ראשי » תרבות » ספרות

"עץ המשאלות": אגדה למבוגרים בלבוש ילדותי

התרגום העברי החדש לספרו של ויליאם פוקנר, מאפשר לקהל הישראלי להכיר טוב יותר את אחד מגדולי הסופרים האמריקאים. "עץ המשאלות" לא מתאים לגמרי לאף שכבת גיל, וזה בדיוק הקסם

הספר "עץ המשאלות" נע על הציר שבין סיפור ילדים למעשייה אפלה למבוגרים. זהו סיפורה של הילדה דולצי, המתעוררת ביום הולדתה ומגלה בחדרה ילד אדמוני בעל עיניים "כְּתַמְתָמוּכְתָּמוֹת" בשם מוריס. היא יוצאת למסע עם מוריס, המטפלת שלה אליס, אישה לא פוליטיקלי קורקט בלשון המעטה, ואחיה הצעיר, כשהמטרה היא למצוא את "עץ המשאלות". החבורה פוגשת בדרך זקן שאשתו נוהגת בו באלימות ואת הבעל של אליס, שיצא למלחמה ולא שב ממנה. יש שם ילד צעיר שאוחז רובה ואיתני טבע המקיימים בכל פעם מופע פלאי במיוחד בשבילם.

הסופר והמשורר האמריקני ויליאם פוקנר (1897־1962) כתב את הספר בשנת 1927. הקורא פוגש בו תום ילדות שמופרע כל פעם מחדש בביטויים גזעניים או אנטי מלחמתיים. המעבר הזה בין יופי וכיעור מטלטל ומאפשר למסרים של פוקנר לחלחל: שצריך לחשוב בטרם מביעים משאלה, שמלחמות הן מיותרות ושגזענות היא מיותרת לא פחות. מי שיצלח את "עץ המשאלות" בהנאה הוא מי שחקר ודרש במהדורה המוערת של "אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול, כי הטקסט של פוקנר מזמן חוויה תלת־ממדית המזכירה את המוטיבים של אליס ההיא, ואולי אין זה מקרה שבשני הספרים קיימת דמות בשם זה. תלת־הממדיות מתבטאת לא רק בתיאור המראות אלא גם באיורים של ענבל אבן, המשתלבים במשחק בין תום ואופל ומזכירים אגדות של ימים עברו.
 
לרוב אני מעדיפה ז'אנרים אחרים, אבל אי אפשר שלא להוקיר את ההחלטה של הוצאת רימונים לתרגם דווקא את הטקסט הקצר והמתנדנד בין מנעדים של פוקנר, זוכה פרס נובל לספרות בשנת 1949, כדי שגם קוראים ישראלים יתוודעו אליו. לא מעט תרגומים לעברית של פוקנר ראו אור בהוצאות אחרות, דוגמת הסיפור "ורד לאמילי" וספריו "עלים אדומים", "רד, משה" ואחרים, פותחים צוהר מבורך לאחד מגדולי הסופרים האמריקנים.

פוקנר כתב במקור את הספר לוויקטוריה, בתה של חברת ילדות שלו שהייתה לכודה בנישואין לא מאושרים. הוא קיווה שיצליח לשכנע אותה להיות איתו, וכך היה. הוא אף עיצב וכרך לוויקטוריה את הסיפור במו ידיו. אך פוקנר עיצב עותקים נוספים וחילקם לילדים וילדות שהכיר, מה שיצר לימים ריב לא קטן באשר למי שייכות הזכויות לסיפור, עד שהגיעו אל ויקטוריה המקורית.

צריך לאהוב את הז'אנר הזה של ספרי מבוגרים בלבוש נאיבי כדי ליהנות עד הסוף. הקסם שלו נובע מכך שהוא בעצם לא מתאים לגמרי לאף שכבת גיל, שאף אחד אינו מרגיש בו בבית ושהקריאה בו מסבה הרבה אי נחת, כי אנחנו כבר לא רגילים לתועפות של אי פוליטיקלי קורקט בטקסט כה קצר שנוכחים בו ילדים.

לאורך השנים יצאו מהדורות מוגבלות של הספר ששימשו פריט לאספנים, עד שיצאו מהדורות גם לקהל הרחב. כעת גם הקורא הישראלי יכול ליהנות מקלאסיקה בינלאומית שמצד אחד תגרום לאסקפיזם מהמציאות הישראלית, ובה בעת תחבר אותו אליה ותטיח אותו לקרקע של מציאות מהממת. 

"עץ המשאלות", ויליאם פוקנר, מאנגלית: יהודה ויזן, רימונים
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg