"לא מעכלים": נפרדים בכאב מאמיר פרישר גוטמן

מותו הטראגי של הזמר, השחקן, הכוריאוגרף והבמאי אמיר פרישר גוטמן הותיר את עולם התרבות בהלם. גילה אלמגור: "מסרבת להאמין". אלי יצפאן: "זה מסוג האסונות שעושים לך כאבים בכל הגוף"

אמיר פרישר גוטמן צילום: קוקו

"אני מרגישה חסרת מלים ואותי קשה לתפוס בלי מלים...",  סיפרה השחקנית והזמרת חני נחמיאס ל-360. "לא מזמן דיברתי עם דץ והוא אמר שההלם במדינה הוא כמו בזמן שנודע על מותו של אסף רמון. אתה אומר לעצמך, איך זה יכול להיות? זה בלתי נתפס. מה שקורה לאמיר מגדיר מחדש את המושג הנדוש 'גורל אכזר'.

"אני חשה הלם מוחלט. על נסיבות ועל התזמון. זה פשוט יותר ממה שאפשר לשאת או להבין", אומרת נחמיאס, שעבדה עם פרישר גוטמן על פרויקטים רבים. "הופעתי עם אמיר בעבר בשלושה פסטיגלים, זה היה בתקופה שהוא היה ב'היי פייב' והיו מסיעים אותם בליווי ניידות משטרה ואמבולנסים כשאחריהם עדת מעריצות מטורפת... לפני כשלוש שנים נפגשנו שוב כשהוא ביים אותנו (עם ציפי שביט) למחזמר 'מותק הילדות התחברו'".

"אמיר היה אלוף הטאקי", מספרת נחמיאס. "שיחקנו מאחורי הקלעים ואי אפשר היה אף פעם לנצח אותו. לפני שנה שבנו ונפגשנו סביב מותה של רמה מסינגר. הוא היה חלק מ'חבורמה', קבוצת חברים שעטפה אותה בתקופה הקשה. וזה היה מפגש דרמטי... ביום השנה בדיוק כשהוא קיבל את הבשורה שהוא לא חולה בסרטן וקיבל את חייו במתנה, הוא נכנס אחרי האזכרה וסיפר לנו ובכה נורא. הוא הרגיש ניצול. ואנחנו הרגשנו שקרה לו נס.

"עכשיו זה בלתי נתפס שהנס התפוגג. אני לא יכול לעכל. ואיך מסבירים דבר כזה ילד קטן ולבן הזוג שלו? איזה גורל אכזר".

הבדרן והמנחה אלי יצפאן, שעבד עם פרישר גוטמן בתכנית "מי יפיל את המאסטר" (2012) ובפסטיגל, סיפר בכאב ל-360 על ההתמודדות בימים האחרונים עם הבשורות הקשות: "מאתמול אני הרוס. אני עצוב נורא נורא. זה שוק והלם מוחלטים. כתבתי אתמול לפרישר (ינאי) שאני ואשתי לא מעכלים את זה. אנחנו גמורים, הרוסים לגמרי.

"זה מסוג האסונות שעושים לך כאבים בכל הגוף. אסון כזה נוראי, בטיימניג נוראי שנפל על בחור כזה מוכשר וטוב עם לב זהב. תמיד מחייך ועם סבלנות. הוא באמת בחור נורא חרוץ ומקצוען ונאהב על אנשים. שהיה כיף גדול לעבוד איתו. אם בתנועה או בעבודת בימוי נפלאה שהוא עשה כשהבמאי הראשי היה עסוק.

"עבדנו יחד בעבר בפסטיגל. ליוויתי את אמיר במקרה הראשון שעבר עליו עם מחלת הסרטן. כל אחד יחיה עם האמונות שלו, אבל אדם רציונלי ששומע חדשה שכזאת אחרי שנה שעברה על הבחור שקיבל את חייו בחזרה ובמתנה והוא חוזר לעצמו ולמשפחה שלו וחוזר לשמוח ולחייך והוא נקטף ככה בטביעה. כבר הבנתי כבר אתמול ממה שהרופא אמר שהפגיעה קשה מאד ואין ממנה דרך חזרה. זו טרגדיה איומה".