איש השלג: איך תסריט כזה אושר בכלל להפקה?
הוא מבוסס על ספרו של מחבר ספרי המתח המצליח יו נסבו, עובד על ידי לא פחות משלושה תסריטאים מובילים, משחקים בו מייקל פסבנדר, שרלוט גינסבורג וג'יי קיי סימונס ובכל זאת מדובר על אחד הסרטים הגרועים של השנה // ביקורת קולנוע
איש השלג, במאי: תומאס אלפרדסון
פארק מושלג אי שם בסקנדינביה. המצלמה מטיילת על פני הלובן המרהיב ומגלה גבר ישן על הקרקע הקרה. הוא זרוק כמו הומלס בצד הפארק, מכורבל בתוך עצמו, כמעט קפוא. לפתע הוא מתעורר ומדדה משם. מתברר במהרה כי הוא לא הומלס אלא חוקר משטרה משועמם המשווע לתיק חקירה מאתגר שיחזיר אותו לחיים, בעוד הוא מתמודד מול איזושהי בעיה נפשית לא ברורה. מתברר גם שיש לו בית די מרווח עם מיטה והכל, אבל הוא משום מה מעדיף להירדם מחוץ לבית, פעם בפארק, פעם בפאב ובשאר מקומות שאינם חדר השינה שלו.
בהמשך, מישהו מעיר לו שהוא צריך ללכת הביתה לישון קצת והוא עונה שהוא כבר מזמן לא מצליח לישון, ושלמעשה כבר חודשים הוא לא נרדם, על אף שראינו במו עינינו שהוא ישן כמו בול עץ, כבר בהתחלת הסרט. זו רק אחת מן הדוגמאות לחוסר הקוהרנטיות של "איש השלג", עליו עמלו לא פחות משלושה תסריטאים מיומנים. התוצאה למרבה הצער היא מותחן מאכזב, מסורבל, חסר מתח ובעל פוטנציאל לשמש, ללא מרשם, כמרדים קולנועי מצוין לסובלים מנדודי שינה.
סרטי תעלומה מז'אנר ה-"Whodunit", אלה שבמרכזם בלש אובססיבי המנסה לעלות על עקבותיו של רוצח חמקמק, יכולים להיות מהנים ביותר אם הם עשויים בידיהם של יוצרים חובבי תעלומות, יוצרים אשר מתייחסים לסוג כזה של סרט בראש ובראשונה כאל משחק מסקרן שהם מנהלים מול הצופים. הרי כל הכיף עבור הצופה נעוץ באפשרות לנחש את זהותו של הנבל לפני החוקר, ולצורך כך דרושה גלריה של חשודים מעניינים שמתברר כי יש להם איזשהו קשר לפרשה, רמזים אשר יגרמו לנו להרהר במידת אשמתו של חשוד כזה או אחר ובלש מעורר עניין.
"איש השלג" אמנם מבוסס על ספרו של מחבר ספרי המתח המצליח יו נסבו ומספק רקע חורפי סקנדינבי נאה לעלילה, אך יותר מכך אין לו הרבה מה להציע והוא כושל כמעט בכל אלמנט. זהו סרט שמזכיר את סוג המותחנים המדממים והטיפשיים שתעשיית הקולנוע האיטלקית יצרה מאות מהם לאורך שנות השבעים תחת הז'אנר שכונה בזמנו "ג'יאלו", ז'אנר אשר הביא לתודעה במאים כמו דאריו ארג'נטו, מאריו באווה, סרג'יו מרטינו, אלדו לאדו ולוצ'יו פולצ'י, שהזריקו למותחני הז'אנר הזולים והמדממים שלהם אנרגטיות רבה ועבודת מצלמה מרשימה אשר לרוב באה לחפות על תסריט מחורר מכדורי סרק. "איש השלג", שנראה מתוקצב היטב, משאיל מהם לא מעט, אך בידיו של השוודי תומאס אלפרדסון הוא אינו מצליח ללכת עם החומרים שלו רחוק מספיק כדי להראות או להישמע מעניין.
מותחנים סקנדינביים אמנם זכו בשנים האחרונות להערכה רבה לאור סדרות טלוויזיה כמו "הגשר" וסרטי קולנוע כמו "הבחורה עם קעקוע הדרקון" (כולל הרימייק האמריקאי), אך "איש השלג" אינו עומד בקנה אחד עם האיכות שהציגו דוגמאות אלו. לבעייתיות התסריט עליו הוא נשען שעמוס בבעיות הגיון קשות, אפשר להוסיף גם עלילה מסורבלת שמתקשה לסחוב, עלילות משנה מיותרות שמסיטות את תשומת הלב מן העיקר, ואוסף דמויות חלולות אשר לא ברור כלל למה חלק מהן בכלל בסרט. העובדה שתסריט כל כך מבולגן ומבורדק אושר להפקה היא תעלומה בפני עצמה. בהתאמה, גם הבימוי נטל השראה והמשחק גרוע ומביך.
מייקל פסבנדר ("אקס מן", "הנוסע השמיני: קובננט") מככב בתפקיד הראשי והמבט על פניו לאורך הסרט מסגיר את העובדה שהוא לא מבין מה הוא לעזאזל עושה כאן, ושגם הוא רק רוצה שהסרט הזה ייגמר כבר, בדיוק כמו הצופים בו. השוודית רבקה פרגוסון ("משימה בלתי אפשרית 5") מככבת לצדו בתור שותפתו לחקירה ומשתדלת קצת יותר לעורר עניין. לצדם מופיעים באופן מיותר וקלולסי למדי שרלוט גינסבורג, קלואי סוויני וג'יי.קיי סימונס.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם