"האח הגדול": אמא יקרה לי
מעיין מחליטה לבד החלטות קבוצתיות, חזי הוא המפהק האוטומטי, אורנה מעצבנת בחמישית ושם זוכה לראשונה לאהדה. בלוג "האח הגדול" מציע לשלוח כמה שוטרים לקונטרול כדי לברר מדוע עלינו לסבול מול רומנטיקה מעופשת של עדן וחזי, כששני ודן מספקים את כל האקשן, ואפילו סטריפטיז
שאלה: למה היינו צריכים לצפות במשימה המיותרת בעולם - השוטרים והגנבים, שכללה בתוכה את המשימה המיותרת בעולם #2 – גניבת האופניים? שתי המשימות היו צפויות, משמימות וחבל שנוצרו, בפרט כשיש כל כך הרבה קטעים מעניינים שכוללים את שני אומרת לדן משפטים כמו "הספקתי שמישהו יזרוק אותי תוך שבועיים" (זה נקרא לזרוק אם לא הייתם ביחד?), שיכולנו לצפות בהם באושר.
איזו משימה משעממת, באמא שלי
צילום מסך
הקונספט של המשימות אמור לעורר עניין, בפרט בעונה כזאת שכמעט שום דבר לא קורה בה, אבל אין בו צורך אמיתי כשהוא מתעורר באופן עצמאי על ידי שני, שלא מצליחה להבין שאם דן לא מעוניין אז הוא לא מעוניין, ועל ידי אביחי, שמחזר בעקשנות אחרי מעיין שנהנית מזה מאוד אבל לא סגורה על מה שהיא רוצה בחיים. דבר אחד כן ברור שהיא רוצה - להחליט לבד החלטות קבוצתיות, כמו קניית מצרכי עוגה ב-500 שקל בלי לשאול לדעתו של אף אחד, כדי להכין עוגה לאמא שלה, שמן הסתם לא תקבל אותה.
מה רע בשלט "מזל טוב אמא" וזר פרחים? למה לא לבקש מהאח הגדול להקדיש לה שיר? למה לא למצוא פתרון אחר מלבד לנצל את טוב לב וטיפשות הדיירים שמוכנים לתת לה מה שהיא רוצה (וגם קצת, כשחושבים על זה, כי היא לא שואלת אותם)? התכונה הנהדרת הזאת מתגלה פעם נוספת כשהיא ממש רוצה לשמוע שיר ולא משנה לה שהדיירים שישנים יתעוררו – כי היי, היא מעיין ומותר לה. אביחי, באופן לא מפתיע, חושב דווקא ששני אנוכית – כי האהבה מסנוורת את מה שהוא עדיין מסוגל לראות.
כבוד למשטרת ישראל. מעיין דואגת למה שחשוב באמת
צילום מסך
אורנה הצליחה לעצבן בחמישית (אולי יותר?) כשהיא סתמה לאנדל, שלא מוכן ללבוש מדים, את הפה. "אני לא מרשה לך לדבר ככה" ו"שששששש...". כמה נפלא שהדעה שלו, כמו הרגשות שלו, לא נחשבים בעיניה. כשמישהו משתיק אותה היא מתעצבנת נורא, אבל זה עניין אחר. כשדן עושה סטריפטיז היא אמנם קמה מהשולחן, אבל רק לקראת הסוף. בכנות, אפשר להבין אותה. איפה היית עד היום, דן? האם תסכים לריב עוד קצת עם שני רק כדי שנוכל לראות אותך על המסך? יש לך עוד משהו להוריד שעדיין לא הורדת? אחרת, לא נראה שששים במיוחד להראות לנו אותך. באסה.
לראשונה העונה, שם זוכה מאיתנו לאהדה. הוא צודק: מעיין לא צריכה להתעסק עם העוגה של אמא שלה במקום לחפש מפתחות. מעיין פתחה ברזים ונפגעה כי שם אמר לה משהו שהיא לא אוהבת, ובסופו של דבר הוא התנצל. כשהיא ניסתה לנחש מיהי אמו האמיתית של חיים, היא ידעה שיש לה עיניים כחולות, אבל בכל זאת בחרה בזאת עם העיניים החומות. למה, מעיין, למה? אלוהים יודע. הגיוני מצידו של האח להיות מסופק בנוגע ליכולות שלה למצוא את החשוד בגניבת האופניים. כל העקבות מצביעים על שם, או לפחות על אביחי – אבל היא בוחרת במי שהיא שונאת, עדן. נהדר! הכי משטרת ישראל.
אמא יש רק שתיים, לפי צבע העיניים
צילום מסך
נראה כאילו דחפו לנו לסיום, כי חייבים, קינוח מעופש - קטעים רומנטיים בניצוחם של חזי ועדן. זה קצת כמו לראות זוג נשוי מספר זה לזו מה הם אוהבים אחד אצל השנייה. אנחנו לא רוצים לראות את זה, זה לא מעניין אותנו, ואין באמת תשובה לשאלה למה השחילו את הקטע הזה כשיש סיכוי טוב שבחוץ שני שוב מתקרצצת לדן ומעבירה לו יד על הפנים. גם לכם עולה פיהוק אוטומטי כשחזי מופיע על המסך?
בפרק הבא: אביחי ומעיין רבים בטירוף, אבל במקום זה אנחנו צופים בכוכב מלטפת את היד של שמוליק.
לא בעונה הנכונה
"מעיין זה חצי דוקטור קליין חצי אבא” (אביחי לשם. מזל שאתה מת על זה, מה?).
"תתחיל לעשות את הקקה שלך אחי" (שם לאביחי. אם יש משהו מדרבן מזה, גלו לנו).
"תפסתם עגבנייה לא בעונה" (חיים לשני. מי אמר יוסי בובליל ולא קיבל?).
אקו"ם