יום כדוה"א: 10 דרכים מרהיבות להרוס את העולם

אסון אקולוגי שיפתור את סכסוכי השטחים, חייזרים שיצילו אותנו מאפוקליפסה, חדירה אל לב הפלנטה והדלקת השמש מחדש. מווירוסים קטלניים ועד להבות סולאריות, מזה עשרות שנים שהוליווד מנסה לנבא את קץ העולם. "יום כדור הארץ" הוא הזדמנות מצוינת להיזכר באופציות הקולנועיות המעניינות ביותר ליום שאחרי מחר

דרך אחת להרוס את כדור הארץ, כפי שאנו מכירים אותו, ולהביאו למצב אפוקליפטי, היא על-ידי הפשרת שני קטביו. זה מה שקורה בסרט "עולם המים" בכיכובו של קווין קוסטנר, שם קרחוני הקוטב הצפוני והדרומי התמוססו והעולם בין רגע הוצף כולו במים והפך לאוקיאנוס אחד ענק. המצב הזה גורם לבני האנוש אשר שרדו את האירוע לשוטט בימים על גבי כלי שיט שונים ומשונים בחיפוש נואש אחר פיסת אדמה עליה יוכלו לדרוך.

אפשר לומר שמצד אחד העולם האפוקליפטי של "עולם המים" פותר את סכסוכי הקרקעות והשטחים המוכרים לנו היטב הן מההיסטוריה ואף מימים אלה, אך מנגד, עלילת הסרט, בה כולם מחפשים אחר שטח אדמה אגדתי אשר לא הוצף ושיאפשר לחיות עליו כמו פעם רק מוביל לסכסוך חדש. מתברר שגם במצב אפוקליפטי שכזה, שום דבר לא באמת משתנה...
 

בדומה ל"עולם המים", גם "היום שאחרי מחר" בכיכובו של ג'ייק ג'ילנהול עסק במצב אפוקליפטי שהחל בהתמוססות של קרחון ענק בקוטב הצפוני, מה שמוביל לשינויי מזג אוויר קיצוניים, מערבולות פולאריות וסופות שלגים גלובליות. התוצאה בסופו של דבר היא של התקררות עולמית המובילה למעין עידן קרח חדש בו הכול פשוט קפוא.

עיקר הסרט התרחש בניו יורק הקפואה, בה מדען מנסה להציל את בנו בטרם יקפא למוות בספרייה הציבורית של ניו יורק,, בה חיפש מחסה. למרות שבסרט ההסבר המדעי למצב אליו נקלע כדור הארץ נשמע משכנע, מפיקי הסרט הזמינו קבוצה של מדענים, ואף פנו אל סוכנות החלל האמריקאית, על מנת לשמוע את דעתם בכל הנוגע להתכנותם של האירועים המוצגים בסרט. תגובתם הייתה שמדובר בשטויות מהנות במיוחד.
 

זוכרים את הציפייה לסוף העולם בשנת 2012? לוח השנה של בני המאיה אשר הסתיים ב-21 בדצמבר 2012 הביא מיליונים להאמין כי בני המאיה בעצם חזו בכך את סוף העולם, והמפיקים ההוליוודיים קפצו על המציאה.

סרטו של רולנד אמריך (במאי "היום השלישי" ו"היום שאחרי מחר", אשר נהנה להחריב את העולם בסרטיו בדרכים שונות) הביא את האפוקליפסה הפעם בעזרת התפרצות סולרית אשר גורמת לליבת כדור הארץ לרתוח. הדבר מביא לשינויים חריפים במזג האוויר היוצרים התפרצויות הרי געש, בולעני ענק וגלי צונאמי מפלצתיים ההורסים, כל אחד בדרכו, את כדור הארץ.

אגב, יש שאומרים שבני המאיה בכלל לא ניסו לחזות את סוף העולם אלא בסך-הכל עסקו באסטרונומיה ולמעשה חישבו את היום שבו יתקיים יישור בין השמש לבין מרכז שביל החלב, דבר שקורא פעם ב-640 אלף שנה.
 

רעיון פופולרי במיוחד בקרב סרטי האפוקליפסה הוא שהעולם, כפי שאנו מכירים אותו, יחרב בשל וירוס אשר יפגע בבני האדם, ייצר מגפה גלובלית ואולי אפילו ישנה את המין האנושי. לא מעט מעלילות סרטי הזומבים האפוקליפטיים החלו עם התפרצות של וירוס, בהם גם המותחן הבריטי "28 יום אחרי" של דני בויל. הסרט מתחיל עם קבוצה של פעילים למען זכויות בעלי חיים המשחררים לחופשי קופים שהוחזקו במעבדות לצורך ניסויים, אך הדבר רק מוביל להתפשטותו של וירוס הגורם לבני האדם להפוך לסוג של זומבים רצחניים.

מתברר שלא חייבים להחריב ערים שלמות, להמיס קרחונים או להמתין למבול שישטוף את העולם. גם וירוס קטן יכול לעשות את העבודה.
 

סדרת סרטי "מקס הזועם" המקורית בכיכובו של מל גיבסון, כמו גם הרימייק בכיכובו של טום הארדי, הציגה עולם אפוקליפטי שבו מים ודלק הם המשאבים הנחשקים ביותר ואלו אשר הולכים ונכחדים. סרטי "מקס הזועם" הציגו עולם שומם, מדברי, כזה אשר דולל ממשאביו לאחר שואה גרעינית והותירה את העולם בשואה אקולוגית.

בוא נאמר שאם העולם עומד להיחרב ונידונו לחיות במדבריות צחיחות ונטולות מים ומכוניות שפועלות במקרה הטוב על שאריות של אדי דלק, אז לפחות שיחסכו מאתנו את תלבושות הפאנק והאופנה הגותית שהפכו משום מה להיות המאפיינות הקולנועיות המרכזיות של העולם הפוסט- אפוקליפטי.
 

אחד הסרטים היותר מעניינים אשר עסקו בקץ העולם והחרבתו הצפויה של כדור הארץ הוא "הנבואה" בכיכובו של ניקולס קייג'. מדובר היה בסרט אסונות שבו אסטרופיזיקאי מגלה נבואה (בדומה לזו של "2012") אשר במקרה הנוכחי עוסקת בהשמדתו של העולם על-ידי סופר-להבה סולרית המשתחררת מהשמש, משמידה את שכבת האוזון והורגת את כל האורגניזמים החיים על פני כדור הארץ.

למרות שקץ העולם בסרט הזה הוא בלתי נמנע, הנקודה האופטימית מגיעה בדמות חייזרים הדואגים לילדי העולם ומשגרים אותם לכוכב אחר בו יוכלו לפתח מחדש את המין האנושי. בקיצור, שכונת טובה וגילוי חיים על פני כוכבים אחרים בהחלט יכול לעזור בעת צרה.
 

אחד הרעיונות האפוקליפטיים היותר מקוריים ראה אור בסרטו של אלפרד היצ'קוק "הציפורים", בו בעלי החיים, או במקרה הזה, בעלי הכנף, מתאחדים כנגד המין האנושי. הרעיון האפוקליפטי הזה הפך מבעית בסרטו של היצ'קוק מאחר שלא ניתנה שום סיבה מדוע בעלי חיים שלווים, שאינם מהווים איום בדרך כלל, יתאחדו ויתקפו לפתע בני אדם.

רעיון דומה הוצג בסרט "יומם של החיות" (1977) כאשר קבוצה של תיירים בצפון קליפורניה מוצאת עצמה מותקפת ע"י נמרים, דובים, נשרים וכלבים. במקרה זה אף סופק הסבר - התמוססות של שכבת האוזון של כדור הארץ וחשיפה לקרינת UV היא שהופכת את החיות לאגרסיביות.
 

אם לא די באיומי המבול ועידני קרח חדשים, אז גם איומים מחוץ לכדור הארץ עלולים להשפיע קשות על גורל האנושות. "ארמגדון" בכיכובו של ברוס ויליס, תאר את הרעיון, הבהחלט אפשרי, שאסטרואיד ענק הנמצא במסלול התנגשות עם כדור הארץ עשוי להביא לחורבנו. הסרט מציג צוות קידוח אשר משוגר לחלל במטרה לנחות על האסטרואיד, להטמין בו פצצה שתסיט אותו ממסלולו ובכך תנצל האנושות ואיתה גם כדור הארץ.

אגב, סרט נוסף בשם "פגיעה קטלנית" אשר יצא באותה שנה הציג סיטואציה דומה בה כדור הארץ מאוים על-ידי כוכב שביט המסוגל להיות קטלני באותה מידה, מתברר.
 

במסגרת האיומים החיצוניים על כדור הארץ, סרט המדע הבדיוני "סאנשיין" בבימויו של דני בויל, המתרחש בעתיד הלא רחוק, עוסק ברעיון שהשמש עומדת למות. הדרך בה מתמודדים בכדור הארץ עם הבשורה החמה היא על-ידי שליחת חללית לכיוון השמש שמטרתה היא לשגר אל השמש פצצת אטום מיוחדת אשר "תדליק" אותה מחדש.

למרות הרעיון המפחיד אשר הסרט מציג, החדשות הטובות הן שהשמש, על-פי הבנתנו, אינה עומדת להיכבות, לפחות לא בחמשת מיליארדי השנים הבאות.
 

עוד איום מקורי, שנשמע על פניו הגיוני ומפחיד ביותר, הוא הרעיון של חוסר יציבות בשדה המגנטי של כדור הארץ אשר יגרם כתוצאה מכך שליבת כדור הארץ תפסיק לפתע להסתובב. הסרט "שעת האפס" בכיכובה של הילרי סוונק עסק ברעיון הזה אשר מוביל לשורה של אסונות, החל מסופות עוצמתיות ביותר, דרך ציפורים שמתנהגות בצורה מוזרה ועד אפילו קוצבי לב שפתאום חדלים מלפעול. האופן בו מתמודדים בכדור הארץ עם התופעה הרת האסון הוא לשלוח קבוצה של מדענים אל תוך מרכז כדור הארץ, על מנת לפוצץ בתוכה פצצת אטום שתגרום לליבת כדור הארץ להסתובב מחדש, בטרם האנושות תכחד.

אגב, הבור העמוק ביותר שנוצר עד היום על פני כדור הארץ נחצב ברוסיה והוא באורך 14.5 ק"מ. אחד המדענים אתו התייעצו מפיקי הסרט הגה בעקבות זאת רעיון כיצד באמת אפשר לשלוח רכב לא מאויש עד אל ליבת כדור הארץ, מה שהוביל לפרסום מאמר שלו במגזין מדעי נחשב, כך שאם זה באמת יקרה, אנחנו כנראה מסודרים.
 

דני לרנר

במאי, תסריטאי, מבקר ומרצה לקולנוע. זוכה פרס אמנות הקולנוע לשנת 2011 מטעם משרד התרבות והספורט. סרטו הראשון באורך מלא היה המותחן הפסיכולוגי "ימים קפואים", אשר זכה בפרס "הסרט הטוב ביותר" בפסטיבל הקולנוע חיפה 2005 ובפסטיבלים נוספים. סרטו השני, מותחן הפעולה "קירות", הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי טורונטו 2009 והופץ מסחרית בכל רחבי העולם.