מה משותף לגלעד שליט ואלאור אזריה?
מתי הילד של כולנו יהפוך לגבר של עצמו? האם כלום שאינו כלום הוא כלום תקין? ומהי המילה המעצבנת ביותר בעברית? הזירה הלשונית מדגם מייצג, מוכיחה שהסלנג לא מתיישן, רק הכוסית מתחלפת
הביטוי המככב בפרשת אלאור אזריה הוא "הילד של כולנו". הוא נכנס לחיינו בשנות השבי הארוכות של גלעד שליט, וחזר בנסיבות חדשות ושונות מאוד.מה משותף לשימוש הזה בשתי הפרשות? 'כולנו', כלומר, של כל מה שקרוי "עם ישראל". מילה המציינת את האופי השבטי של החברה הישראלית, אבל גם את הנטייה ליצור קונצנזוס ושותפות גורל באמצעות המילים. לשימוש הזה משנה תוקף כשמדובר בצבא, הנחשב עדיין הגורם הקונצנזואלי ביותר בחברה הישראלית. זה מתבטא לא רק ב'כולנו' אלא גם במילה 'הילד', דומה שהצגת החיילים כילדים היא ישראלית ייחודית. זאת גם בסכות היחס האמוציונלי אל המשרתים בצבא, בלי קשר לאישיותם ולמעשיהם או השקפותיהם, וגם מפני שבישראל הצבא נתפס כחלק מתהליך החניכה של צעיר ישראלי, והמטרה המוצהרת שלו, כפי שעולה גם ממחקרי על השפה הצבאית, הוא להפוך את 'הילד' ל'גבר'.
מה שונה בין שתי הפרשות? בפרשת גלעד שליט הביטוי ציין חמלה כפי אדם צעיר הנתון במצוקה, שהוא גם חייל, בלי קשר לנסיבות שהובילו לנפילתו בשבי. בפרשת אלאור עזריה הביטוי מציין בעיקר תמיכה במעשה, והוא נובע מסדר יום פוליטי. הקונצנזוס הרחב יחסית סביב גלעד שליט מובן על רקע זה, בעוד השסע שיצרה פרשת אזריה מעידה על ויכוח עמוק בחברה הישראלית על דמותה וערכיה.
"לא יהיה כלום כי אין כלום" הפך בפיו של נתניהו למשפט שהעביר אותנו משנת 2016 ל-2017. בעניין זה שואל נועם בזו הלשון: המשפט "לא יהיה כלום כי אין כלום" של ראש הממשלה בעייתי בעברית. כדי לומר שלא יתפתח דבר מהחקירה מכיוון שלא נעשו מעשים אסורים היה צריך לומר "יהיה כלום, כי יש כלום", בדומה לשפה האנגלית: There will be nothing, because ther is nothing”. ששווה במשמעותו ל- there will be something because there is something, שפירושו בעברית: יהיה משהו, כי יש משהו". אני צודק? אורי הייטנר מצטט בעניין זה את מתי גולן שטען טענה דומה.
ובכן, בלי קשר לתוכנו, המשפט של נתניהו מדויק מבחינת העברית, אף כי הבלבול לגביו נפוץ. 'כלום' היא מילה תלמודית ופירושה 'משהו'. היא הלחם של המילים כל+מאום, כאשר גם המילים 'מאום' ו'מאומה' פירושן דומה. "לא יהיה כלום כי אין כלום" פירושו אכן: "לא יהיה משהו, כי אין משהו". מדוע נתפס 'כלום' כמילת שלילה, במשמעות 'לא משהו'? מפני שעיקר השימוש שלה, במקורות ובוודאי בעברית החדשה, הוא בצירוף מילות שלילה: 'לא כלום', 'אין כלום' וכדומה, והיא מתייחסת בעיקר לכמות מעטה עד אפסית. אגב, הטענה ש'כלום' פירושה 'כגלעין של זית' היא, בלשון המעטה, קשקוש גמור. כאשר אנחנו נשאלים אם 'היה משהו' ועונים 'כלום', כבר מושמטת לגמרי מילת השלילה.
סקר המילה המעצבנת שהתקיים באתר הזירה הלשונית והאתר המקוון מילוג הוליד כ-1500 משיבים, כך שאפשר לראות בו מדגם מייצג של ממש. לצד עשר המילים שהוצעו בסקר הוצעו כמאה הצעות נוספות, וכן הובא שלל נימוקים מרתקים.
המילה המוביל בסקר היא 'כוסית', מילה החוגגת כבר לפחות עשרים שנות נוכחות בחיינו, ועדיין לא נס ליחו של התיעוב ממנה, ואולי הוא אף מתעצם בימים אלה של מודעות להטרדות מיניות. העובדה שהמילה הפכה גם למילת גאווה שאומצה על ידי בנות המין הנשי לא השפיעה על התיעוד מן המילה.
וזה דירוג עשר המובילות, שהוצעו כאמור בסקר:
מילה / אחוזים / הצבעות
1. כוּסית 498 36.7
2. כפרה 276 20.3
3. כאילו 198 14.7
4. מותק 98 7.2
5. אחי 78 5.8
6. מפנק 59 4.7
7. קסום 56 4.1
8. הזוי 51 3.7
9. מאתגר 24 1.7
10. מדהים 16 1.1
סה"כ 1352 100
גם 'כפרה' ו'כאילו', מילים ותיקות בחיינו, עדיין מככבות, הוכחה לכך שהסלנג אינו מתיישן בקצב שמייחסים לו. מפתיע במידת מה מעמדה הנמוך של 'מדהים', שהפכה למילת העצמה שחוקה, ובהחלט מעצבנת.
בין המילים שלא נכללו בסקר אך הוצעו על ידי הנסקרים כמה קבוצות. שלוש הבולטות בהן הן מילות דבק, מילות חלל ומילות העצמה. מילות דבק מציעות אהבה אין סופית וביניהן כאלה שעלו בסקר: כפרה, נשמה, מאמי, חיים שלי, מותק, דובשנית, באהבה, ובקיצור: הישראלים פשוט מתים איש על רעהו ורעותו. מילות חלל או מילים ריקות המשמשות לקידום המשפט בלי להוסיף לו משמעות הן 'כאילו' ואפילו 'כאילו כזה', 'בעצם', וכן 'בסופו של יום', הנחשב ביטוי מתנשא, וסתם "אֶההה". מילות העצמה אהובות מאוד על הישראלים, ומסתבר שגם שנואות מאוד. זו גם הקבוצה העשירה ביותר באוצר המילים המעצבנות: הזוי, ואוו, חבל"ז, כפיים, לגמרי, מאתגר, מדהים, מהמם, מוצלח, מוש, מטריף, מיתולוגי, מעלף, מרגש, משגע, נדיר, קסום. אז מי אמר שהישראלים לא מפרגנים?
ומה עוד מעצבן אותנו? מילים גבוהות, שלא לומר פלצניות. ביניהן נרשמו 'בעת הזאת', הסללה, מורכב, מרשתת, נראוּת, תובנה ומעטו של תלמיד מתוסכל: אנציקלופדיה. יש גם מילים מעצבנות הנשמעות במהלך שיחה ומעצבנות את המקשיב: אתה לא מבין, בואנה, די כבר, הייוש ובייוש, חולה עליך , חופר, למה נראה לך !!!, סְתְמי, פיפי, וגם: תפנים! (או תפנימי).
חובבי העברית התקינה מתעצבנים משגיאות רווחות, וגם ממילים הנתפסות כשגיאה כמו מכנס, שוב פעם, בטח וזאתי, או מילים לועזיות כמו בויפרנד ואו מיי גוד. ולקינוח, בעלי התודעה הפוליטית שמילים מן המרחב הפוליטי מובילות אצלם בסולם העצבים: הסדרה, מתווה. צבע עור שחום ואפילו "פוליטי "ראש ממשלתנו".
כמה נימוקים מובילים:
אחי: אם כולכם אחים, מה זה אומר על אמא שלכם?
כאילו: מעיד על דלות לשון, העדר פסקנות והססנות מזויפת.
כוסית: יופי האישה הוא יותר מהמיניות שלה, נשים לא יקראו לגבר שהן נמשכות אליו "בולבולון", אז בבקשה די לקרוא לי כוסית. הכוס הוא דבר נפלא אבל הוא שלי ולא שלכם, ואין לכם זכות לתאר אותי איתו.
כפרה: "כפרה שלי" = תרנגול שלי. אני לא ממש רוצה להיות תרנגול.
מותק: מילה של זקנים, וגם השורש שלה זה מתוק. אני לא מתוקה, לא טעמת אותי, מאיפה אתה יודע שאני מתוקה?
קסום: בגלל זילות הקסם.
מפנק: הרי הפינוק הוא הביטוי המידי ביותר לתרבות הצריכה המערבית. כשהוא לא קשור ישירות בכסף, הוא קשור ביתר הנאות האדם החומריות. הרי אף אחד לא מפנק את עצמו במדיטציה או בשיר טוב ברקע, בטיול או בבהייה בעננים.
אומייגוד. הנוער מרגיש שהוא חלק מהעולם הגלובאלי, ולכן מעריץ הערצה עיוורת את האנגלית. כך שזה כנראה קרב אבוד מראש לעצור את הסחף לכיוון האנגלית.
הביטוי "בסופו של יום", שהוא בעצם "בסופו של דבר" העברי, נועד ליצור את הרושם בקרב השומע, שהדובר חושב בבינלאומית, ולא בשפת הילידים הפרימיטיבים, העברית.
בעזרת השם. אנשים מתמכרים לדתות בצורה מבחילה (קדימה בנט, תגיד לי שאני "מתגרבז")!
די כבר. כאשר אתה מזה רוצה להגיד משהו למישהו, ואומרים לך "די כבר!", זה גורם לך לרצות לתלוש את השערות.
זפזופ. בחרתי במילה זו מפני שזה לא נשמע נעים לאוזן, זה כמו זבוב או יתוש שבאים בלילה ועושים זפזפזפ.
מדהים. הביטויים המעצבנים ביותר השנה הם אלה שמשתמשים בהם עורכי העיתונים והסרטונים באינטרנט (במטרה לשכנע אותנו להיכנס לאתר ולקרוא או לצפות): "לא תאמין מה שקרה!" "מדהים!" "מחריד!" "נוראי!" בקיצור, בא להקיא...
מורכב. תנסו להרכיב את המורכב במקום לתת לו שם.
אותי מטריף לקבל הצעה מזבנית כלשהי את מחפשת "מכנס", אולי גם "נעל" או "מגף", ולהשלמת המראה "משקף", ולמכנסים כדאי להוסיף "תחתון". תשובתי לכל אלה: "יש לי שתי רגלים, שתי עינים" וכו'.
נודר. המילה הפכה לסוג של סלנג של בני נוער צעירים. לדוגמא: "נודר שזאת הגלידה הכי טובה שאכלתי".
צדיק. סתם חנופה לבן אדם שלא מכירים, או מכירים בצורה שטחית.
פיפי, בהקשר של משהו מצחיק מאוד. לדוגמה: "לראות את המורה תמר נופלת מהכיסא זה פיפי".
תובנה. לא מבינה אותה בכלל.
אקו"ם