"קינגסמן: מעגל הזהב": הקינג של הז'אנר
בזכות הופעה אדירה של ג'וליאן מור, אקשן מרשים והומור משובח, "קינגסמן: מעגל הזהב" מצליח להתעלות על קודמו בסדרה ומוכיח שנבל טוב, כלומר – רע, עושה את כל העבודה // ביקורת קולנוע
קינגסמן: מעגל הזהב, במאי: מתיו ווהן
אם יש משהו שסרטי "קינגסמן" בהחלט מצטיינים בו ועושים ממנו מטעמים, הרי מדובר בעיצוב וליהוק הנבלים הראשיים המוטרפים שלהם. בפעם הקודמת זה היה סמואל ל. ג'קסון והפעם זאת ג'וליאן מור שגונבת את ההצגה ומקיימת את מה שאמרו חכמי הוליווד לדורותיהם – ככל שהנבל טוב יותר, הסרט מגניב יותר.
"קינגסמן", אשר יצא למסכים ב-2014 והתבסס על חוברת קומיקס בשם "השירות החשאי", היה פרודיית אקשן וריגול בריטית משעשעת, אשר קרצה אל מיטב סדרות הריגול הפרועות ששודרו בטלוויזיה הבריטית בשנות ה-60, סדרות קלאסיות כמו "הנוקמים" (1961-1969) עם פטריק מקני השרמנטי ודיאנה ריג הכובשת, "המלאך" (1962-1969) שסלל עבור רוג'ר מור את הדרך לג'יימס בונד ו"האסיר" (1967-1968) הבלתי נשכחת עם פטריק מקגוהן הכריזמטי.
"קינגסמן" הצדיע באהבה רבה לרוח השובבה וההיתולית שאפיינה את אותן סדרות מתקופת המלחמה הקרה אשר שמו לעצמן מטרה לשנות את אופיו הקר, המסתורי והאפל של עולם הריגול, ולהפכו לצבעוני, פרוע וליצני להחריד. התמהיל הזה של תסריט קליל באווירת הסיקסטיז, מעורבב עם סגנון האקשן והעריכה הדינמית של היום, הפכו את "קינגסמן" בבימויו של מתיו ווהן ("קיק-אס"), לפרודיה מוצלחת ויעילה בהרבה מסרטים אחרים אשר ניסו לעשות כמעט את אותו הדבר, תוך שהם מנסים לעבד למסך סדרות ריגול טלוויזיוניות בריטיות ואמריקאיות ישנות, בין אם "הנוקמים" (1998) הגרוע, "שחק אותה סמארט" (2008) המפוהק, "אני, מרגל" (2002) החביב מינוס, או "שם קוד מ.ל.א.ך" (2015) החביב פלוס. אולי זו דווקא חוסר ההיכרות המוקדמת שלנו עם הדמויות של "קינגסמן" אשר הפכה אותו לאירוע קולנועי חינני וחיוני הרבה יותר.
הפרק הקולנועי השני של "קינגסמן" המכונה "מעגל הזהב", ממשיך לעקוב אחר הרפתקאותיו של הסוכן החשאי הבריטי הצעיר אגזי, בעל לוק הילד-כאפות הלונדוני, אשר ערב אחד מגלה כי כל סגל הארגון החשאי "קינגסמן" אליו הוא משתייך מאז עלילות הפרק הקודם, הושמד בסיכול ממוקד ע"י ארגון מרושע להחריד. מצויד רק במפעילו האישי מרלין, השניים יוצאים לארה"ב על מנת ליצור קשר עם המקבילה האמריקאית של ארגונם – ארגון אמריקאי סודי לא פחות המכונה "סטייטסמן". ביחד שני הארגונים משתפים פעולה ויוצאים להציל את העולם מאויב משותף המפיץ וירוס קטלני אשר מסכן את בריאותם של כל צרכני הסמים. מתברר שמנהיגת קרטל הסמים הגדול בעולם אחראית לווירוס ומאיימת על שלומם של הצרכנים במידה שנשיא ארה"ב לא יפסיק באופן מידי את מלחמתו בנגע הסמים ויהפוך את השימוש בסמים לחוקי.
בניגוד לסרטי המשך רבים אשר לא פעם נופלים באיכותם מהמקור, "קינגסמן: מעגל הזהב" הוא סיקוול מוצלח שאף מתעלה לא פעם על קודמו, בין אם בזכות האקשן המרשים יותר, הקומדיה השחורה יותר או התסריט הפרוע יותר, ואף הנשכני בהרבה. סצנות האקשן מרשימות וסוחפות כהרגלן כבר מהדקה הראשונה, אך הסרט עובד לא רק בזכות הפירוטכניקה, הפעלולים והאפקטים הממוחשבים, אלא בעיקר בשל הליהוק המוצלח, כאשר הפעם מדובר בג'וליאן מור ("פארק היורה 2: העולם האבוד", "ביג לבובסקי"), שכאמור גונבת את ההצגה ומתענגת על כל פריים מתפקידה בתור הנבלית הראשית. הליהוק שלה הוא הברקה טוטאלית והיא לחלוטין אחת הבאד-גירלז המשעשעות ביותר אשר ידע ז'אנר סרטי הריגול.
עוד גנב הצגות לא קטן אשר אחראי ללא מעט מההומור המוצלח בסרט הוא זמר-העל אלטון ג'ון, המופיע בתפקיד משנה בתור עצמו, והוא לגמרי קורע. כמו כן בגזרת הליהוק, המצטרפים החדשים למותג כוללים את ג'ף ברידג'ס, צ'נינג טאטום והאלי ברי, החוברים אל הקבועים מארק סטרונג, קולין פירת' וטארין אגרטון (שלמרות שמככב שוב בתפקיד הראשי עדיין נותר אנמי והוא הליהוק הכי פחות מוצלח של הסדרה כולה). ווהן, המופקד על הבימוי והתסריט, לא מותיר אף רגע דל ומעניק לסרט את אותה אווירת סרט מצויר נטול מעצורים שאפיינה את "קיק אס" (סרטו המוצלח ביותר עד כה), מה שהופך את "קינגסמן" לחגיגה מדממת ומחויכת של אקשן ללא הפסקה בעננת גראס.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם