מי מופלא ומי מיותר? מצעד כל סרטי "ספיידרמן"
עם צאת הסרט התשיעי על קורות "ספיידרמן", ביקשנו ממבקר הבית דני לרנר לדרג את כל הסרטים בסדרה, מהטוב ועד הגרוע ביותר. איפה התמקם "השיבה הביתה"?
משנות השבעים של המאה הקודמת ועד ימינו אנו, עת יצא סרט נוסף (תשיעי!) המספר את קורות איש העכביש, דמותו של "ספיידרמן" הייתה ונותרה אחת הפופולריות ביותר מבין כל גיבורי-העל. מבקר הבית דני לרנר דירג את כל הסרטים שיצאו עד כה בסדרה, מהטוב ביותר ועד המיותר, ומתברר שזה היה הרבה יותר קל ממה שנדמה.
"ספיידרמן 2" בכיכובו של טובי מגווייר, היה ונותר סרט הספיידרמן האולטימטיבי ואחד מסרטי גיבורי-העל הטובים ביותר שהופקו בז'אנר אי פעם. מעבר לסצנות האקשן המגניבות, האפקטים המעולים והנבל המבריק של הסרט, מדובר היה בסרט בעל סיפור מצוין וכובש, ואחד הסרטים היותר מורכבים ובעלי עומק בז'אנר שלרוב מציג דמויות שטחיות ועלילות גנריות.
בתמצית, הסרט עוסק במשמעויות הפסיכולוגיות של להיות גיבור-על והאם בכלל גיבור-העל רוצה את נטל התפקיד אשר הושם עליו. עלילת הסרט עסקה בלבטיו של ספיידרמן – האם להמשיך ולהיות גיבור-על, מה שהוביל אותו במהרה לאבד את כוחותיו. הסרט התחבר מאוד להלך הרוח של תקופת פוסט הפיגוע במגדלי התאומים, ותאר גיבור-על מורכב ומיוסר המפקפק בעצמו ותוהה האם הוויתורים שעליו לעשות עבור התפקיד בכלל שווים את זה.
סרט הקולנוע הראשון של "ספיידרמן" בבימויו של סם ריימי הפך לשובר קופות בינלאומי והיה הראשון מבין סרטי גיבורי-העל המודרניים של שנות האלפיים. הסרט הצליח למצוא את האיזון המושלם שבין כל האלמנטים אשר אנו מוצאים בסרטי גיבורי-העל של היום. יש בו נוסחה המשלבת היטב בין סיפור התבגרות רומנטי לבין דרמה אפלה ובין אקשן ואפקטים לבין רגעים של קומדיה טהורה. זהו סרט שהזניק לא רק את טרילוגיית הספיידרמן המקורית, אלא גם הסרט אשר הצלחתו הרבה הוכיחה כי ז'אנר גיבורי-העל מסוגל ליצור קולנוע מרתק, מבדר ומעורר השראה וגם כזה הבוחן בצורה מעניינת את המציאות של ימינו.
הטריילר המקורי של ספיידרמן הציג אותו לוכד בעזרת קורי העכביש שלו שודדים שנמלטו במסוק, כאשר הם תלויים באוויר בין שני מגדלי התאומים. לאחר אירועי ה-11.9 מיהרו מפיקי הסרט לגנוז את הסצנה, אך החיבור שנוצר בין סרטי הז'אנר שנוצרו מאז, לבין האירוע ההיסטורי, נותר נוכח עד היום.
אם לשים לרגע בצד את שני סרטי הספיידרמן הראשונים שיצר סם ריימי, כל שאר הסרטים של ספיידרמן אינם כה מופלאים, אך הטוב מבניהם הוא "השיבה הביתה" שלוקח את פיטר פרקר חזרה לתיכון ויוצר סרט שנע על התפר הדק שבין קומדיית נעורים משעשעת לסרט גיבורי על רב אפקטים. למרות שהוא אינו חף מבעיות, חלק מהחן הרב של הסרט נעוץ במודעות העצמאית הרבה שיוצריו מעניקים לסרט, מהשימוש בנעימה הקלאסית של הסדרה המצוירת מהסיקסטיז, דרך סיקוונס הפאונד פוטג' החינני שיוצר פיטר פרקר על ההתחלה ועד הליהוק של מייקל קיטון (ה"באטמן" לשעבר) לתפקיד הנבל התורן.
מה שבהחלט עובד לטובת הסרט הוא הנבל הראשי בדמותו של קיטון, אשר נראה נהנה מכל רגע ומציב מעין גרסת מראה של באטמן ומספק את אחד הנבלים הטובים ביותר של סרטי ספיידרמן עד כה. מה שעוד מייחד את הסרט הוא הרעיון שספיידרמן הפעם, בניגוד לכל הסרטים הקודמים בכיכובו, ממוקם עמוק בתוך היקום של מארוול, מה שאף מפגיש אותו עם איירון מן המתגלה כמנטור שמעולם לא היה לו.
מבין שני הסרטים בכיכובו של אנדרו גארפילד בתור איש העכביש הידידותי, "המופלא 2" היה הטוב שביניהם. הסרט עקב אחר המשך הרפתקאותיו הרומנטיות של פיטר פרקר לצד מלחמתו של ספיידרמן בנבלי העל "אלקטרו" (אותו שיחק ג'יימי פוקס) ו"גרין גובלין" (אותו שיחק דיין דיהן בוגר סרט גיבורי העל הפאונד פוטג'י המשובח "כרוניקה בזמן אמת"). מה שעבד לטובת הסרט הוא קודם כל אפקט התלת ממד שהוצמד לסרט, מה שהפך את סצנות התעופה של ספיידרמן, בעוד הוא משייט בין גורדי השחקים, לסצנות מרהיבות ביותר. כמו כן הסיום של הסרט, עם מותה בטרם עת של גוון סטייסי (אמה סטון) הייתה ונותרה הסצנה המפתיעה ביותר של כל סרטי הספיידרמן עד כה. לעומת זאת, הנבלים המצועצעים של הסרט היוו את הנקודה החלשה וטרפדו את מעט המתח שהסרט כן הצליח לייצר.
הפרק השלישי והאחרון בסדרת הסרטים בבימויו של סם ריימי ובכיכובם של טובי מגווייר וקירסטן דאנסט, היה החלש והמאכזב ביותר. ספיידרמן נלחם בסיבוב השלישי הן בניו-גובלין (ג'יימס פרנקו), הן בסנדרמן (תומאס היידן צ'רץ) ואפילו ב-וונום (טופר גרייס) אך הריבוי של הנבלים בסרט, כמו גם התסריט המקרטע וחסר הכיוון, לא ממש עבד לטובת הסרט ובעיקר פגם רבות ברושם שייצרו שני הסרטים הראשונים, מה שהביא את הטרילוגיה לסיום לא מספק בעליל. אך למרות זאת, ולמרות סצנת הריקוד המביכה של טובי מגווייר בסרט, מגווייר היה נותר הספיידרמן/פיטר פרקר הטוב ביותר שראה המסך עד כה.
אולי הסרט המיותר ביותר מבין כל סרטי הספיידרמן שנעשו עד כה היה "ספיידרמן המופלא" בבימויו של מארק ווב ("500 ימים של סאמר"), שהיה לא יותר מאשר רימייק מאוד לא מוצלח ל"ספיידרמן" המקורי של סם ריימי שנעשה בדיוק עשור קודם לכן. "ספיידרמן המופלא" סיפר מחדש את האופן שבו הפך פרקר לגיבור על בעל יכולות של עכביש, כאשר הנבל התורן היה הפעם "הלטאה" (רייס אייפנס). אנדרו גארפילד, שלוהק לתפקיד הראשי, היה בחירה נחמדה לתפקיד פיטר פרקר, אך התסריט הממוחזר והלא מעניין לא אפשר לו להתבלט יותר מידי. השינוי העיקרי היה בתפקיד הנשי שהציב את דמותה של גוון סטייסי (אמה סטון) במקום מארי ג'יין, אותנו הכרנו בטרילוגיה המקורית.
שני סרטים נוספים בכיכובם של ניקולס המונד, שהיו למעשה חיבורים של פרקים ארוכים מתוך סדרת הטלוויזיה "ספיידרמן המופלא" ראו אור על מסכי הקולנוע מחוץ לארה"ב בסוף שנות השבעים, תחילת השמונים. ב"ספיידרמן מכה שנית" נלחם ספיידרמן בנבל אשר בנה פצצה אטומית ואיים לפוצץ בעזרתה את מגדלי התאומים בניו יורק, ואילו ב"ספיידרמן וקללת הדרקון" מסתבך ספיידרמן בסיפור חטיפה הקשור במדען ומרגלים סיניים, כאשר הרפתקאותיו לוקחות אותו כל הדרך עד הונג קונג. שני הסרטים, אגב, הופצו בארץ בבתי הקולנוע ואף יצאו כאן על גבי קלטות וידאו.
ניקולס המונד היה השחקן הראשון אשר נכנס לטייטס של ספיידרמן ושיחק את פיטר פרקר. זה קרה בשנת 1977 בסדרת הטלוויזיה "ספיידרמן המופלא" אשר שודרה ברשת CBS ושרדה שתי עונות בלבד בשל העלות הגבוהה של ההפקה. פרק הפיילוט של הסדרה, אשר ארך כשעה וחצי, הופץ מחוץ לארה"ב והיה למעשה סרט הספיידרמן הראשון שהגיח למסך הגדול. בארץ הוא עלה למסכים ב-1978. בסרט, ספיידרמן נלחם בשודד בנקים מתוחכם בעל יכולות של שליטה מוחית, אשר אפילו מצליח להשתלט על מוחו של ספיידרמן. האפקטים והאקשן היו מרשימים לתקופתם וסיפקו הנאה רבה לאחת מסדרות גיבורי העל המגניבות ביותר של שנות השבעים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם