פאטל), שהיא גם רצתה את זה, ועוד ועוד, אבל מנגד, כעת בשנת 2016 ישנם כבר גם קולות רבים מנגד שיעודדו אותה להשמיע את קולה, אותה ואת החיילת הבאה שאולי תיזכר באומץ שלה, רגע לפני שתחליט אם לפתוח את הפה ולחשוף כיצד המפקד שלה פגע בה. זאת כנראה נקודת האור היחידה בתחקיר, ובכל זאת – משמעותית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg