ביקורת "לילה קשוח": בדרך לחתונה הורגים חשפן

סקרלט ג'והנסון, ג'יליאן בל, קייט מקינון, זואי קרביץ ואלינה גלייזר הן החבורה הנשית התורנית לכסח את שדי ההגמוניה הגברית בהוליווד, תחת פיקודה המוצלח של הבמאית לוצ'יה אניילו // ביקורת קולנוע

דני לרנר | 21/6/2017 17:27
תגיות: ביקורת קולנוע,סקרלט ג'והנסון, ג'יליאן בל,קייט מקינון,זואי קרביץ,אלינה גלייזר,דמי מור

לילה קשוח, במאית: לוצ'יה אניילו

וילה יוקרתית מול החוף במיאמי. מסיבת רווקות פרועה על פי כל כללי הטקס, שכוללת אלכוהול, סמים וכמובן חשפן סופר חתיך שנשכר במיוחד לצורך העניין. הוא ניגש אל הכלה לעתיד הנרגשת, מתחיל לרקוד סביבה תוך שהוא מתפשט. הן כולן מתלהבות, אבל אחת קצת יותר מידי, מה שגורם לה לקפוץ עליו ללא התראה. נהדף לאחור, ראשו של החשפן פוגע חזק בקצה חד וקשה במיוחד של רהיט כלשהו והוא מת במקום, כשהמסיבה בעיצומה. מה יעשו עכשיו חמש הנשים ההוללות שבסך הכול רצו לחגוג לחברתן מסיבת רווקות תמימה וכעת מוצאות עצמן תקועות עם גופה ומפחדות להתקשר למשטרה בשל ההשלכות הצפויות של האירוע על הקריירות, חיי המשפחה ומסלול חייהן התקין? עם השאלה הזאת יוצאת לדרך הקומדיה "לילה קשוח" שמציבה חבורה של נשים במרחב הקולנועי שבדרך כלל מאכלס גברים, כאשר התוצאה משעשעת ופרועה לא פחות.
 
קטעים נוספים

אמנם היה לכך תקדים בסרט "מסיבת רווקות" מ-2011, גם הוא התמקד בחבורת נשים משעשעות סביב מסיבה, אך מה שמבדיל בין הסרט ההוא ל"לילה קשוח" נעוץ בעובדה שהפעם על כס הבימוי יושבת אישה המפקדת על העסק. קיץ 2017 ייזכר כמרענן ושובר שגרה הוליוודית, עם במאיות מוכשרות שפיקדו בהצלחה על שוברי קופות ועם נשים בתפקידים ראשיים שפעם היו מנת חלקם של גברים בלבד. זה התחיל עם פטי ג'נקינס שביימה בהצלחה מטורפת את "וונדר וומן", ממשיך כעת עם לוצ'יה אניילו האחראית לקומדיית הבנות "לילה קשוח" וימשיך עם המותחן התקופתי "הנקמניות" שביימה סופיה קופולה - רימייק לסרט אשר ביים בשנות השבעים במאי המותחנים הקשוח דון סיגל ("הארי המזוהם").
 
צילום: באדיבות פורום פילם
משעשע ופרוע, אבל לא קורע מצחוק. ''לילה קשוח'' צילום: באדיבות פורום פילם

"לילה קשוח" הוא מעין גרסה נשית של "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" פוגש את קומדיית הגופה-שנסחבת-לכל-מקום "סוף שבוע אצל ברני" (1989), כאשר את ההשראה העיקרית כנראה שאבו היוצרים מהקומדיה השחורה להחריד והדי נשכחת של פיטר ברג "עד החתונה זה יעבור" (1998). התוצאה היא קומדיה מבדרת ומשעשעת, עם דגש חזק על 'משעשעת' ולא 'מצחיקה', כי היא יותר מסוג הקומדיות שמעוררת גיחוכים חביבים מאשר צחוקים פרועים. חלק מזה קשור בכך שהמהלכים הדי צפויים של התסריט לא תמיד מגובים ברגעים קומיים מקוריים, כמו גם בעובדה שהסרט מנסה ללכת על הקונספט של קומדיה שחורה רכה, כזאת אשר לא הולכת רחוק מידי עם ההומור השחור שלה, ובכך גם לא מנצלת לגמרי את הפוטנציאל הגלום בה וחבל.
 
צילום: באדיבות פורום פילם
היפוך מגדרי שהולך עד הסוף. ''לילה קשוח'' צילום: באדיבות פורום פילם

בשונה מהסרט "עד החתונה זה יעבור" שכן ניסה לעשות זאת אך הציב גלריית דמויות נטולות חן, "לילה קשוח" עובד בעיקר בגלל הדמויות המרכזיות והשחקניות החינניות המשחקות אותן. לוצ'יה אניילו (במאית סדרת הטלוויזיה הקומית "ברוד סיטי") אשר מופקדת על הבימוי ואף על התסריט, יוצרת היפוך מגדרי מעניין לחומרים בהם מתעסק הסרט ודווקא עם הרעיון הזה הסרט בהחלט הולך רחוק. הוא מציב גלריה של נשים המתנהגות לא פעם כמו גברים, כאשר לשם האיזון הקומי היא מציגה גברים רגישים, כמו החתן המיועד וחבריו, מה שמוביל ללא מעט סצנות קומיות מוצלחות.
 
צילום: באדיבות פורום פילם
עובד בעיקר בגלל הדמויות המרכזיות והשחקניות החינניות המשחקות אותן. ''לילה קשוח'' צילום: באדיבות פורום פילם

סקרלט ג'והנסון שלא משחקת בדרך כלל בסוג כזה של קומדיות מצדיקה את הבחירה בה, אך ג'יליאן בל ("מסיבת השנה", "הלילה שלפני") בתור חברתה הרכושנית די גונבת את ההצגה ונותנת פייט הוגן לקייט מקינון ("מכסחות השדים", "מוצ"ש חי") המבריקה כתמיד, שהפעם משחקת אוסטרלית מעופפת. לצדן מופיעות זואי קרביץ ("מקס הזועם כביש הזעם") בתור החתיכה שבחבורה ואילנה גלייזר ("ברוד סיטי") בתור חברתן הלסבית והפעילה החברתית. פול דאונס (גם הוא מ"ברוד סיטי") מעולה בתור הבעל ההיסטרי לעתיד ודמי מור הקולית חוזרת למסך הגדול לאחר היעדרות ממושכת, בתפקיד משנה בתור השכנה החרמנית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

דני לרנר

במאי, תסריטאי, מבקר ומרצה לקולנוע. זוכה פרס אמנות הקולנוע לשנת 2011 מטעם משרד התרבות והספורט. סרטו הראשון באורך מלא היה המותחן הפסיכולוגי "ימים קפואים", אשר זכה בפרס "הסרט הטוב ביותר" בפסטיבל הקולנוע חיפה 2005 ובפסטיבלים נוספים. סרטו השני, מותחן הפעולה "קירות", הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי טורונטו 2009 והופץ מסחרית בכל רחבי העולם.

לכל הטורים של דני לרנר

המומלצים

פייסבוק