הזירה הלשונית: המילה הכי מעצבנת בעברית
וואטאבר היא המילה הכי שנואה באנגלית, נָצְרָת מנצחת את נַצֶרֶת והילדה נעמי צריכה שלוש אבחרויות. הזירה הלשונית כוסית על, מפנקת בתחרות המילים הקסומות
אתר הזירה הלשונית והמילון המקוון מילוג יוצאים לכבוד השנה האזרחית החדשה במיזם "המילה המעצבנת ביותר בעברית". הגולשים מוזמנים לציין את המילה המעצבנת ביותר בעיניהם (אפשר גם צירוף של שתי מילים) באחת מן השתיים: בחירה באחת מן המילים הבאות, אפשר בהנמקה, או הצעה של מילה שאינה נכללת ברשימה.המילים לבחירה, בסדר אלף-ביתי:
1. אחי
2. הזוי
3. כאילו
4. כוּסית
5. כפרה
6. מאתגר
7. מדהים
8. מותק
9. מפנק
10. קסום
אנא שלחו את תגובותיכם והצעותיכם ל"צור קשר" באתר בזירה הלשונית, או באמצעות הערוץ המתאים במילוג. התוצאות יפורסמו באתר ובמילוג ביום חמישי הקרוב, 5.1.17.
ולצורך השראה, העיתון וושינגטון פוסט פרסם את רשימת המילים המעצבנות את האמריקנים.
ובכן המילה המעצבנת ביותר את כל מי שהשתתף בסקרים השונים היא ווֹטְאֶבֶר – whatever. 38% בחרו בה, ומסתבר שהיא מובילה זו השנה החמישית. למותר לציין שהיא מככבת גם בשיח ישראלי מצוי. משמעות המילה היא העדר הגבלות וסייגים, במקרים אחרים "כל מה שכלול", אבל בעיקר היא מבטאת אדישות נוסח "בסדר, כל מה שתגיד". היא נמצאת בשימוש גובר כבר משנות השישים, ומלווה לעיתים בתנועת אצבעות המזכירה את האות W.
20% מהנשאלים מתעבים את הפתיחה no offence, but, ורואים בה דווקא עלבון. המשפט הישראלי המתאים: "אל תיקח את זה אישית".
את מקום המילה השנואה like, 'כאילו' העברית, שלא נעלמה ממפת המעצבנות, תופס הביטוי I can’t even… כפציחה למשפט נוסח ,אני לא מסוגל אפילו... לדמיין את זה, לדבר עם זה, וכדומה. מסתבר שהצעירים האמריקנים שונאים את זה עוד יותר מאשר את ווטאבר.
את המקום השלישי תופס you know, right, ביטוי ריק התופס תאוצה, ונשמע כמות שהוא בעברית: 'יוּ נוֹאוּ' או פשוט "אתה יודע".
אברהם רמי דיין מקדיש את כל זמנו הפנוי לאיסוף האוצר הגדול של מטבעות לשון ואמרות ממקורות היהדות. ספרו הראשון, "ניב שפתיים יביע אומר" שייצא ב-2004 התמקד במטבעות לשון מן התנ"ך, עם הדגמות וציטוטים מהספרות העברית לדורותיה. החודש יצא ספרו השני, "טובה חכמה מפנינים", ובו אלפי אמרות ופתגמים מן המקורות, מסודרים על פי נושאים. הספר החדש, כמו קודמו, עשוי לתפארת, מדויק ומעיד על חוכמת הדורות היהודית ועל הגמישות, הפשטות והעושר של השפה העברית. ויש לעושר הטמון בו הרבה מה לומר על ישראל דגם 2017.
למצביעי המפלגות למיניהן, משמאל ועד ימין: "בזמן שהרועה תועה, הצאן תועין אחריו" (מפרקי דרבי אליעזר)
לפרשת ילדי תימן: "אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף" (תהילים)
לחבורת מקבלי השוחד, שנתפסו או שלא: "כיוון שנתמנה אדם פרנס על הציבור – מתעשר" (יומא)
לפוליטיקאים באשר הם (השמות שמורים במערכות): "נוח לעלות לבימה וקשה לירד" (ילקוט שמעוני)
לימי טראמפ העליזים ועידן הפוסט-אמת: "שקר שכיח – אמת נדירה" (מסכת שבת)
לסרבני המשא ומתן המדיני, משני הצדדים: "השלום שקול כנגד הכל" (ילקוט שמעוני)
ללוחמים נגד בית המשפט העליון: "אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא הנימא" (מסכת יומא)
בזכות עיסקות הטיעון: "יפה כוח הפשרה מכוח הדין" (מסכת סנהדרין)
לחרדים המקדשים את הלימוד הנצחי: "תורה שאין עמה מלאכה סופה בטֵלָה וגוררת עוון" (ר' עובדיה מברטנורא)
לטייקונים הצועדים לכונס הנכסים ולבתי הכלא: "בוטח בעושרו הוא ייפול" (משלי)
לפרשת גטאס: "אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" (מסכת סוטה)
לטוקבקיסטים: "גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם" (מסכת פסחים)
לחובבי המשפחה המודרנית: "גרוש שנשא גרושה – ארבע דעות במיטה" (מסכת פסחים).
לפרשיות המין האחרונות הסובבות סביב חובשי כיפה: "במקום שיש חילול השם, אין חולקים כבוד לרב" (מסכת ברכות)
לאנשי הצבא המשטרה המטרידים: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" (משלי)
לאנשי תרבות ההטרדה וסמי האונס במועדונים: "אבר קטן יש לו לאדם, מרעיבו – שבע, משביעו – רעב (מסכת סוכה)
ועצה לכל איש ציבור: "טוב לנפול מרום קורה, מנפול ביד לשונו" (בן סירא)
דו שיח לשוני משעשע התגלגל השבוע בין ירון לונדון לכלכלן דורון לביא בדיום על תוכניות לפיתוח הגליל. ירון לונדון הזכיר את העיר נַצֶרֶת. לביא תיקן: נָצְרָת. במשפט הבא דיבר דווקא לביא על נַצֶרֶת דווקא, וירון הזכיר לו את התיקון שלו עצמו: נָצְרָת.
לקח לחבר לביא שאכן גיבר בעברית רהוטה ומדויקת: אם אתה מתקן את בן השיח שלך, כדאי לעשות זאת בעניינים שאין עליהם מחלוקת. נצרת היא דוגמה טובה. נָצְרָת היא השם שהתגלגל מן השם הערבי א-נאצרה, והיא מתאימה בצורתה לשמות עבריים כמו אָסְנָת, בָשְמָת וצָרְפָת. נַצֶּרֶת היא העתקה לעברית של השם האנגלי Nazareth. משם העיר נולד שם התואר נוצרי, המתייחס במקורות ליֵשו, והפך השם הכולל לכל מאמיניו. היו שניסו לקשור את השם לשורש העברי נצ"ר, אבל ככל הנראה אין לכך בסיס.
ובענייני תיקונים, להלן דיאלוג חביב המתגלגל ברשת. לא נגענו:
- מה תעש כשאני ימות?
- אמות!
- יו, איזה מתוק אתה!
- תירגעי, רק תיקנתי אותך...
שירי: את יכולה לבחור בין החולצה הכחולה לחולצה הכתומה.
נעמי (בת שלוש): אבל אני צריכה עוד אֶבְחָרוּיוֹת.
שירי ונעמי הולכות לבקר חבר שקוראים לו דוב. נעמי קצת פוחדת, אבל כשהדלת נפתחת עומד לפניה החבר, היא פונה לשירי ואומרת: "נכון שדוב הוא חיה מסוג איש?"
אקו"ם