ביקורת ספר: איך אפשר לבקר את רועי חסן?
עד כמה אפשר לנתק ביקורת על יצירה מהיוצר שלה? ואם זהות המבקר עלולה להפוך לתחמושת ביד היוצר, מדוע בכלל לעשות זאת? חן מרקס ניגש לבקר את ספרו החדש של רועי חסן בתחושות מעורבות והגיע למסקנות מפתיעות
ההישג הגדול של זהב אריות, ספרו החדש של המשורר רועי חסן, ובו זמנית הבעיה הגדולה שהוא מציג, היא שאי אפשר לכתוב עליו. בנוסף, כל ביקורת שתיכתב תהפוך בסופה לביקורת על זהותו של המבקר עצמו.
קחו לדוגמה את הביקורת שאתם קוראים עכשיו. המבקר אוחז בשם הקומוניסטי מרקס, וכדי להוסיף חטא על פשע, הוא גם מחזיק בתואר 'דוקטור'. כל מילה שאכתוב כאן על חסן תימדד על רקע שם משפחתי הוורדרד, והתואר הפריבילגי שמלווה אותו.
העובדה שצבע עורי שחום מזה של חסן, אינה רלוונטית לדיון: אם אכתוב ביקורת שלילית על הספר – אוכרז כאשכנזי עוין, בן לאליטות הישנות, שבאמתחתו דרכון גרמני, עבר מפוקפק בשירות השמאל, ואינספור דירות בשדרות רוטשילד. השנאה שאני רוחש למזרחיים, היא זו שהובילה אותי לכתוב ביקורת שלילית.
מן הצד השני, אם אכתוב ביקורת שמהללת את חסן – למשל, אשווה את חסן לאלתרמן כפי שעשה אילן ברקוביץ בעיתון 'הארץ' – ימהרו הקוראים לקבוע שאני לא יותר מאשכנזי מחמד, כזה שמנסה ללא הצלחה לעלות על הרכבת העולצת של המהפכה המזרחית. מי שנועל סנדלי שורש, ומגדל זקן דאע"ש – אבל במחשכים מבלה אצל ההורים בקיבוץ, ובונה ברגעים אלה ממש את ביתו בהרחבה על חוף הים.
למען האמת, יש צדק פואטי בהערכה של מבקריו של חסן ובמדידתם. שהרי באותה צורה בדיוק הם מעריכים ומודדים את חסן עצמו. הדיונים סביב שירתו של חסן אינם עוסקים בפואטיקה, אלא חוזרים פעם אחר פעם אל גופו של רועי חסן: האם הוא בא לתקן, או להרוס? האם הוא מונע מאהבה, או משנאה? האם הוא מתקן עוולות, או יוצר עוולות חדשות בעצמו? האם במקום לעסוק בעבר, לא עדיף לחסן לעסוק בהווה – לדוגמה כיצד האשכנזים החרדים מונעים ממזרחים גישה למוסדות לימוד היום?

בניסוח אחר, אם הביקורת עוסקת בזהותו של רועי חסן, יש לברר קודם את זהותו של המבקר. וכיוון שהמבקר החתום על רשימה זו אינו מעוניין בדיון שכזה, הרי שכל מה שנותר לעשות הוא להביא את שירתו של חסן אל הקורא, ולאפשר לו לקבוע את דעתו בעצמו.
למטה תמצאו את השיר "סופת חול" מתוך ספרו החדש של חסן, "זהב אריות". לפני שאתם מתחילים לקרוא, מומלץ לבדוק: מה שם משפחתכם? כמה כסף יש בחשבון הבנק שלכם? בכמה דירות ודרכונים אוחזים הוריכם? ומה צבע העור הנשקף אליכם מן המראה? לתשובות לשאלות הללו יהיה משקל כשתסיימו את הקריאה.
סופת חול
כְּשֶׁשָּׁאֲלָה "לָמָּה
אַתָּה לֹא מִתְקַשֵּׁר לְאִמָּא שֶׁלְּךָ?",
עָנִיתִי "אֵין לִי זְמַן
לִנְשֹׁם" וְלָקַחְתִּי נְשִׁימָה
כִּי שִׁקַּרְתִּי, "לָמָּה
אַתְּ לֹא בָּאָה לְבַקֵּר אֶת אַסִי?"
"אֲנִי בְּדִכָּאוֹן"
"אַתְּ תָּמִיד בְּדִכָּאוֹן".
הַפַּעַם הִיא בֶּאֱמֶת
נִשְׁמַעַת כְּמוֹ דִכָּאוֹן,
"תָנִיחַ לִי עַכְשָׁו
אֲנִי צְרִיכָה אוֹתְךָ".
הַשִּׂיחָה נֻתְּקָה
וְדִמְעוֹתֶיהָ זָלְגוּ מֵעֵינַי.
הַבּוּשָׁה כִּסְּתָה אוֹתִי
כְּשֶחִכִּיתִי לָהּ בְּבֵיתִי הֶחָדָשׁ,
הִיא אֵין לָהּ בַּיִת, אֲפִלּוּ
לֹא דִּירָה שְׂכוּרָה,
הִיא חַיָּה
כְּבָר עוֹד מְעַט שְׁנָתַיִם בְּחֵדֶר קָטָן
בְּבַיִת שֶׁל חֲבֵרָה שֶׁלָּהּ.
"יֵשׁ לִי עִקּוּל עַל הַמַּשְׂכֹּרֶת
כְּבָר חֲצִי שָׁנָה,
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה עוֹד,
אֲנִי כְּבָר לֹא עוֹמֶדֶת בָּזֶה יוֹתֵר,
אֲנִי עוֹבֶדֶת כָל החֹדֶשׁ -
בְּקָרִים, לֵילֹות וְשַׁבָּתוֹת
וְאֵין לִי כֶּסֶף לְאוֹטוֹבּוּס,
אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת לֵאלֹהִים
שֶׁיִּקַּח אוֹתִי, אֶתְמוֹל הָלַכְתִּי
בְּאֶמְצַע הַּכְּבִישׁ וְחִכִּיתִי
שֶׁיִּכָּנֵס בִּי אוֹטוֹ וְיִשְׁלַח אוֹתִי לַעֲזָאזֵל.
אֲנִי רוֹצָה לָמוּת,
כְּבָר אֵין לִי כֹּחַ,
אֵין לִי כֹּחַ,
אֵין לִי"
רָצִיתִי לְהַגִּיד לָהּ שֶׁתַּפְסִיק
לְדַבֵּר שְׁטֻיּוֹת
וְלֹא יָכֹלְתִּי, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא רָצִיתִי
לְהָבִין, הֵבַנְתִּי
לָמָּה אֶפְשָׁר לִמְצוֹא
בַּמָּוֶת אֶת הַפִּתְרוֹן הַיָּחִיד שֶׁקַּיָּם.
הַשּׁוֹפֵט קָבַע שֶׁרַק פְּשִׁיטַת רֶגֶל
תַּעֲצוֹר אֶת עִקּוּל הַמַּשְׂכֹּרֶת
וְלֹא הָיָה מוּכָן לְוַתֵּר לָהּ עַל תַשְׁלוּם
הָאַגְרָה, אָז הִיא צְרִיכָה כֶּסֶף.
אֵין לִי כֶּסֶף לָתֵת
אֲבָל לֹא אָמַרְתִּי לָהּ
שֶׁאֵין לִי כֶּסֶף לָתֵת,
אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר
(נַעֲשֶׂה שְׁמִינִיּוֹת שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר,
אֲנַחְנוּ לוּלְיָנִים בַקִּרְקָס הַטְּרָגִי שֶׁל הַחַיִּים)
וְשֶׁלַּמְרוֹת כָּל מַה שֶׁאֵין לָהּ
יֵשׁ לָהּ
יְלָדִים שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתָהּ
וּנְכָדִים שֶׁצְּרִיכִים אוֹתָהּ
וְשֶׁזֶּה רַק כֶּסֶף
וְאַף אֶחָד לֹא מֵת
בִּגְלַל כֶּסֶף
וְלָקַחְתִּי נְשִׁימָה, כִּי שִׁקַּרְתִּי-
כָּל יוֹם אֲנָשִׁים מֵתִים
בִּגְלַל כֶּסֶף.
כְּשֶׁהִיא הָלְכָה
פָּרְצָה סוּפַת חוֹל,
יוֹמַיִם
לֹא נָשַׁמְתִּי.
ערב לכבוד המשורר רועי חסן עם צאת ספרו החדש "זנב אריות" יתקיים בבית ביאליק, רח' ביאליק 22 תל-אביב, ביום חמישי, י"ג בשבט תשע"ז, 9 בפברואר 2017. 19:00 פתיחת קופות / 20:00 תחילת הערב. דמי כניסה: 30 שקל.