שפה לארוחת צוהריים: האקדמיה ללשון נכנעה לטוקבקיסטים
במקום להגן על העברית, השינויים החדשים שהנחילה האקדמיה ללשון מקדשים בורות ועצלנות. שפת הטוקבקים כאן כדי להשאר, אבל הפיכתה לתקנית מזלזלת באינטליגנציה והורסת את השפה
שפה מתפתחת באופן טבעי. האמריקאים, לדוגמה, מתעללים בשפתם היפה, ברשתות החברתיות ובכלל. The הפך ל-Da, הטוויטר קיצר את המילה with לאות w עם לוכסן והפועל Be מזמן איבד כל משמעות, is I right? אך למרות עדכוני השפה הטבעיים, עדיין, שפת האינטרנט, שהיא מעין שלב מתקדם יותר של שפת הרחוב, נחשבת כאוסף שגיאות חמודות ומטורללות שנובעות מהצורך להסתפק ב-140 תווים להביע רעיון, או סתם עצלנות, כי בכל זאת, בשנות האלפיים אנחנו מקלידים מהבוקר עד הערב. אבל אף אחד בארה"ב או בריטניה לא יטען שככה תקני לכתוב או לדבר.בישראל, לעומת זאת, כמו ביותר מדי תחומים, מזלזלים כל כך בשפה, השפה שזכתה לחיים ציוניים חדשים, עד כדי כך שהאקדמיה ללשון עברית התקפלה שוב לטובת הלך הרוח הטוקבקיסטי הנלוז.
עברית שפה קשה, זה נכון. היא קשה ללמידה, להגייה, לכתיבה וכיוצא בזה. אך האם זה מצדיק שימוש בקביים שלא לצורך והחדרת חצים בצורת אותיות אהו"י למילים תמימות? האם אנחנו באמת זקוקים לאות ו"ו במילה צהריים, כי אחרת נתעכב על קריאתה לילות וימים?
כן, אם תשאלו את האקדמיה ללשון עברית, שעבורה האבולוציה של שפת היומיום אמורה להחליף את השפה התקנית עצמה וכניסתם של הטוקבקים, הפייסבוק, הוואטסאפ ושאר הפלטפורמות הדיגיטליות לחיינו, מצדיקים את העובדה שהפכנו למטומטמים. בגלל ההרגל ללחוץ על מקש הרווח בסמארטפון אחרי כל מילה, אנחנו מכניסים רווחים לפני סימני פיסוק . בגלל התיקון האוטומטי, התרגלנו לשכיאות. בגלל האפשרות לשלוח לחמך על פני המים ללא כל צורך בדף נייר, מעטפה או בול, מאסנו בצורך לבדוק מה לעזאזל כתבנו בשימוש בפסיקים ושאר סימני ניקוד או בעצם אנחנו כותבים כמוש אנחנו מדברים בלי הפסקה ולעזאזל איך זה נראה הפייסבוק אשם חחחחח .
באותו אופן, היתרגלנו להוסיף יו"ד או ו"ו בכל מקום שמיתחשק לנו, ללא שמץ של ביקורת עצמית, סתם כי יותר קל ליקרו ככה. היתרגלנו אפילו לכתוב שמות מקראיים או שמות ערים עם טעויות, כדי להקל על מוחנו הטרוד מעודף מידע. ככה נולדו יעקוב, יהושוע ומושה, נהרייה, הרצלייה ואיילת.
יש כמובן מקום לכתיב מלא, במקרים בהם מילים שונות נכתבות באותו אופן. נכון יותר לבוא אליי ולא אלי ויש הבדל בין עדיין לעדין (גם אם כל בר דעת יבין מן ההקשר בדיוק לאיזו מילה התכוון המשורר, אבל ניחא). אבל איזה מקום יש לאות ו"ו במילה צהריים? ומה כל כך מבלבל במילה אנייה? האם מישהו לא מבין את המילה תכנית, אלא אם מפלחים אותה עם חץ אהו"י?
זה נכון שהשגיאות הללו, שבזכות האקדמיה להריסת העברית הפכו לתקניות, ממילא פרצו את גבולות האינטרנט והוטמעו עמוק בתרבות הפופולרית. יובל דיין שרה "ליבי ער", על אף שאין שום יו''ד במילה לב, ריטה תוציא בקרוב את אלבומה החדש "ניסים שקופים", על אף שאין דבר כזה "ניס" פרט לעיר בצרפת ועדן בן זקן שרה "בשׁדרות של תל אביב", בשי"ן ימנית, ולאף אחד לא אכפת. אם האקדמיה, במקום לשמור על העברית, לא רק נותנת לגיטימציה לשפת האינטרנט העצלנית, אלא גם מקדשת אותה, מה הפלא שהזמרת הכי מושמעת במדינה שרה על עמודי השִׂדרה של רוטשילד.
בשלב הבא אני מציע לחסל את האות כ"ף. למה ביחלל צריך אותה, אם יש לנו את האות חי"ת? אחר כח אפשר ליקבור גם את האוט ת"ו, הי לגמרי מיוטרט. ולמה צריח את האוט עי"ן? הרי בחול מיקרה כל מי שמישטמש בה הוא זקן ארירי. הוא טחף ימוט, ואיטו טמוט גם השפה האיברית.
"בעיקר בכמה מקרים שהכלל היה בבחינת גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה", הצדיקה האקדמיה את השינויים בכללי הכתיב המלא, ובעצם כך נתנה חופש לבורות, להעדפת הפשוט על פני המורכב ואת המקוצר והסתום על פני המסורתי והגאה.
חברי אקדמייה יקרים, בואו אני יגיד לכם משו כי אליתם לי לגמרי אל האצבימ שהאיברית ספה יפה ואים טוקבקיסטים אורסים אותה זה לו אומר שאטם צריחים ליזרום עם האדר ולאסות את זה תיקני אז מה אים יש חברי כנסת שלו קורים ספרים אתם צריחים לישמור אל הספה ולו לארוס אותה חחחחחחחח .
זוהי לא אבולוציה ולא הליכה קדימה, זוהי חפירת בור שאין לו תחתית. בדרך למטה אולי נפגוש את אליעזר בן יהודה, מיתאפח בקיברו.
אקו"ם