90 לברתיני: המלחין היהודי שניצל בזכות המוזיקה
התזמורת הקאמרית הישראלית מציינת בימים אלה 90 למייסדה, המנצח והמלחין גארי ברתיני. קורות חייו המופלאים נעים בין חלקי פאזל המספרים בקיטועים את סיפור הישרדותו באירופה האנטישמית, לבין הצלחות בינלאומיות והקלטות מופת
המוזיקה הקלאסית בארץ נבנתה על מספר דמויות מרכזיות, שהיוו עמודי תווך, כאלה שיזמו את התהוותם של מוסדות מרכזיים שלימים הגדירו את חיי התרבות בארץ. אלה היו קומפוזיטורים, חוקרים, כנרים, פסנתרנים ועוד. אחת מדמויות המפתח, כזו שנכחה בכל אחד מהצמתים המשמעותיים, ובמקרים כה רבים הגדירה תְּוואי ודרך משלה, היה המנצח גארי ברתיני ז"ל (1927 – 2005), מייסד התזמורת הקאמרית הישראלית, שמציינת בימים אלה 90 להולדתו.
קורות חייו של ברתיני סבוכים, מפותלים והם מובילים אותנו חזרה לאירופה האנטישמית ולעליית הנאציזם. בימי חייו, ברתיני סירב לדבר על תקופת חייו זו, אך מקורות שונים מאפשרים להשלים את הפאזל לכדי תמונה כמעט שלמה.
בתכנית "חיים שכאלה" שהוקדשה לחייו, סיפר ברתיני כיצד נשלח מבסרביה שברומניה ל"מחנות המוות בטרנסניטריה". אלה לא היו מחנות השמדה אלא גטאות שבהם הניחו הנאצים ליהודים לגווע למוות, מרעב, ממחלות, מקריסה פנימית וריקנות - נפשית ופיזית. "בעצם נותרתי קצת בזכות המוזיקה. הייתי מהלך מסביב באקורדיון ושר. וכך הייתי מקבל אוכל". ב-1947, עלה ברתיני ארצה ממחנות הנוער באיטליה.
"חיים שכאלה" עם גארי ברתיני – מרדכי סתר, יוסף טל נועם שריף ועוד מספרים על ברתיני:
קשה לכמת את תרומתו של ברתיני, ואולם ניתן לסמן מספר צמתים חשובים במפעלו המפואר. ב-1955, ייסד וניצח על מקהלת רינת, שהייתה בגדר המקהלה הלאומית של ישראל, גוף מוזיקלי ראשון שהתמקד במוזיקת א – קאפלה. ב-1965 ייסד את האנסמבל הקאמרי הישראלי, כיום כ"התזמורת הקאמרית הישראלית", ועליה ניצח עד שנת 1975. ברתיני גם היה מנצחה של התזמורת הסימפונית ירושלים, והקים מחדש את האופרה הישראלית החדשה באמצע שנות ה-80. בנוסף, דאג ברתיני לתת במה ולהקליט יצירות של מלחינים כגון מרדכי סתר ויוסף טל. ההקלטה למחזור הסימפוניות של מהלר בניצוחו היא בעלת חשיבות בינלאומית.
ברתיני מנצח על התזמורת של רדיו קלן – מהלר סמפוניה מס' 2:
במשך שנים רבות ניהל קריירה מצליחה בחו"ל – עם המטרופוליטן אופרה, התזמורת הסימפונית של דטרויט ותזמורת רדיו קלן. בנוסף, ברתיני גם הלחין, בין היתר אחראי היה לקונצ'רטי שונים ויצירות למחזות כגון "בגדי המלך" של נסים אלוני, "כנרת כנרת" ו"פונדק הרוחות" של נתן אלתרמן, משם לקוח "שיר הפונדקית" המפורסם, אותו שרה חנה מרון ז"ל. אירוני הוא שדווקא הקונצרטים של הקאמרית לא משלבים את יצירותיו של ברתיני, שהלחין לא מעט.
ואולם לברתיני המנצח, הכוכבים לא ניבאו קריירה כקומפוזיטור: "אמנם נכון ושני העולמות מתמזגים, כמו למשל אצל מהלר או ברנשטיין, אבל אלה הם ממש נסים, מקרים נדירים ביותר. מנצח הוא מטבעו בעל טמפרמנט הזקוק להתפרקות מתמדת, ואילו הקומפוזיטור זקוק לסוג התפרקות שאין הניצוח יכול להעניק לו", הסביר בראיון.
ברתיני הדגיש את החשיבות של המוזיקה המודרנית כשטען: "המאה ה-20 פתחה את מעיינות היצירה והחופש היצירתי". הוא בהחלט היה אדם של אתגרים וגירויים פנימיים ורוחניים שהובילו להתפתחות יצירתו, ומכאן גם נבעה היכולת שלו להטביע חותם - "הבנה של אנשים אחרים, קבלת האחר, אהבה, שנאה, קנאה, מאבק כנגד הרוע הקיים באחר, ומאבק ברוע הקיים בנו", כך הגדיר את מהותה של המוזיקה והיא הגדירה אותו.
סטאבט מאטר: התזמורת הקאמרית הישראלית והמקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני. סימפוניה מס' 8 וסטאבט מאטר של שוברט ו"שירה לישראל" מאת חיים פרמונט. ניצוח: אריאל צוקרמן, סולנים: טליה אור, אשרי שגב, עודד רייך. 19, 20, 22 ו-24 באפריל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם