קומדיה שהייתה עובדת טוב יותר בתור דרמה
הייתם מצפים מקאסט שמורכב ממולי שאנון, טוני קולט, ברידג'ט אוורט, אדם לווין ואדם סקוט להרכיב קומדיה ראויה, אבל ה"אמהות בהפרעה" לא מספיק מופרעות // ביקורת קולנוע
מועדון קריוקי. הן ארבע נשים בסביבות הארבעים בערב לנשים בלבד. שלוש מהן נשואות, אחת גרושה ומה שמחבר ביניהן היא העובדה שכולן אמהות עייפות ומתוסכלות, אשר ילדיהן הולכים לאותו הגן והן כולן משתוקקות לערב חופשי, הרחק מהמשפחה.מפה לשם - הן עולות על במת המועדון, בוחרות שיר פופ אייטיזי קלאסי כיפי לקרייק ("99 בלונים אדומים" מ-1983 של להקת הרוק הגרמנית "ננה"). כמובן שאחת מראה חוסר עניין, אבל במהרה כולן על הבמה, שרות בקול, שוברות את השפתיים על השיר בגרסתו הגרמנית המקורית ונהנות מכל רגע.
בשלב הזה אתם בטח מגלגלים עיניים, בטוחים שראיתם כבר את הסצנה הזאת בלא מעט צ'יק פליקס, ולמען האמת – אתם לגמרי צודקים. לטובת הסצנה המתוארת נאמר רק שהקלישאה המוזיקלית הזאת משום מה תמיד עובדת, וכאשר אוסף שחקניות קומיות טובות מאכלסות את הפריים קשה מאד לטעות. אבל באותה נשימה - אם זאת הסצנה היחידה בסרט שמצליחה לשעשע, אתם יודעים שהסרט הזה לא שווה את הטרחה.
"אמהות בהפרעה" עוקב אחר ארבע נשים מהפרברים אשר מצליחות לשלב בין המשפחה והקריירה, אך הדבר מותיר אותן ללא רגע של פנאי או מנוחה, לבד עם עצמן. במהרה הן מוצאות עצמן מבלות יחד בערב לאמהות בלבד, אשר במהלכו הן רבות, מתחברות, מתפרעות, הופכות לחברות הכי טובות ואף יוצאות למשימת הצלה מטורפת, כאשר במקביל הבעלים שנשארו בבית לשמור על הילדים, מגלים שהם מתקשים לתפקד בלי נשותיהם.
"אמהות בהפרעה" מצטרף לסרטי הבאדי מוביז הנשיים ששוטפים את מסכי הקולנוע בשנים האחרונות. מדובר בקומדיות על העצמה נשית, כאשר לרוב העלילה עוסקת בחבורת נשים היוצאות לבילוי של נשים בלבד, או בנשים המתאגדות יחד למשימה משותפת, או שילוב של שני הנרטיבים. סרטים כמו "מכסחות השדים", "לילה קשוח", "פיץ' פרפקט" (שיזכה בקרוב לפרק שלישי) או "אמהות רעות" המצוין (שיזכה בקרוב לפרק שני) אם למנות רק כמה מהם. הסרטים הללו מבטאים את הרוח החופשית, הרפתקנית ומרדנית שתמיד הייתה מנת חלקם של סרטי הבאדי מוביז הגבריים, ומראים כי נשים יכולות להתהולל לא פחות מגברים, ואף מסוגלות לעשות זאת בצורה לא פחות מצחיקה ועם הרבה יותר חן.
התבנית הבסיסית של הסרט מאוד מזכירה את "אמהות רעות", אך בהשוואה לאמהות הרעות, אוסף האמהות בהפרעה יוצאת חנוניות למדי ובזאת גם נעוצה הבעיה המרכזית של התסריט, אשר אינו מתפתח למחוזות מעניינים, לא מעביר את הדמויות דרך קשת של אירועים אשר יאתגרו אותן ואת תגובותיהן ולא מצליח לקחת את הסרט אל המחוזות היותר פרועים, משעשעים ומתבקשים בהם הז'אנר הזה ביקר.
זהו סרט מאוורר מאוד, במשקל נוצה, חסר כיוון ובעיקר חסר שיניים. הוא מסוג הסרטים הנחמדים אך מפוספסים שבמקרה הטוב מעוררים חיוך, בעיקר בגלל גלריית השחקניות המוכשרות אשר התסריט מאת ג'ולי ראד (אשתו של השחקן פול ראד, המופיע בסרט בתפקיד אורח), והבימוי של אלתיאה ג'ונס, כובלים אותן לקרקע המציאות ולא מאפשרים להן, מסיבה לא ברורה, להתפתח, להשתחרר ולהביע את עצמן בצורה אפקטיבית.
הסרט משווק אמנם, כבר מהפוסטר, כקומדיה נשית פרועה, אבל ההיפך הוא הנכון. התוצאה היא קומדיה מתונה, בעלת טון לא אחיד ומזגזג, שאין לה הרבה מה לחדש ושהייתה אולי עוברת בצורה טובה ומשכנעת יותר כדרמה בעלת נגיעות קומדיות.
הקאסט כולל את הקומיקאיות מולי שאנון (בוגרת SNL) וברידג'ט אוורט ("בתוך איימי שומר"), את השחקנית הדרמטית המצוינת טוני קולט ("החוש השישי", "מיס סנשיין הקטנה") ואת קייטי אסלטון ("המתנה") בתפקידים הראשיים. פרט לראד, את תפקידי המשנה הגבריים מאכלסים בין היתר סולן "מארון 5" אדם לווין ואדם סקוט ("שקרים קטנים גדולים").
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם