"הנוסע השמיני": רידלי סקוט רוקד בשתי חתונות
בשל האילוץ לבחור בגיל 79 באיזה מהקאמבקים למותגים הענקיים המזוהים עמו להשקיע את מרצו, הכניס סקוט אלמנטים מ"בלייד ראנר" לסרט החדש בסדרת "הנוסע השמיני". לפעמים זה עובד, רוב הזמן זה לא, אבל חצי השעה האחרונה של הסרט מצדיקה את הכל
הנוסע השמיני: קובננט, במאי: רידלי סקוט
אם לחשוב לרגע על סקוט בן ה-79, אשר שניים מהמותגים הקולנועיים המזוהים ביותר עמו מתקמבקים למסך כמעט במקביל, אפשר בהחלט לדמיין את ההתלבטות שעברה עליו כאשר הוא נדרש להחליט לא מזמן במי מהם הוא מעוניין להשקיע את מיטב זמנו ומרצו, מי מהם הוא זה אשר הכי מעניין אותו להמשיך ולפתח, על איזה מהם הוא מעדיף לפקד אישית ולביים. מאחר וסקוט כבר חזר לעולם של "הנוסע השמיני" עם הפרולוג הקולנועי המרשים "פרומתיאוס", היה זה רק מתבקש ומצופה שאף יחזור רשמית למותג המפלצתי המצליח אשר פרסם אותו, לבייבי הקולנועי המקורי שלו.
למרות שעל "בלייד ראנר 2049" יהיה חתום סקוט רק כמפיק, מסצנת הפתיחה של "קובננט" ניתן לראות ולהרגיש כי סקוט קשור רגשית ורעיונית לשני סרטיו, שהוא לא באמת ויתר על אחד מהם, שהוא אמנם פועל רשמית תחת מותג אחד, אך מנסה ליצור באמצעותו דיאלוג עם האחר. זה אמנם נותר פתוח לפרשנות הצופה, אך דרך האופן בו מעצב ומצלם סקוט את הפתיחה של "קובבנט" קשה שלא להבחין ברמז שהוא מציע – מה אם הרובוטים דמויי האדם של "בלייד ראנר" והמפלצות קוטלות האדם של "הנוסע השמיני" קשורות לא רק ע"י אותו יוצר קולנועי, אלא גם חולקות את אותו עולם קולנועי? במילים אחרות, באמצעות "קובננט", סקוט רוקד בשתי חתונות. או לפחות מנסה.
בדומה לפתיחה של "בלייד ראנר" (1982) שבה עין בודדה השתלטה על המסך באקסטרים קלוז אפ, "קובננט" נפתח בויז'ואל כמעט זהה, מה שיוצר מיד את ההקבלה המתבקשת. אנו בחדר רחב ונקי, מינימליסטי ביותר בעיצובו, המכיל מספר פריטי אמנות, נוף מרשים ואת נוכחותם של וויילנד, ראש התאגיד, ו"בנו", הרובוט "דיוויד" (מייקל פסבנדר), אותו הכרנו ב"פרומתיאוס". זו סצנה שממשיכה את הרעיונות והנושאים המרכזיים בהם עסק סקוט ב"פרומתיאוס", אלו הקשורים בבריאה וביצירה. הסצנה מגיע לשיאה בשאלה אותה יורה הרובוט דמוי האדם במבט ערמומי לאיש אשר יצר אותו: "מי ברא אותך?". זוהי סצנה הנראית כאילו לקוחה ממש מ"בלייד ראנר", בגלל העיצוב שלה, הקצב והטון המיוחד ואפילו הדיאלוגים. בכך משתמש סקוט במפגש המתוח והטעון שבין הגולם ויוצרו או בין רובוט לבן אנוש, (מה שאפיין סצנות רבות ב"בלייד ראנר"), על מנת ליצור הן את החיבור והן את התשתית לפרק החדש של "הנוסע השמיני", אשר מבקש לקחת אותנו עמוק יותר אל מקורותיה היצירתיים של מפלצת החלל המפורסמת.
כאמור, "קובננט" ממשיך מהיכן שהסתיים "פרומתיאוס" ועוקב הפעם אחר קורותיה של ספינת חלל עמוסה במתיישבים רדומים המשייטים אל עבר כוכב מרוחק בו הם אמורים להקים את ביתם החדש עם הגעתם אליו בעוד כשבע שנים. כאשר צוות הספינה מתעורר משנתו מוקדם מהצפוי בעקבות פגיעה שסופגת הספינה, הם מגלים במהרה אות מוזר המגיע מכוכב מסתורי אשר לא ידעו על קיומו, כוכב אשר נראה כמאפשר חיים. מאחר שהכוכב הזה קרוב אליהם מאוד, הם מחליטים לשלוח אליו צוות מחקר. בנקודה זו אתם כבר יכולים לנחש את מי יפגשו החוקרים על הכוכב הזה, שנדמה תחילה כגן עדן ומתברר להיות גיהינום.
סדרת "הנוסע השמיני" הלכה וירדה באיכותה מסרט לסרט, כאשר הגרוע ביותר בתחתית הרשימה היה הספין-אוף "הנוסע השמיני נגד הטורף: רקוויאם" (2007). "פרומתיאוס" שהיה הראשון מבין פרקי ההקדמה לסרט המקורי, היה טוב יותר ומעניין יותר מאשר סרטי "הנוסע השמיני" 3 ו-4, ו"קובננט" מתמקם לו איפשהו ביניהם. מצד אחד, הסיפור שהוא מציע הינו מורכב יותר ושאפתני יותר מ"פרומתיאוס", אך מצד שני, אין בו דמות מרכזית מעניינת שנוטלת פיקוד על הסרט ומובילה עמה את הצופה ביד רועדת ממתח. קתרין ווטרסטון ("אימפריית הפשע") שתופסת את משבצת הגיבורה סטייל ריפלי, אינה כריזמטית כמו סיגורני וויבר. היא אמנם מוצלחת יותר מנומי ראפאס, כוכבת "פרומתיאוס", אך התסריט של "קובננט" לא ממש מאפשר לה לבלוט, לפחות עד לשלבים המאוחרים שלו.
בניגוד לרוב המוחלט של סרטי הסדרה שנשענו על גיבורה מרכזית, כאן הדמות הראשית, כפי שמשתקף כבר מהפתיחה של הסרט, היא דווקא זאת של הרובוט אשר אותו משחק מייקל פסבנדר. החריגה הזאת מהנוסחה של סרטי "הנוסע השמיני" נובעת מעצם השילוב בין הרעיונות המרכזיים של בלייד ראנר והנוסע השמיני. ברגעים מסוימים זה מוביל לחיבורים מעניינים, אך רוב הזמן זה לא עובד ובעיקר שומט לא מעט מאלמנט הפאן והמתח שהציעו הסרטים הקודמים בסדרה.
לצד ווטרסון ופסבנדר, צוות השחקנים כולל גם את בילי קרודפ ("כמעט מפורסמים") בתור מפקד מעבורת החלל, הקומיקאי דני מקברייד בתור טייס חלל ובהופעות אורח ניתן לזהות את גיא פירס החוזר בתור ראש התאגיד וג'יימס פרנקו ("127 שעות") אותו תוכלו לזהות במידה ולא תמצמצו.
למרות חולשותיו, "קובננט" מכיל כמה רגעים מצוינים ששווה להמתין להם בסבלנות. חצי השעה האחרונה כוללת שתי סצנות אקשן מותחות ומרשימות במיוחד וראוי אף לציין כי סקוט והצלם דריוס וולסקי, אשר צילם גם את "פרומתיאוס", מנצלים עד תום את המסך הענק שלרשותם, כאשר העיצוב האמנותי של הסרט הינו מהמרשימים ביותר שידעה הסדרה כולה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם