"שודדי הקאריביים": ג'ק ספארו הפך למעייף ומעצבן

ביחס לסרט הקודם בסדרת סרטי הפיראטים מבית דיסני, החלק החמישי, "נקמתו של סלזאר", יכול להיחשב כשיפור, עם סצנות אקשן מוצלחות, דמות נבל משכנעת וכרגיל פסקול סוחף. האכזבה הגדולה היא דווקא מג'וני דפ, שבעבר היה הרוח החיה של הסרטים

דני לרנר | 28/5/2017 17:13
תגיות: תרבות,ביקורת קולנוע,שודדי הקאריביים,ג'וני דפ

שודדי הקאריביים: נקמתו של סלזאר, במאים: יואכים רונינג ואספן סאנדברג

נער עוצר את סירתו בלב ים. הוא קושר לרגלו חבל המחובר לשק מלא בלבנים. זורק את השק לים הוא נגרר מטה אל הקרקעית במהירות, ונוחת על הסיפון של ספינת פיראטים טבועה בשם "ההולנדי המעופף". במהרה מתברר שהנער הוא בנו של ויל טרנר, גיבורי שלושת הסרטים המקוריים של הסדרה, אשר בתום הפרק השלישי כזכור הפך בעל כורחו למפקדה של ספינת הרפאים ממנה לעולם לא יוכל להילחץ.

טריילר: שודדי הקאריביים 5

קטעים נוספים

אך בנו, הנרי, מסרב לקבל את רוע הגזרה ומבטיח לעשות הכול על מנת להוריד את הקללה מעל אביו ולחלצו אחת ולתמיד מהספינה העל טבעית בה הוא לכוד. ואז עולה לנער רעיון כביר: לאתר את ג'ק ספארו ולהיעזר בו על מנת למצוא דרך מקורית לחלץ את אביו. אם זו לא סיבה טובה להחזיר את ג'וני דפ בפעם החמישית לשחק את הפיראט החביב והמבולבל ביותר אי פעם בהרפתקה הימית הבלתי נגמרת מבית היוצר של וולט דיסני, אז מה כן?

"קללת הפנינה השחורה", הסרט הראשון של "שודדי הקאריביים" מ-2003, היה ונותר הסרט הטוב ביותר בסדרה. הוא היה סרט הרפתקאות מגניב שלקח את ז'אנר סרטי הפיראטים למחוזות חדשים, הציב גיבורים שכיף היה לצאת אתם להרפתקה, היו בו סצנות אקשן מעולות ברוח סרטי העבר והיה בו את ג'וני דפ שיצר את אחת הדמויות הקומיות הטובות ביותר ברפרטואר שלו.
צילום: באדיבות פורום פילם
הפרק החמישי מציב אמנם את דפ שוב בתפקיד הראשי, כשלצדו שתי דמויות חדשות אשר מנסות להקביל עצמן לדמויותיהם של בלום ונייטלי מהסרט המקורי. שודדי הקאריביים: נקמתו של סלזאר צילום: באדיבות פורום פילם
  
בעקבות ההצלחה הפנומנאלית של הסרט, מיהרו להפוך אותו לראשון בטרילוגיה, כאשר שני הפרקים הבאים, "תיבה של איש מת" (2006) ו"סוף העולם" (2007) צולמו במקביל ויצאו לדרך עוד בטרם הסתיימה כתיבת התסריט שלהם, מה שגרם להמשכים להיות הרבה פחות מוצלחים מהמקור, ולחלק השלישי להיות באורך בלתי מתקבל על הדעת של כשלוש שעות.

ב-2011 דיסני החיו מחדש את המותג בפרק הרביעי "זרמים זרים", מינוס הגיבורים המרכזיים של הסדרה (אורלנדו בלום וקירה נייטלי) אך עם דמותו של ג'ק ספארו (דפ) אשר שודרגה למרכז, במה שהתגלה כסרט החלש ביותר מבין כל סרטי "שודדי הקאריביים".
צילום: באדיבות פורום פילם
בהשוואה לסרט הרביעי בסדרה, מדובר בשיפור משמעותי. שודדי הקאריביים: נקמתו של סלזאר צילום: באדיבות פורום פילם
 
הפרק החמישי "נקמתו של סלזאר" מציב אמנם את דפ שוב בתפקיד הראשי, כשלצדו שתי דמויות חדשות אשר מנסות להקביל עצמן לדמויותיהם של בלום ונייטלי מהסרט המקורי. בקיצור, זהו מעין ניסיון להישען על כל מה שעבד היטב בסרט המקורי, תוך הפיכת הסרט החדש למעין הרפתקה דרמתית-משפחתית המחוברת יותר ברעיונותיה וברוחה לסרטי "מלחמת הכוכבים" וסרטי האנימציה של וולט דיסני. בוא נאמר שבהשוואה לפרק הקודם והמיותר "זרמים זרים" אשר לא חידש דבר, "נקמתו של סלזאר" (שאגב, בארה"ב בכלל נקרא משום מה, ובתרגום חופשי, "גברים מתים לא מספרים צ'יזבטים") הוא שיפור משמעותי.

"נקמתו של סלזאר" עוקב אחר החיפוש של ג'ק ספארו, הנרי טרנר ועלמה צעירה וחכמה בשם קארינה אחר הקלשון האגדי של אל הים פוסידון. מתברר שאם יוכלו לשם את ידם על הקלשון הכול יכול, הם יוכלו לבטל באחת את כל הקללות והכישופים השונים והמשונים אשר הוטלו על אנשי הימים ובכך יוכלו הנרי ואביו להתאחד מחדש. בינתיים מתברר שלספארו יש בעיה משלו. פיראט-זומבי בשם קפטן סלזאר דולק אחר ספארו במטרה לנקום בו על מה שעולל לו, מה שמוביל לשפע של מרדפים מתבקשים, הרפתקאות מטורפות בים וביבשה, הופעות אורח מפתיעות ועלילה שאמורה לסגור את כל קצוות הסיפור של הסאגה הפיראטית העל-טבעית.

צילום: באדיבות פורום פילם
משחקו הליצני מעייף והבדיחות בכיכובו כבר מרגישות ממוחזרות. שודדי הקאריביים: נקמתו של סלזאר צילום: באדיבות פורום פילם
 
מבלי לגלות יותר מידי מן ההתפתחויות והופעות האורח, סצנות האקשן, שהן כתמיד גולת הכותרת של הסדרה, בהחלט מוצלחות ועשויות היטב, אך הן לא מטורפות ומפתיעות כמו אלו של "תיבה של איש מת" אשר, כזכור, כללה גלגל ענק שרץ חופשי באי באחת הסצנות הטובות והמשעשעות ביותר בסדרה. "נקמתו של סלזאר" אמנם לא מציע יותר מידי רעיונות מקוריים, אך דווקא הפרמיס שלו, הרעיון של קישור הסרט הנוכחי חזרה אל גיבוריו המקוריים דרך בנם, אשר יוצא למסע לשנות את גורלם, הוא בהחלט מוצלח ומוביל לסיום משפחתי מרגש ברוח סרטי דיסני.

מעלה נוספת של הסרט הוא שילובו של חוויאר בארדם, אולי הנבל הקולנועי הטוב ביותר שידע המסך הגדול בעשורים האחרונים, מ"ארץ קשוחה" ועד "סקייפול". בארדם בהחלט מוצלח ונראה כי הוא נהנה מאוד מתפקידו, הרבה יותר מאשר אשתו, פנלופה קרוז, אשר הופעתה לא הצליחה להציל את הפרק הקודם בסדרה. לעומת זאת, מה שלא עובד בסרט החדש זה בעיקר ג'וני דפ. משחקו הליצני מעייף, הבדיחות בכיכובו כבר מרגישות ממוחזרות, ודמותו שפעם הייתה חיננית וחיונית הופכות כאן בעיקר למעצבנת.

אם יש סיבה טובה לראות את הסרט אז זה בעיקר בשל הסיום הנוסטלגי שלבטח יכנס להיסטוריה של הקולנוע כקוריוז משעשע והפסקול הסוחף, שגם בפעם החמישית תמצאו את עצמכם מזמזמים אותו להנאתכם שעות אחרי שתצאו  מהסרט.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

דני לרנר

במאי, תסריטאי, מבקר ומרצה לקולנוע. זוכה פרס אמנות הקולנוע לשנת 2011 מטעם משרד התרבות והספורט. סרטו הראשון באורך מלא היה המותחן הפסיכולוגי "ימים קפואים", אשר זכה בפרס "הסרט הטוב ביותר" בפסטיבל הקולנוע חיפה 2005 ובפסטיבלים נוספים. סרטו השני, מותחן הפעולה "קירות", הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי טורונטו 2009 והופץ מסחרית בכל רחבי העולם.

לכל הטורים של דני לרנר

המומלצים

פייסבוק