ממש לא "סנודן": "המעגל" הוא סרט מפוספס
מיי מתקבלת לעבודה ב"המעגל". היא מתקדמת לתפקיד בכיר ומשכנעת את המנהל שלה להפוך אותה ל"פנים" של החברה. רגע אחרי הקידום היא מגלה שחייה עומדים בסכנה. מותחן מרתק? טום הנקס מאכזב, הסרט לא מחדש דבר והסיום צפוי מדי // ביקורת קולנוע
''המעגל'', במאי: ג'יימס פונסולדט
צפו: הטריילר לסרט "המעגל"
מסך ענק מאחוריו מציג את המוצר החדש שהוא משיק, וכאשר הוא אוחז בו בידיו ומדגים אותו לקהל הם כולם באקסטזה. אבל מה אם הסצנה המתוארת לא הייתה בגדר התלהבות ממוצר חדש, אלא יותר בגדר הבעת תמיכה עיוורת בראש תאגיד מפוקפק? מה אם היושבים בקהל לא היו עובדי חברת היי טק תמימים אלא בכיוון של חברי כת שטופי מוח? מה אם המוצרים המושקים לא היו סתם עוד מכשירים אלא הכלים, אשר כל תכליתם היא לפגוע בפרטיותנו, להפוך אותנו לשקופים וחשופים ולהשתלט באמצעותם על העולם?
הפוליטיקאית הראשונה בהיסטוריה אשר תהיה שקופה לחלוטין. אמה ווטסון ב''המעגל''
צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג
הרעיונות הללו הם שעומדים במרכז דרמת המתח "המעגל", המצטרפת לשורה של סרטים שיצאו לאחרונה העוסקים בנושא של פרטיות - מצלמות מעקב והאופן שבו הטכנולוגיה כיום פולשת בכוח לחיינו. מאז נכנסו לעידן "האח הגדול", הסלפי והשיתוף, לא מעט סרטים מציגים את המצלמה עצמה כנשק.
מאחר שאפשר להתווכח אם נשקים נמצאים כאן כדי להגן עלינו או לפגוע בנו, כך גם המצלמה הפכה נושא לדיון דומה. רשימה חלקית של סרטים אשר יצאו לאחרונה מ"ספקטר", דרך "סנודן" ועד "מהיר ועצבני 7", מציבים את הרעיון של מעקב טכנולוגי באמצעות רשת מצלמות, הנמצאות בכל מקום ומבטלות את מושג הפרטיות, כאשר לרוב מי שעושה בהם שימוש מוצג כנבל של הסרט.
טום הנקס בסרט ''המעגל''
צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג
"המעגל" מנסה לקחת את החזון הדיסטופי שהציב ג'ורג' אורוול בספרו "1984" רחוק ככל האפשר, ולבחון כיצד בעידן השיתוף של היום, בתקופה שבו חיינו מתנהלים לרוב דרך הרשת, חברות הטכנולוגיה והתקשורת הגדולות בעצם מקרבות אותנו יותר ויותר אל חזונו המבעית של אורוול - אל "האח הגדול" הרואה ויודע עלינו הכול.
אחת הסצנות היותר מעניינות ב"המעגל" עוסקת ברעיון של שקיפות בכל הנוגע לפוליטיקה ובזכותו של הציבור, אשר בחר בפוליטיקאים, לדעת על פעילותם באופן השקוף ביותר. הסצנה מציגה פוליטיקאית אשר עולה לבמה של חברת תקשורת וטכנולוגיה בינלאומית בשם "המעגל", ומצהירה בפני עובדיה שהיא מתכוונת להיות הפוליטיקאית הראשונה בהיסטוריה אשר תהיה שקופה לחלוטין, מה שאומר שכל טלפון שלה, כל אימייל שהיא שולחת וכל פגישה שהיא תקיים יתועדו ויועמדו לרשת הציבור, כך שכל דקה שלה בתפקיד יהיה חשוף – רעיון בהחלט מעניין.
אמה ווטסון בסרט ''המעגל''
צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג
אבל "המעגל" לא עוצר שם. הרעיון המרכזי שהוא מעלה עוסק בשאלה מה היה קורה לו כולנו, פוליטיקאים ואזרחים רגילים כאחד, היינו מתועדים יומם ולילה, מצולמים ללא הרף, ללא הגבלה, שחיינו יהיו גלויים לחלוטין, נקיים מסודות ושקרים. זהו סרט הבוחן האם יש עוד מקום בכלל לפרטיות בימינו ובעידן השיתוף ברשת, ולאן בדיוק מתקדם העולם.
"המעגל" עוקב אחר בחורה צעירה בשם מיי (אמה ווטסון) אשר מתחילה לעבוד עבור "המעגל". מדובר בחברת היי טק אשר ממבט ראשון נראית מצוינת ומטיבה מאוד עם עובדיה, מספקת להם שפע של פעילויות מהנות ואפילו דואגת לשלומם של בני משפחותיהם של העובדים. למרות שמיי היא עובדת חדשה בחברה, היא במהרה צדה את עינו של הבוס שלה, ביילי (טום הנקס) אשר הופך אותה במהרה לפרזנטורית של מוצריו החדשים אשר עתידים לשנות את העולם ובעיקר את מושג הפרטיות בעידן הדיגיטלי.
''המרגל - סנודן''
פוסטר הסרט
אך כאשר מיי מתחילה להבין את ההשלכות של הטכנולוגיה החדשה ולראות כיצד לחזון הזה יש לא רק צד חיובי אלא גם צד שלילי, היא מחליטה לעשות משהו בנידון.
מבלי לגלות יותר מידי מההתפתחויות של הסרט, נאמר רק ש"המעגל" הוא בהחלט סרט מעניין ומעורר מחשבה, שכמו "סנודן" וסרטי פרנויה נוספים, מנסים לבחון את מושג הפרטיות בעולם של היום ולהציב מעין תמרור אזהרה לגבי הבאות.
החצי הראשון של הסרט הוא מרתק למדי, בעיקר באופן שבו הוא מציג את התאגיד הטכנולוגי, לא כחברה אשר באמת מטיבה עם עובדיה אלא ככזאת אשר שובה אותם לתוכה בגופם ובנפשם. הבעיה בסרט מתחילה בחצי השני אשר מאבד את המומנטום הרעיוני ושוקע אל תוך סצנות של "האח הגדול", מה שנראה כבר מוכר מידי וכזה שאינו מחדש הרבה, וכך מה שהחל בצורה מעניינת מוביל אל סיום צפוי ולא מאוד מתוחכם.
''פרנויה''
יח''צ
"המעגל" מזכיר בתסריט שלו סרטי עבר כמו "הפירמה" (1993), "קוד מסוכן" (2001) ו"פרנויה" (2013) אך בניגוד אליהם הוא אינו הולך באף שלב לכיוון של מותחן, אך מנגד גם אינו מספק לצופים דרמה מערבת מספיק אשר תחזיק אותם במתח לכל אורכו.
נקודה חלשה נוספת בסרט היא טום הנקס, אשר בתור ראש התאגיד - הנבל הפוטנציאלי של העלילה - הדמות שלו אינה מפותחת מספיק והסרט לא עושה בו שימוש מעניין וחבל. למרות רעיונותיו הטובים והאופן המעניין שבו הוא בוחן את מושג הפרטיות בימינו, כמו גם את סביבת העבודה המאתגרת של חברות הטכנולוגיה והתקשורת, "המעגל" הוא סרט מפוספס.
אמה ווטסון ב''היפה והחיה''
צילום: באדיבות פורום פילם
אמה ווטסון (מסרטי "הארי פוטר" ו"היפה והחיה") סוחבת את הסרט על גבה ובהחלט אפקטיבית בתפקיד הראשי. לצידה מופיעים אלר קולטריין ("התבגרות") בתור ידיד נעוריה חובב הפרטיות, ג'ון בויגה ("מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר") בתור מדען מסתורי, קרן גיליאן ("שומרי הגלקסיה") כחברתה הטובה עובדת התאגיד וביל פקסטון ז"ל ("אפולו 13") משחק את אביה החולה בסרטו האחרון. הסרט מבוסס על ספרו של דייב אגרס השותף גם לכתיבת התסריט. על הבימוי מופקד ג'יימס פונדסולט.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם