על הקשר בין מחאת הנכים לליקוי המאורות
מה מתאים כמו קיסם בישבן? מי הביא את השמש לשקוע בצהריים? מתי פגש השד את סבתו? ואיך עושה כבשה באנגלית? הזירה הלשונית אונומטופאית, מצייצת ונוהקת ללא הפסקה
אירוע ליקוי החמה כינס מאות אלפים בארצות הברית תחת כיפת השמיים, ומיליונים רבים בעולם. הביטוי 'ליקוי חמה' מוכר בעברית מימי הבינים. המהר"ל משתמש במונח "לקות המאורות". המהרי"ל, הרב האשכנזי החשוב מן המאה ה-14 וראשית ה-15, כותב במסגרת השאלות והתשובות: "אפילו אם היה ליקוי חמה שהוא מולד אמתי קודם לשלנו". בהתכתבות אחרת הוא כותב על ליקוי לבנה. 'חמה' ו'לבנה' הם השמות התלמודיים המובילים לשמש ולירח שבתנ"ך, אף כי שתי המילים מופיעות גם בתנ"ך בתפוצה נמוכה. בתלמוד כבר נהגו לספר ש"החמה לוקה", והביטוי "ליקוי חמה" נולד מהתיאור התלמודי. ליקוי החמה מתואר כבר בתנ"ך, בספר עמוס: "הֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ [גרמתי לשמש לשקוע] בַּצָּהֳרָיִם, וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר" (ח 9). הנבואה של עמוס ניתנה במאה השביעית לפני הספירה, שבה תועד ליקוי חמה על ידי הבבלים.בעקבות 'לקות המאורות' של המהר"ל התפתח דימוי: מצב שבו נזנחים ערכי החברה ומשתבשים כללי ההתנהגות החברתית, המכונה 'ליקוי מאורות'. הביטוי מופיע בספרים ובמאמרים של סופרי התחייה. כך אצל שמריהו לוין במאמרו "על פרשת דרכים": "בשעה כזו מוטלת עלינו חובה כפולה, לעמוד על המשמר ולהגן בכל כוחנו על השקפותינו שנולדו קודם ל'ליקוי המאורות'". אביגדור ליברמן הגדיר את שילוב שירים של מוחמד דרוויש באוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל "ליקוי מאורות".
לליקוי החמה יש קשר לשוני לא מקרי להפגנות הנכים של השבועות האחרונים נגד ההסדרים המוצעים על ידי הכנסת. נכה, מהשורש התנכי נכ"ה, הוא מי שספג מכה, במקרה זה מכת גורל שפגעה בגופו. 'לקוי' הוא גם כן מי שספג מכה כלשהי. הפועל 'ללקות' הוא שורש תלמודי, שפירושו להכות, ומכאן מלקות, מכות העונש. מקור השורש הוא באכדית, שם laku פירושו חלש. בלשון חכמים 'לקוי' הוא נכה בשכלו או בגופו, והם העדיפו מבין שתי הרעות את לקות הגוף. בתוספתא במסכת ברכות נכתב: "כל שלקה בגופו מפני חוכמתו, סימן יפה לו. חוכמתו מפני גופו, סימן רע לו". במילון המוגבלויות היום נכה הוא מי שלקה בגופו, לקוי הוא מי שיש לו מגבלה בלימוד או בקריאה. העובדה שהקדמונים השתמשו ב'לקה' לתיאור היעלמות זמנית של המאור הגדול והמאור הקטן מגלה שהיא לא עוררה בהם התפעלות והתרגשות, אלא פחד ותחושה של אסון מתקרב.
האקדמיה ללשון בהחלט יורדת בשנים האחרונות אל העם, במובן מילים עבריות לשורה של קולות בעלי חיים. קולות בעלי חיים נוצרו במהלך חיי העברית מאז התנ"ך ועד היום, ונוצר מגוון רחב ביותר. למעשה, לכל בעל חיים כמעט מילת קול משלו. מי אמר שהשפה העברית ענייה?
מילון הקולות מתחלק לשתי קבוצות עיקריות. הקבוצה הראשונה, המתבקשת, היא מילים המחקות את קול בעלי החיים, מילים אונומטופאיות, או בעברית: מילות תצליל. הציפור מצייצת או מצפצפת, התרנגולת והצפרדע מקרקרות, החמור נוהק, הצרצר מצרצר, הדבורה והזבוב מזמזמים. הדעה הרווחת היא שגם שאגה, נהמה, יללה וצרחה הן מילות צליל, ועל כן היונה הומה, הדב נוהם, התן והחתול מייללים, השרקן שורק והאריה שואג. המיית היונה מזכירה את המילה התנכית 'המון', הנחשבת מילת צליל, היא מזכירה את הצליל העולה מהתכנסות חופשית של אנשים רבים. הפועל לצייץ עבר לתחום הרשתות החברתיות, וזאת בעקבות המותג האנגלי tweeter, המצייץ, והפועל האנגלי tweet שגם הוא אונומטופאי.
מה מקורם של הזמזום, ושל הפועל לזמזם? ההופעה הראשונה היא בתנ"ך, כשמו של עם עתיק, עם הזַמזומים: "אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִיא, רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים" (דברים ב 20). עם זאת 'זמזום' במשמעות של היום היא מילה מלשון חכמים, כמו במדרש בראשית רבה: "אם נזדמזמו אחריך דברים – יד לפה". אליעזר בן יהודה חוזר אל התנ"ך: "ויש סוברים כי העם זמזומים בתנ”ך נקרא כך על שם קול דיבורם הזר", כלומר, מאחר שדיבורם נשמע כמו זמזום. ח"נ ביאליק החליט באחד משיריו ש'זַמזומים' הם רמשים מזמזמים, אך המילה לא נקלטה.
הקבוצה השנייה היא מילים כלליות, שאינן קשורות לבעלי חיים דווקא אלא גם לבני אדם או לקולות מן הטבע. הנחש לוחש, התרנגול והעורב קוראים (אולי בעקבות קריאת העורב 'קרא קרא'), הצבוע צוחק, החזיר נוחר והתוכי מדבר. ומה עושה הפיל? מחצרץ, או מחצצר, ויש אומרים תוקע. הבלשן גב"ע צרפתי טען שבעברית המודרנית הכלב נובח, החמור נוער, האריה שואג והפרה גועה, אבל במקור המקראי אלה היו קולות חזקים בכלל, והייחוס שלהם לבעל חיים מסוים נעשה מאוחר יותר. בתנ”ך גם אלוהים שואג, וכן האויב, ואפילו האיש האומלל. בספר ירמיה האריה נוער, בתלמוד הלביאה גועה, ובני האדם "גועים בבכי". על פי השערה בלשנית המילה 'נוער' נולדה כיוון שבני הנעורים שקולם מתחלף נשמעים כמו חמורים, אך נראה שזה אינו המקור.
לצד אלה יש לא מעט מילים בתחום זה שנעלמו. המשורר שאול טשרניחובסקי, שגילה עניין רב בעולם החי והצומח, מביא במאמר העוסק בחיות ועופות מגוון קולות, חלקם מן התנ”ך ואחרים ממקורות מאוחרים יותר. כמה מהם לא שרדו: הזאב זורד, הנמר צורח, האייל צוהל, הצבי מפרט, היחמור (ובגירסאות אחרות החמור) מבריס והראם מצלצל. הדב מנמנם, הכבש חונב, הנחש שורק, היונה מהגה, הגרפית מלבלב והזיז קורא. לאלה יש להוסיף את הדב השוקק, ועל פי פרשנות פסוק מהתנ"ך, האייל העורג.
גם תיאור הקולות שמשמיעות החיות זוכה לגירסה עברית. לעיתים היא בינלאומית. הפרה עושה מוּ מוּ והחתול עושה מְיָאוּ מְיָאוּ בתרבויות שונות, לעומת זאת הכלב העברי, בעקבות רוסית ובהשפעת ביאליק נובח 'הב הב', הכלב הגרמני 'האו האו', והאנגלי – ווּרְף ווּרְף. הכבשה העברית פועה 'מֶה מֶה', והאנגלית – 'בָּה בָּה'.
השפה האיסלנדית רחוקה לכאורה מרחק עצום מהעברית כרחוק מערב ממזרח, לא רק בקילומטרים. היא בוודאי נשמעת שונה לחלוטין. ועם זאת יש כמה מקבילות מפתיעות, לצד עניינים שונים בתכלית. על אלה למדתי בביקור באיסלנד, וגם מספר חמוד: "הספר הקטן של האיסלנדית" מאת אלדה סיגמונדסדוטיר.
שפה הברידית. איסלנדית היא עירוב של שפה נורדית עתיקה, הקרובה לגרמנית, עם שפת הוויקינגים. שילוב כזה מצוי רק בשפה קרובה: שפת איי פארו. האיסלנדים מבינים את הפארואים, מסתבר שהפארואים מתקשים להבין איסלנדית.
האקדמיה האיסלנדית. בשנת 1965 הוקם ועד השפה האיסלנדית והוא קיים עד היום. הוא עוסק בעיקר בחידוש מילים.
דקדוק. הדקדוק האיסלנדי מסובך, וגם האיסלנדים שונאים לעסוק בו. בין היתר זוכה בו כל שם עצם לארבע יחסות, ולכל מילה מין: זכר, נקבה או סתמי, בלי הסברים. כמו בעברית, הדקדוק נוסח בראשית האלף השני כאשר הוכרזה באיסלנד "הברית הדקדוקית".
אין שמות משפחה. איסלנדי מקבל שם פרטי חצי שנה לאחר שהוא נולד. השם השני שלו הוא שם האב פלוס סון (בן) או דוטיר (בת). שחקן הכדורגל של מכבי תל אביב קיארטנסון הוא בנו של קיארטן. מחברת הספר היא בתו של סיגמונד. פמיניסטיות איסלנדיות תובעות לאפשר קביעת השם גם על פי האם, ולא רק על פי האב.
32 אותיות. לאיסלנדים 32 אותיות לעומת 26 בכתב הלטיני. יש להם 3 עיצורים מיוחדים בהגייה וגם בצורה, ושבע תנועות מיוחדות המסומנות בגרש. כשכתבתי כתובת מסוימת בג'י-פי-אס האיסלנדי שכחתי להניח גרש מעל a, המכשיר הודיע לי שאין מקום כזה. הגרש החסר עלה לי בזמן ובעצבים. לעומת זאת נעדרים מן השפה האיסלנדית ארבעה עיצורים: c,q,w,z.
טוהר לשוני. האיסלנדים רגישים מאוד לכניסת מילים זרות לשפה. כבר במאה ה-19 כתב המשורר אגרט אולפסון את "שיר המחלה והמוות של האיסלנדית", ומחה נגד זיהומה במילים זרות.
מילים לועזיות. כצפוי, המלחמה מצליחה באופן חלקי. מצד אחד מתעקשים האיסלנדים לקרוא למשל לטלפון simi, שהוא פתיל ארוך באיסלנדית עתיקה, וכן בשמות משלהם לטלוויזיה ולמחשב. מצד שני חודרות בשיבוש מסוים מילים מאנגלית, מזכיר את השיטה הישראלית של שיבוש מילים בתקופת המנדט. Meika sense פירושו 'זה עושה שכל', deit הוא דייט, sjitt – שיט, plis - בבקשה. באיסלנדית אין מילה ל'בבקשה'.
יום השפה האיסלנדית. ממש כמו בישראל, אבל ב-16 בנובמבר, שהוא יום הולדתו של המשורר האהוב יונאס הלגרימסון מן המאה ה-19. ביום הזה מתקיימים אירועים רבים, וביניהם תחרות ליצירת מילים חדשות. האיסלנדים עורכים תחרות בשאלה מהי המילה היפה ביותר באיסלנדית. המילים שנבחרו: 'ברגמאל' שפירושה הד, מילולית: שפת ההר. הונגפאנגין שפירושה מדהים. מילולית: אסיר התודעה (mind prisoner).
מילים שרק איסלנדים מבינים. מילים שונות קשורות בטבורן להווי האיסלנדי. גלוגורדור פירושה המילולי "מזג אוויר חלוני", כלומר: מהחלון זה נראה טוב, כשיוצאים מגלים כמה הוא גרוע. מי ששוכב עם אשה ומגלה אדם אחר שאתו שכבה קודם לכן הופך להיות "גיס הבטן". sco היא ה'כאילו' האיסלנדית, צצה בכל משפט.
ארוך וקצר. הרבה מילים באיסלנדית, כמו גם שמות מקומות, הם ארוכים ומסובכים להגייה גם לדוברי השפה. מצד שני, ולא במקרה, האיסלנדים מאוד אוהבים קיצורים.
מילים של שלג ורוח. באיסלנדית 60 מילים לתיאור שלג, ממש לפי הקלישאה. שלג שזה עתה ירד. שלג חצי נמס. שלג עמוק. גשם שלג. שלג כהה ועוד. נפילת שלג בפתותים כבדים נקראת "שלג כף הרגל של הכלב". באיסלנדית כמאה מילים לסוגים שונים של רוחות.
ולסיום, מקבץ פתגמים איסלנדיים, והסבר בצדם.
לכל אחד יש שד שעליו לסחוב - כל אחד וצרותיו.
כמו שטן היוצא מעצם רגל הכבשה - כרעם ביום בהיר, בהפתעה.
אלף שבע מאות וכרוב חמוץ - בימים קדומים.
מתאים כמו קיסם בישבן - מתאים לגמרי.
פגש השד את סבתו - זוג מן השמים.
הלאה עם החמאה - תמשיך בעניין, תהיה עקבי.
הכינים המתות נשרו משערי - אני מופתע מאוד.
הַשְתָנָה בנעליים לא תשמור אותך חם לזמן ארוך - אל תסמוך על תכניות קצרות טווח.
עיוור הוא מי שאין לו ספרים - האיור בשער בספר מתייחס לפתגם הזה.
אינך הופך בישוף בלי לחטוף מכות - הצלחה כרוכה בחובות.
לשחק שחמט עם האפיפיור - לשבת בשירותים.
הכפפה שנזרקה לחלל האתר בעניין הצירוף ההולך ומתפשט 'דיס-המלצה' זכתה להיענות מרגשת.
אלישע פרוינד מציע: המלֹאצה, לֹאמלצה, אלמלצה, או סתם הפלצה.
אנה מילר מציעה: אל-המלצה, כניגוד להמלצת-על. ולחובבי הטבע שבינינו: אמלץ על משקל עמלץ הכריש הטורף.
חגית מאיר כותבת: ההיפך מהמלצה היא השמצה. אז אולי להמלצה שאינה מספקת את הסחורה אפשר לקרוא השמלצה?
מנחם קוזלובסקי מציע: הכזבה.
משה רדליך כותב: הצעתי לחלופה לדיס המלצה היא פשוט המלצה שלילית, או במילה אחת שלימצה.
אסתי כותבת: אם המלצה נובעת מהמונח 'מליץ יושר', אולי היפוכה של המלצה היא: התלנה.
נקניקי מציע: אמלצה.
אורי קליין דווקא אוהב: יש ב'דיס המלצה' הרבה חן של שילוב עברית ולועזית, וזה לא מעט אצל טהרן ו"אלרגי לעז" כמוני.
גם לכם יש דיס-המלצה? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית
אקו"ם