צפייה מחודשת ב'אקסודוס': סיפור אהבה הוליוודי-ציוני
הסרט המושקע שיצא בשנת 1960 צולם באתרי ההתרחשויות האמיתיים וסיפר את ההיסטוריה של קום המדינה כאפוס סוחף ורומנטי. 'אקסודוס' אף עזר לעצב את דמותו של היהודי החדש והאמיץ, רב התושיה ויפה התואר אשר נאבק לא רק לחירות אלא ראשית כל לצדק
קפריסין. מחנה מעצר לפליטים יהודים, ניצולי שואה, אשר הבריטים מסרבים לאפשר להם לעלות לארץ ישראל. ארי בן כנען, איש הגנה צעיר, נאה וערמומי ביותר, מצליח להתחזות לקצין בריטי ומבריח את יהודי המחנה אל ספינת מטען ששכר. אך בטרם הספינה מפליגה לדרכה, היא מתגלה ע"י הבריטים אשר צרים עליה ולא מאפשרים לה לעזוב את חופי קפריסין.בתגובה ארי מנהיג שביתת רעב בקרב הפליטים שעל הספינה ואף מאיים לפוצץ אותה על יושביה אם לא יותר להם להפליג לארץ ישראל. חוששים מדעת הקהל העולמית, הבריטים מחליטים להפסיק את המצור ומאפשרים לספינה ולפליטים היהודים ניצולי השואה שעליה לשוט ארצה.
טריילר הסרט אקסודוס
כפי שמשה הוביל את בני ישראל כנגד כל הסיכויים אל הארץ המובטחת, כך הפתיחה של האפוס הציוני-הוליוודי "אקסודוס" (1960) נפתח בפרק מרשים, מרגש וסימבולי במיוחד על המעפילים, על משוללי הכניסה לארץ, אשר נאבקו וחרפו נפשם על מנת לשחזר את אותו מעמד תנ"כי אשר יחצה את הים עבורם ויאפשר להם להגיע אל חופי ארץ ישראל.
לאורך השנים הוליווד הפיקה קומץ סרטים על המאבק להקמת מדינת ישראל, על סיפורי ההעפלה לארץ ועל ימיה הראשונים של המדינה ואזרחיה. למרות מיעוטם, מדובר היה בהפקות מעניינות, מושקעות ומרשימות אשר תארו לא רק את סיפור הולדתה של המדינה אלא בעיקר הטמיעו את זיכרון השואה והשרישו את הקשר שהתקיים בין שני האירועים ההיסטוריים - השואה והתקומה. אך המעניין ביותר מבין הסרטים אשר הוליווד הפיקה על ימיה הראשונים של מדינת ישראל, כמו גם הפופולארי ביותר שבהם, היה "אקסודוס" בכיכובו של פול ניומן.
הסרט, אשר היה מבוסס על ספרו של ליאון יוריס, ריכז לתוכו נושאים רבים, החל ממפעל ההעפלה לארץ, היריבות בין המחתרות, המאבק במנדט הבריטי, ההכרזה על הקמת המדינה ועד פרוץ מלחמת העצמאות. לצד אירועים היסטוריים אמיתיים שנשזרו לאורך עלילת הסרט, מפרשת ספינת המעפילים "אקסודוס", דרך הפריצה לכלא עכו ועד הפיגוע במלון המלך דויד בירושלים, הסרט עקב אחר שורה של דמויות פיקטיביות אשר התבססו בחלקם על גיבורים אמיתיים מיהודה ארזי ועד מנחם בגין.
מדובר היה בסרט מושקע ביותר אשר צולם בארץ באתרי ההתרחשויות האמיתיים וספר את הסיפור ההיסטורי של קום המדינה כסיפור אפי סוחף ורומנטי. הסרט אף עזר לעצב ולשווק את דמותו של היהודי החדש, האמיץ, רב התושייה ויפה התואר אשר מאבקו למען העם היהודי הוא לא רק מאבק לחירות ולשחרור אלא ראשית כל מאבק של צדק. פול ניומן, אשר היה יהודי למחצה מצד אביו, גילם זאת היטב ודמותו בסרט עזרה לשנות את הדימוי הקולנועי של היהודי החלש והפסיבי, כפי שהוליווד הציגה אותו עד אז, לכזה אשר מסוגל להגן על עצמו בכוחות עצמו.
עלילת הסרט "אקסודוס" אשר נפתחה עם הכנעתם של הבריטים אשר צרו על ספינת המעפילים, ממשיך עם הגעתה של הספינה ארצה וממשיך עם קורותיהם של כמה מן המעפילים והאופן שבו סיפוריהם האישיים נקשרים זה בזה על רקע האירועים ההיסטוריים. קרן (אותה משחקת ג'יל הייוורת') היא ניצולת שואה צעירה המחפשת אחר אביה ממנו הופרדה בזמן המלחמה. דוב לנדאו (אותו משחק סל מינאו המעולה מ"מרד הנעורים" אשר היה מועמד לפרס האוסקר על משחקו המרגש) הוא ניצול שואה צעיר המצטרף למחתרת ויוצא למאבק אלים בבריטים. ארי בן כנען (ניומן) מתגלה כבנו של ברק (לי ג'יי קוב המצוין מ"חופי הכרך") העומד בראש הסוכנות היהודית המנסה לכונן מדינה בדרכים דיפלומטיות ופוליטיות. לעומת זאת דודו של ארי, עקיבא (דיוויד אופטושו) מפקד על ארגון מחתרתי אלים המנסה לכונן מדינה בכוח, כאשר ארי מוצא עצמו נקרע ביניהם.
אך מי שתופסת את מרכז הסיפור ואשר מנקודת המבט שלה מוצגים עיקרי הדברים היא אלמנה אמריקאית בשם קיטי פרימונט (אווה מרי סיינט מ"מזימות בינלאומיות"), אחות מתנדבת במחנה המעצר בקפריסין, אשר מתאהבת בארי, מבינה באמצעותו את חשיבותה של הקמת מדינה יהודית והופכת תוך שלוש וחצי שעות של זמן מסך מאמריקאית צינית ללוחמת חופש הנסחפת אל תוך המאבק הציוני.
עמוס באקשן, רומנטיקה, צילומי לוקיישן מרהיבים, גלריה של שחקנים הוליוודיים נאים ופסקול מרגש זוכה אוסקר, "אקסודוס" היה ונותר הסרט ההוליוודי הישראלי ביותר, כמו גם הציוני ביותר, שהופק אי פעם. אך למרות ישראליותו הרבה של הסרט, האופן בו הוא מצולם ומתוסרט מעיד כי זה אינו סרט שנעשה עבור הקהל הישראלי (אשר הרבה לבקר את אי הדיוקים ההיסטוריים הרבים שבסרט) אלא בעיקר עבור הקהל היהודי-אמריקאי תומך ישראל אשר סרט זה היה עבורו לא רק שיעור מלהיב ומעורר גאווה בהיסטוריה ציונית, אלא בראש ובראשונה תזכורת מקרבת לבבות לדמיון הרב הקיים בין ההיסטוריה האמריקאית לישראלית, ומתוקף כך גם בין אמריקאים לישראלים.
כדי ליצור את המשוואה הזאת נקטו יוצרי הסרט, הבמאי היהודי אוטו פרמינגר והתסריטאי דלטון טרמבו, בגישה מערבונית. במקום הערבות הפתוחות של המערב הפרוע הם מילאו את הסרט בנופי ארץ ישראל הפתוחים, במקום עיירות הספר באמצע שומקום הם תיארו את הקיבוצים שבאו להפריח את השממה ומוקמו בלב שטח עוין, את משבצת האינדיאנים תפסו בסרט הערבים ושחרור הארץ מידי המנדט הבריטי המוביל להכרזת העצמאות היווה תזכורת למלחמת השחרור של הקולוניות האמריקאיות מידי השלטון הבריטי העריץ והכרזת העצמאות האמריקאית.
אך יותר מכל, זהו האופן שבו מוצגים הגיבורים המרכזיים של הסרט אשר מדגיש את ההקבלה האמריקאית-ישראלית ש"אקסודוס" מנסה לבסס. למרות שהסיפור עוסק ביהודים, הוא אינו עוסק בדת, אינו מבליט דמויות דתיות באף שלב שלו ואף הדמויות המרכזיות שלו, למרות שהן מצטטות לפעמים מן התנ"ך כבדרך אגב, הם אינן דתיות אלא חילוניות לחלוטין, מבליטות מראה מערבי ועל כן נתפסות כמודרניות ונגישות מאוד.
פול ניומן בסרט 'אקסודוס'
אמנם דמויותיהם של הצבר ארי בן כנען (פול ניומן) וניצול השואה דוב לנדאו (סאל מינאו) מסמלות גישות שונות של מאבק, האחת אצילית וערמומית והשנייה נקמנית וכוחנית, שתיהן יחד עוזרות להעצים את הדימוי של היהודי הישראלי שבסרט כאמיץ, מתוחכם ועצמאי, כזה אשר חולק לא מעט מן התכונות אשר אפיינו את גיבורי המערבונים הכל-אמריקאיים וכוכביהם מג'ון ווין ועד גארי קופר ואודי מרפי.
אבל יותר מכל זהו ציר העלילה הרומנטי שמכיל הסרט אשר מקרב סופית בין ארה"ב וישראל כאשר דמותה של האמריקאית קיטי פרימונט, הגיבורה הראשית של הסרט, מתאהבת בדמותו של הישראלי ארי בן כנען והופכת שותפה למאבקו. ציר עלילה זה, המציג רומן חוצה דתות ולאומים, חושף למעשה את תכליתו של הסרט - ליצור את אותה "התאהבות" גם בקרב הצופים ולעורר את אותה סימפטיה ואחווה בין שתי הישויות.
בסצנת הסיום של הסרט, המתרחשת בקיבוץ בגליל בשם גן דפנה בעיצומה של מלחמת העצמאות, עומדים גיבורי העלילה ארי, קיטי ודוב מול קבר פתוח אשר בתוכו מוטלות שתי גופות. האחת היא גופתה של קרן היהודייה הצעירה, אשר מצאה את מותה בידי כנופיה ערבית, והשנייה היא של טאהה, שייח' ערבי שהיה חברו הטוב של ארי ונרצח על רקע חברותם ואמונתם בדו-קיום.
ארי נואם מעל קברם המשותף ומתפלל בדבריו ליום שבו יוכלו לחיות יחד שני העמים זה לצד זה. הוא מסיים את נאומו המרגש במילה "שלום", שהיא אף המילה האחרונה הנאמרת בסרט, אך למרות כמיהתו לשלום האימיג'ים האחרונים של הסרט מציגים אותו ואת חבריו עולים בלית ברירה על המשאיות אשר יישאו אותם בדרכם אל הקרב הבא. זוהי סצנת סיום עוצמתית, כמו גם סימבולית ביותר, המצליחה להבליט היטב את המצב הטראגי של היעדר פתרון לסכסוך שהיה קיים אז ואשר נותר תקף עד היום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם