"חטוף": האלי ברי ברכבת הרים מורטת עצבים
האלי ברי חוטפת צ'אנס נוסף על ז'אנר שהוכח כמשדרג קריירות. תצוגת המשחק המרשימה שלה היא גם מה שהופך את "חטוף" למהנה, תוך כדי כסיסת ציפורניים וצעקות למסך // ביקורת קולנוע
פארק שעשועים. היא מטיילת עם הילד שלה בין המתקנים, עד שפתאום הנייד שלה מצלצל. זאת שיחה חשובה והיא בוחרת לענות, מחנה לרגע את הילד שלה על ספסל מול מגרש משחקים עמוס, מורה לו לא לזוז משם ומבקשת מאחת האמהות בסביבה לשם עליו עין. זה העורך דין שלה על הקו וענייני הגירושין והחזקה על הילד תופסים את תשומת לבה ומסיחים את דעתה. כשהיא מסיימת את השיחה, היא חוזרת לספסל בו הותירה אותו, אך הוא לא שם, נעלם. מודאגת, היא לפתע קולטת אותו נדחף לתוך רכב, או יותר נכון - נחטף. כך נפתח המותחן החדש בכיכובה של האלי ברי שלא מבזבז אף רגע, גולש ישר לעניינים ומצליח לספק תשעים דקות של רכבת הרים מורטת עצבים.ז'אנר סרטי החטיפה עבד היטב עבור שחקנים רבים, כאשר עבור חלקם הוא הצליח אפילו להתניע מחדש את הקריירה ולקחת אותה למחוזות חדשים. "חטופה" (2008) הפך את ליאם ניסן משחקן דרמטי לכוכב אקשן מבוקש; סרט החטיפה "נראתה לאחרונה" (2007) הפך את בן אפלק מעוד שחקן הוליוודי לבמאי מצטיין; גם עבור ג'ודי פוסטר הז'אנר עבד מצוין כאשר היא פעמיים שיחקה בהצלחה אם המנסה להציל את בתה מפני גורמים מאיימים, ב"חדר לחץ" (2002) ו"תכנית טיסה" (2005).
נראה כי ברי זיהתה את הפוטנציאל, עשתה שיעורי בית קולנועיים ומצאה לעצמה סרט חטיפה מקורי ומוצלח משלה כאשר כיכבה ב"הקריאה" (2013) כטלפנית במוקד 911 המקבלת שיחה גורלית מנערה חטופה. כעת היא חוזרת אל הז'אנר בסרט נוסף המנסה לשחזר את כל מה שעבד היטב בסרטה הקודם, כאשר הפעם ברי אינה רק הכוכבת של הסרט אלא אף משתדרגת לתפקיד המפיקה.
מבלי לגלות את הטוויסטים שבעלילה, "חטוף" הוא מותחן אנרגטי ושופע מתח שלא ישאיר אתכם אדישים, מותחן שעובד היטב מתחילתו ועד סופו. התסריט שלו אמנם פחות מקורי מ"הקריאה" אך הוא מספק מתח גבוה באותה מידה, נע בקצב רצחני ויש בו לא מעט רגעים שתמצאו את עצמם מעורבים יתר על מידה בסרט, צורחים עצות לגיבורה שעל המסך, שלא ממש טורחת להקשיב.
"הקריאה", למרות שהיה סרט טוב יותר, סיפק גם הוא לא מעט רגעים של חוסר הגיון, אך בשל המשחק המוצלח של ברי והבימוי האפקטיבי שלא הוריד לרגע את הרגל מדוושת המתח, הוא הפך לאחד מסרטיה המהנים והמוצלחים ביותר. האלי ברי, שכבר הוכיחה את כוחה בסרטי אקשן, בין אם כגיבורת על בסרטי "X מן" או כמרגלת מגניבה ב"למות ביום אחר" בסדרת ג'יימס בונד, משחקת הפעם גיבורה שהרבה יותר קל להזדהות איתה ועם המצב הסיוטי אליו היא נקלעת. בשונה מ"הקריאה", הפעם העניין אישי יותר עבור דמותה, מה שמאפשר לברי לבצע תפקיד הרבה יותר פיזי ורגשי במסורת ליאם ניסן או ג'ודי פוסטר, אותו היא צולחת היטב. הופעתה המשכנעת היא שמחזיקה את הסרט.
על הבימוי מופקד הפעם האיטלקי לואיס פרייטו, שביים את הרימייק המיותר לסרט הפשע "פושר" (2012). ב"חטוף" הוא מצליח לעקוף ולדלג בהצלחה, דרך סדרה של סצנות אקשן אפקטיביות ומרדפים מרתקים, מעל משוכות ומהמורות ההיגיון שמייצר התסריט. אם תפקידו את המוח בכניסה לאולם ותאפשרו להאלי ברי לסחוף אתכם לרכבת הרים קולנועית, תצליחו להתעלם מהפגמים וליהנות ממותחן מהיר עצבני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם