גל גדות נהדרת, אבל התסריט והבימוי בעייתיים
הבחירה בגל גדות לתפקיד "וונדר וומן" היא אחת ההחלטות המוצלחות של "DC" בשנים האחרונות. מאידך, עבודת הבימוי של ג'נקינס, שכוללות שורה של בחירות תמוהות, מדללות במהלכך הסרט את אלמנט הפאן
וונדר וומן, במאית: פאטי ג'נקינס, מפיק ראשי: זאק סניידר
הטריילר האחרון של "וונדר וומן"
- לביקורת סרט נוספת על גל גדות ו"וונדר וומן"
עוצרת לשוחח עם אם צעירה ומודאגת המחזיקה תינוק, היא נחרדת לשמוע ממנה על התלאות שעברו ומתקשה להבין מדוע המלחמה נמשכת, מדוע אף אחד לא קם ועושה משהו בקשר לזה. לא ממתינה לחיילים אשר שנים כבר נצורים בעמדותיהם, לא מקשיבה למלוויה המזהירים אותה מפני כוח האש הקטלני של האויב הגרמני אשר אורב מהעבר השני, היא מורידה את השכמייה מעליה בהרואיות מרשימה, חושפת את חליפת הוונדר וומן שלה ומתכוונת לעשות משהו בנידון.
זהו רגע מרגש ומגניב כאחד אשר גרר קריאות התפעלות רועשות מצד הקהל בהקרנה בה נכחתי ובצדק, גם כי מדובר באחד הרגעים המוצלחים ביותר בסרט וגם כי זאת לא רק "וונדר וומן" על המסך, זאת גם גל גדות, גיבורת העל הישראלית, שעושה בסרט את מה שכולנו תמיד חלמנו לעשות – לתת בראש לגרמנים!
גל גדות בהשקת הסרט ''וונדר וומן'' בהוליווד
צילום: AFP
אם לשים לרגע בצד את רגש הפטריוטיות שהסרט הזה מעורר, בשל הכוכבת המקומית שלו ולהתייחס אליו במקצועיות קרירה, הבחירה בגל גדות לתפקיד "וונדר וומן" היא לחלוטין אחת ההחלטות היותר מוצלחות של "DC" בשנים האחרונות שכן גדות, במאפייניה הפיזיים, בכריזמטיות שלה, במבטאה המחוספס, בביטחון שהיא משדרת, כל אלה עוזרים לעצב דמות מעניינת, מורכבת ואינטליגנטית יותר של "וונדר וומן" אשר שונה בתכלית מזו של השפנפנה החיננית והחייכנית אשר דגמנה לינדה קרטר בסדרת הטלוויזיה של שנות השבעים.
בנוסף לכך, אם עד כה לוהקה גדות לתפקידי משנה אשר תיארו את מוצאה בדרך אגב כלטיני (בסרטי "מהיר ועצבני") או ישראלי / יהודי (ב"דייט לילי", "השכנים של ג'ונס", "999"), הפעם בתפקידה הראשי הראשון על המסך הגדול נראה כי יש מעין התאמה קוסמית בין הדמות המדוברת לשחקנית המגלמת אותה.
הרקע של "וונדר וומן" המודגש מאוד בסרט, כמי שמגיעה מאי קטנטן בים התיכון, כזה הרודף שלום אך דרוך כל העת למלחמה, מזכיר את הרקע הישראלי של גדות ובהחלט מורגש כי זה מחלחל לתפקיד וכי יוצרי הסרט עושים בכך הפעם שימוש מעניין.
גל גדות בסרט ''וונדר וומן''
צילום: AP
בכלל, סצנות הלחימה והאקשן שהן גולת הכותרת של הסרט הזה, כמו של שאר סרטי גיבורי העל, עשויות היטב וגדות צולחת אותן בצורה משכנעת ומרשימה ביותר, אשר ללא ספק תמצב אותה בטופ של רשימת כוכבות האקשן. בקיצור, גדות היא אחלה "וונדר וומן", אבל הסרט אינו חף מבעיות.
ז'אנר סרטי גיבורי העל אשר תפס תנופה אדירה מאז אירועי ב-11 בספטמבר, עסק במיטב סרטיו במלחמות, בטרור, בטראומה ובאיומים כאלו ואחרים המאיימים על שלומה של האוכלוסייה והערים הגדולות, בין אם האמיתיות או הדימיוניות, שבארה"ב. מעט מאוד מן הסרטים בז'אנר התרחשו שלא על יבשת אמריקה או הציבו גיבור על שאינו אמריקאי או שאינו מזוהה עם ארה"ב וערכיה.
"וונדר וומן", מבדיל עצמו מיתר סרטי הז'אנר, ראשית דרך הלוקיישנים בהם הוא מתרחש הממקמים אותו באי בים התיכון, בלונדון של תחילת המאה הקודמת ובשדות קרב במערב אירופה, שנית דרך הסיפור התקופתי שהוא מגולל הממקם אותו בסוף מלחמת העולם הראשונה ושלישית דרך הדמות הראשית שבמרכזו – כזאת אשר היא גם לא אמריקאית וגם נשית.
מאחר וסרטי גיבורות-על הם מעטים וספורים בשל חוסר ההצלחה שלהם בקופות (גם "סופר גירל" מ1984 וגם "קאטוומן" מ2004 נחלו כישלונות צורבים) מתבקש כאן לפרגן לאולפני "DC" על נכונותם העיקשת לנסות שוב ואף ללכת עם זה עד הסוף, כולל להציב בראש הפרויקט בימאית לשם שינוי, שכן מעט מאוד בימאיות יצרו סרטי גיבורי על (לקסי אלכסנדר ביימה את "המעניש 2: אזור מלחמה" וקארין קוסמה ביימה את "איון פלוקס". שניהם, אגב, לא נחלו הצלחה). המאפיינים הלא טיפוסיים הללו של "וונדר וומן" הם שהופכים אותו לפרויקט שובר שגרה, מרענן ומסקרן ביותר, אך מנגד הם גם אלו אשר עומדים לו לרועץ.
"וונדר וומן" מתרחש בימי מלחמת העולם הראשונה ועוקב אחר הרפתקאותיה של דיאנה פרינס, בתה של מלכת האמזונות היפוליטה, אשר מחליטה לצאת מהאי הסודי והפסטורלי בו גדלה, על מנת לאתר ולחסל את אל המלחמה ארס.
לינדה קרטר, ''וונדר וומן'' המקורית
ארכיון
דיאנה מאמינה כי ארס, אותו אל מהמיתולוגיה היוונית, אחראי למלחמת העולם אשר הגיעה אף לאי שלה וגרמה למותה של דודתה האהובה. מצוידת במגן, בלאסו אשר כל הנקשר בו הופך לדובר אמת, בחרב מיוחדת המסוגלת לקטול אלים ובזוג צמידים מיוחדים עתירי כוח, היא יוצאת בעקבותיו של ארס ונחושה להביא את מלחמת העולם לקיצה.
בדרך להשלמת משימתה היא נעזרת בסטיב רוג'רס, מרגל אמריקאי אותו הצילה מטביעה ויחד מנסים השניים, בסיועם של כמה מחבריו, לנטרל מצבורי נשק כימיים בהם משתמשים הגרמנים ולהביס אחת ולתמיד את האל האכזר והערמומי ארס.
עבודת הבימוי של פטי ג'נקינס ("מונסטר"), כמו גם התסריט של אלן היינברג ("האנטומיה של גריי", "סקנדל", "סקס והעיר הגדולה"), מנסים ליצור סרט אנטי מלחמתי, שלמרות שהוא מתרחש בזמן מלחמת העולם הראשונה, קשה שלא להבחין ברלוונטיות שלו לתקופתנו דרך העיסוק הבולט שלו בפשעי מלחמה המבוצעים באמצעות נשקים כימיים.
גם הקואליציה הלוחמנית הקטנה שיוצרת סביבה 'וונדר וומן' בעודה משתפת פעולה עם חבורה הכוללת אמריקאים, בריטי וערבי המנסים יחד לשם קץ למלחמה ולטרור הכימי המאיים על שמי אירופה, קורצים להווה והופכים את העלילה למעניינת ורלוונטית. אך מאחר והסרט מדבר בגנות המלחמה, הסלואו מוושנים הזאק סניידריים המפארים אלימות, כמו גם האסתטיקה הפשיסטית המלווה את הסרט, לא ממש משתלבים יחד.
לצד זאת התסריט של היינברג סובל מלא מעט בעיות, אשר המרכזית שבהן היא כמות הסצנות והדיאלוגים המושתתים על הטפות מוסר, מה שיוצר לא פעם את הרגשה כי הסרט מעוניין יותר להרצות לצופיו מאשר לערב אותם בסיפור מגניב וחבל.
לצד התסריט המפוספס, גם עבודת הבימוי של ג'נקינס כוללות שורה של בחירות תמוהות המדללות במהלכו את אלמנט הפאן של הסרט. ג'נקינס זכורה בעיקר עבור סרטה "מונסטר", בו שינתה את מראה של אחת השחקניות היפות בהוליווד, שרליז ת'רון, עד בלי היכר, מה שתרם רבות למשחקה ולזכייתה של ת'רון באוסקר.
ב"וונדר וומן" ג'ינקינס מתעסקת שוב במראה ובמקום הלוק הזוהר ורווי הצבעים של הקומיקס, כמו גם של סדרת הטלוויזיה מהסבנטיז, היא מעניקה לסרט הנוכחי גוון קודר, עכור ולא מאוד מזמין. נראה שג'נקינס ניגשת לפרויקט ברצינות רבה מידי ומנסה להדביק אליו בכוח את האלמנטים אשר הפכו את סרטה הקודם להצלחה, אך "וונדר וומן" הוא לא "מונסטר" ואין שום סיבה שיראה ככזה.
עם "וונדר וומן", "DC" ממשיכים בעקביות לחזור על אותן בעיות שאפיינו את סרטיהם מאז שסיים כריסטופר נולן את טרילוגיית "האביר האפל", אך למרות התסריט הלקוי ועבודת הבימוי הלא תמיד מספקת, בכל הקשור לליהוק "וונדר וומן" בהחלט מוצלח.
לצד גדות שבהחלט אפקטיבית ומרשימה מופיעים כריס פיין (קפטן קירק מסרטי "סטארטרק") בתפקיד המרגל האמריקאי החביב המשמש כמדריך לדיאנה במסעה, רובין רייט בתפקיד דודתה המלמדת אותה להילחם, דני יוסטון בתפקיד גנרל גרמני אכזר, יואן ברמר ("טריינספוטינג") בתור צלף בריטי משעשע, קוני נילסן ("גלדיאטור") בתור מלכת האמזונות ודיוויד טווליס ("עירום", "הארי פוטר והאסיר מאזקבן") בתור בכיר במודיעין הבריטי.
כריס פיין ב''סטארטרק אל האינסוף''
צילוםף באדיבות גלובוס מקס
בשורה התחתונה "וונדר וומן" הוא סרט גיבורת-על לא שגרתי ושווה צפייה בעיקר בגלל גדות, שעושה כאן היסטוריה. גדות תשוב לככב בשלישית כ'וונדר וומן' בסרט "ליגת הצדק" שיעלה בנובמבר הקרוב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם