ביקורת "העיר האבודה Z": הרפתקה בקצב מעייף
שאפתני ביותר ומבוסס על סיפור אמיתי ומסקרן, "העיר האבודה Z" מצליח להתעלות על ז'אנר סרטי ההרפתקאות ולעורר מחשבה, אך אורכו הבלתי מוצדק פוגם בחוויית הצפייה // ביקורת קולנוע
העיר האבודה Z, במאי: ג'יימס גרי
שדה פסטורלי אי שם בערבות אנגליה של תחילת המאה הקודמת. קבוצה של קצינים בריטים בלבוש צייד מסורתי דוהרים על סוסים, מתחרים ביניהם מי יצליח לצוד את הטרף אחריו הם דולקים. זהו קרב על יוקרה ובעיקר על לכידת תשומת הלב של אלו האחראים על קידומם המקצועי. בעוד הם דוהרים באחו, הקצין פרסיוול פוסאט (צ'רלי הונאם) מתנתק משאר הרוכבים, דוהר לבדו אל תוך היער. ברקע מישהו מזהיר אותו שלא יכנס לשם, שאין ביער שבילים מסודרים, שזה מסוכן, אבל הוא לא מקשיב. נכנס פנימה ליער, הוא מוצא שם את האייל אחריו דלקו. ללא היסוס הוא צד אותו וזוכה בהערכתם של חבריו. זהו סיקוונס פתיחה המצליח היטב לרכז אל תוכו את הרעיון המרכזי של הסרט – מה שמתחיל במרדף אחר יוקרה הופך במהרה למשחק אובססיבי ומסוכן בתוך מבוך סבוך, ממנו אין באמת אפשרות יציאה.
"העיר האבודה Z" הוא סרט הרפתקאות המבוסס על סיפור אמיתי, מרתק ומעורר מחשבה. יש בו לא מעט רגעים המזכירים סרטי הרפתקאות תקופתיים, כאלו המשגרים את גיבוריהם אל עבר מקומות אקזוטיים מסתורים בחיפוש נואש אחר חפץ עתיק או מקום אגדתי ושובה דמיון. חלקו הראשון אמנם דורך במחוזות הללו שאפיינו את סרטי "אינדיאנה ג'ונס" וסרטי אלן קווטרמיין ב"מכרות המלך שלמה" על גרסאותיהן השונות, כשלמעשה, למרות כותרתו המבטיחה, הוא אינו מספק לקהל חובבי ז'אנר ההרפתקאות את מה שהם מצפים לו. לזכותו יאמר שזה גם שמייחד אותו.
מבוסס על סיפור אמיתי, מרתק ומעורר מחשבה. ''העיר האבודה Z''
פוסטר הסרט
ה"עיר האבודה Z" הוא פחות "שודדי התיבה האבודה" ויותר "אפוקליפסה עכשיו" של קופולה, "סטיריקון" ו"הבטלנים" של פליני או "ורטיגו" של היצ'קוק. ככזה הוא סרט על גיבור פגום, טראומטי, המוצא עצמו לכוד בתוך מבוך המבטא את הפחדים, הטראומות והאובססיות שלו. אם סרטי אינדיאנה ג'ונס ואלן קווטרמיין התמקדו באינספור המכשולים החיצוניים מולם התמודדו הגיבורים בדרך להשגת יעדם אשר אותו תמיד השיגו בסיום, כאן ההתמקדות היא בגיבור עצמו, באופן שבו המרדף האובססיבי אחר היעד הערטילאי גורם לו לאבד את עצמו, לאבד את משפחתו, לשקוע אל תוך מעווה הג'ונגל הנפשי שבתוכו, אל תוך מבוך ממנו הוא לא מסוגל ואולי גם לא באמת רוצה להיחלץ.
מבוסס על סיפור אמיתי אשר התרחש בתחילת המאה הקודמת, "העיר האבודה Z" עוקב אחר תהליך הפיכתו של איש משפחה טרי בשם פרסיוול פוסאט, מקצין בריטי השואף להתקדם בסולם הדרגות לחוקר ארצות אשר יצא בשליחות הממלכה הבריטית לחקור ולשרטט את האמזונס. במהרה משימת השרטוט הופכת למשימת חיפוש, כאשר פוסאט נדבק ברעיון לאתר עיר מסתורית אותה הוא מכנה "זד" שהוא משוכנע בקיומה, ומציאתה תעיד על קיומה של תרבות אבודה. למרות להיטותו הרבה לאתר את העיר, ניסיונותיו החוזרים של פוסאט אינם מעלים דבר. שנים מאוחר יותר, כאשר בנו, ג'ק, מגיע לבגרות ושואף להיות בדיוק כמו אביו, השניים יוצאים יחד להשלים את המשימה.
לא סרט הרפתקאות רגיל, וזה מה שמייחד אותו. ''העיר האבודה Z''
צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג
"העיר האבודה Z" כולל, כאמור, סיפור אמיתי מרתק, צילומי לוקיישן מרהיבים וקאסט עמוס בשחקנים מצוינים. אך למרות המעלות הללו, מדובר בסרט באורך בלתי מוצדק של כשעתיים וחצי, אשר ניכר כי קוצר והיה ראוי לקצרו אף יותר. זהו סרט בעל קצב איטי, לעיתים איטי מידי. הוא אמנם מספר סיפור רחב יריעה המשתרע על פני כעשור, אך לפעמים מתעכב יתר על המידה על פרטים שאינם נחוצים. אמנם רוב סרטיו של הבמאי ג'יימס גרי ("רחובות מושחתים", "שתי אהבות", "המהגרת") הם איטיים ומתחממים על אש קטנה, אך מאחר שניכר כי מדובר בסרטו השאפתני ביותר, עריכה מהודקת ומוקפדת יותר הייתה מביאה לתוצאה חדה ומספקת בהרבה. למרות אורכו, התסריט מספק לא מעט רגעים מותחים, דמות ראשית מעניינת ושוט סיום מבריק ומעורר מחשבה.
צ'רלי הונאם ("ילדי האנרכיה") המככב בתפקיד הראשי משכנע מאוד במשחקו, כמו גם רוברט פטינסון ("דמדומים") המשחק את מר קוסטין, עוזרו הראשי במסעותיו. בצעד לא אופייני, פטינסון משיל משהו מן החזות הנאה שאפיינה אותו לאורך סרטיו ובהחלט אפקטיבי במשחקו. סיינה מילר מצוינת בתפקיד אשתו של פוסאט וטום הולנד (ה"ספיידרמן" החדש) משחק את בנו, ג'ק, המצטרף למסעו האחרון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם