ראשי » תרבות » ספרות

לא הכל מואר: המעידה הראשונה של ג'ונתן ספרן פויר

אחרי 'הכל מואר' המצוין ו'קרוב להפליא ורועש להחריד' המוצלח לא פחות, יצא 'הנני' כשהוא מלווה בציפייה גדולה. הרעיון חכם, הקסם הספרן-פוירי עודנו שם, אך ניכר שהמחבר הסתמך הפעם יותר מדי על כישרון הכתיבה הידוע שלו, ופחות מדי על פיתוח הדמויות והעלילה

"אפשר לבנות בית מושלם, אבל לא לחיות בו", כותב ג'ונתן ספרן-פויר בספרו החדש, 'הנני', שגיבוריו הם ג'ייקוב וג'וליה בלוך, זוג הורים יהודים-אמריקנים בשנות הארבעים לחייהם. הוא עוסק בכתיבה, היא באדריכלות, ושניהם מכלים את עיקר זמנם בתכנונים שלא יוצאים לפועל, בכוונות לא ממומשות ובדיבור בלתי פוסק על העבר, ההווה והעתיד, שאינו מבשיל לכדי עשייה. ציטוט זה, המתאר באופן מדויק את מערכת יחסיהם של השניים, מתאים במיוחד גם לתיאורו של הספר עצמו.
 
הרעיון שליווה את ספרן-פויר בעת הכתיבה, להציג את חורבן הבית הפרטי של ג'ייקוב וג'וליה במקביל לחורבן ביתו של העם היהודי, הוא מסקרן, אינטליגנטי ורב-פוטנציאל. וכשם שהוא כל אלו, כך הוא גם שאפתני במידה בלתי רגילה. ספרן-פויר יצא למסע כתיבת הספר כאשר הוא מצויד בכל המרכיבים הדרושים למימוש הרעיון שבבסיסו – דמויות מרכזיות שניתן להזדהות עמן בקלות לצד דמויות משנה ססגוניות, סיפור נוגע ללב על אהבה ועל התפוררות, תהליך התבגרותם של נערים, יחסי משפחה מורכבים, הקשר פוליטי טעון ונפיץ העוסק בכוחות הפועלים במזרח התיכון ובקיומה של מדינת ישראל, זיקתם של יהודים אמריקנים לישראל והמקום אותו הם מכנים מולדת. ובכל זאת, משהו במבנה המושלם ששאף ליצור אינו מזמין את הקורא לבוא ולהצטופף בין עמודיו, לחוש עצמו קרוב אל דיירי הספר ולרצות לחיות במחיצתם לשעה קלה.

שורש הבעיה טמון בכך שחצה את הקו הדק שבין יצירתה של דמות המתחבטת תמיד, מתכננת יותר מדי ופועלת מעט מדי, ומפצה על אי-המעשה בשנינות יתרה, ובין הפיכתו של הספר עצמו לכזה. האופן בו 'הנני' כתוב, כמשחק פינג-פונג מתמשך של שנינויות וחילופי מילים בין הדמויות, שדומות מדי זו לזו באופן דיבורן ובתגובותיהן, נשען יותר מדי על כישרון הכתיבה של ספרן-פויר ועל הברק וההומור שבכתיבתו, ופחות מדי על פיתוח העלילה, יצירתן של התרחשויות משמעותיות רבות יותר ובידול הדמויות המרכזיות זו מזו. הכתיבה מתאמצת מאוד להרשים, וניתן ממש לחוש בכובד משקלן של המילים בשעה שהן חורצות את הדף.

לכל אורכו – המרשים, יש לציין, עוסק 'הנני' בשלל אופנים בכוחה של מילה ובשאלה האם הדיבור, הכתיבה והשפה מסתפקים בתיאור המציאות, או שמא הם גם יוצרים אותה: האם תכתובת ארוטית מפורטת להפליא המתנהלת בין גבר נשוי ובין עמיתה, שאינה מגובה במעשים, כמוה כבגידה? האם חילופי שנינויות נחשבים לפלרטוט ולניסיון להרשים את הצד השני? האם השימוש המפורש במילה 'גירושים' לאחר תקופה ארוכה של הימנעות ממנה מעיד על השלמה עם מצבה העגום של מערכת היחסים ועל רצונו של בן הזוג לנקוט בצעד זה?
 
בו בזמן שג'ייקוב, ג'וליה, בני משפחתם וספרן-פויר עצמו מייחסים חשיבות עצומה לכוחן של מילים, הם גם קוראים עליהן תיגר ותוהים מהו ערכן בעיתות משבר ומצוקה. כאשר ג'ייקוב מספר לג'וליה שהוא שוקל לנסוע לישראל ולהיאבק למען הצלתה מחורבן, היא שואלת אותו בזלזול מה הוא כבר יכול לתרום למאמץ המלחמתי – לכתוב על המצב בעיתון? בסצנה אחרת, היא מתעמתת איתו בנוגע לתכתובת הארוטית שגילתה במכשירו הנייד ומטיחה בפניו אמירה מקטינה ומכאיבה במיוחד, כשהיא אומרת לו שהוא מסוג הגברים שלעולם לא יוכלו לעשות עם אישה את מה שהם יודעים לתאר טוב כל כך במילים. מן האופן בו דמותו של ג'ייקוב מתוארת, ניכר כי אמת בדבריה של ג'וליה.

עלבונותיה של ג'וליה כלפי גבריותו של ג'ייקוב אינם ההתייחסות היחידה ב'הנני' להיבטים שונים של גבריות – ג'ייקוב, אשף המילים העצור מבחינה רגשית ומינית, מושווה למארק הפלרטטן, שבניגוד אליו, רואה בשימוש במלל תכלית אחת ויחידה – להוביל למעשים, כאלה המתבצעים בחדר המיטות; העלילה עוסקת במידה רבה בטקס בר-המצווה של אחד משלושת בניהם של ג'ייקוב וג'וליה; והספר משופע בהתייחסויות לעולמם של שלושת הבנים, עולם שבין ילדות-נערות-גבריות. לעיתים, העיסוק בייצוגים שונים של גבריות מעניין ומעמיק  יותר מאשר התיעוד הממושך, לפרקים אף מעייף, של התפוררותה של מערכת היחסים הזוגית, וייתכן שכדאי היה להעניק לו מקום נרחב אף יותר.

הציפיות מספרו החדש של מי שהוכתר לא פעם, ובצדק, להבטחה גדולה בעולם הספרות, היו גבוהות מאוד, בעיקר לאור העובדה שחלפו אחת עשרה שנים מאז ראה אור ספרו השני בהן המשיך אמנם לכתוב וליצור, אך לא הוציא רומן נוסף פרי עטו. 'הנני' הוא בדיוק מסוג הספרים שיתוארו על ידי רבים כ'חשובים' וככאלה המבטאים את רוח הזמן, לאור הנושאים שהוא עוסק בהם, והאקטואליות של הדיון בעתידה של ישראל ובנעשה במזרח התיכון. זוהי יצירה מרשימה, אמנם, אך 'הנני' לוקה בכשלים האופייניים דווקא לספרי ביכורים ופחות לספרו השלישי של כותב מיומן, ונראה כי הוא דווקא נופל מן השניים הראשונים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg