הקפיצה מלימודי משחק, לחיי שחקן
הדרך לקריירה של שחקן, שקופץ מבמה לבמה ומתפקיד לתפקיד, ולא מאודישן לאודישן בדרך לתפקיד מלצר, עוברת דרך שינוי התפיסה של מה זה בעצם שחקן ואיך הופכים אותו למנהיג. קרן ידובסקי-חרותי, שהקימה את בית הספר למשחק "סטודיו move", מרגישה שיש בידיה את הכלים שיעזרו להגשים את החלום הזה
לימודי המשחק, הגם שהם חוויה אינטנסיבית ויוצאת דופן, הם רק הדרך להגשמת המטרה - להפוך להיות לשחקן מקצוען, כזה שקופץ מבמה לבמה ומתפקיד לתפקיד, ולא מאודישן לאודישן, בין משמרות של מלצרות. קרן ידובסקי-חרותי, שהקימה בישראל את בית הספר למשחק "סטודיו move", והייעוד שלה הוא להעביר דרכו לא כמה שיותר בוגרים, אלא כמה שיותר שחקנים, משוכנעת שההבדל בין השניים הוא גדול ובתוך הרווח הזה נמצא בית הספר שלה.
"אחת החוויות היותר מתסכלות של בוגרי בתי הספר למשחק הוא הניסיון הסיזיפי להשתלב בתעשייה המקומית, שלרוב מסתיים בתפקיד של ניצב בהצגת שוליים, או בהופעה של 20 שניות בפרסומת לבנק", מתארת ידובסקי-חרותי את המסלול שהרבה בוגרי בתי ספר למשחק מכירים באופן אישי, "זה קורה לא משום שמדובר בשחקנים לא טובים - הרי בתי הספר למשחק בארץ יודעים ללמד - זה קורה משום שהבוגרים הללו לא תמיד יודעים כיצד להתנהל בתעשיית המשחק.
"הבוגרים לא יודעים איך לשווק את עצמם, איך להיות יזמים, איך להפוך את המשחק לדרך חיים, שיהיו בה לא רק את הגשמת החלום, אלא גם את היכולת להתקיים בכבוד ותוך כדי שמחת חיים ותחושת הצלחה. שלא ימצאו את עצמם בסופו של יום בהפגנה, עם שלט שקורא לממשלה להגדיל את התמיכה בתרבות, כדי שיהיה להם מקום עבודה".
ואיך מלמדים את כל זה?
"נותנים כבר לתלמידי שנה א' להופיע בפני קהל. כי מי שלא יודע איך לאכול את הבמה או את המסך מהרגע הראשון, יתקשה בגמר הלימודים להצליח באודישנים. במובן הזה, שחקן הוא כמו טייס, כמה שיותר שעות על הבמה, ככה הוא נעשה יותר טוב.
"בנוסף ללימודי המשחק, שתיכף נגיע אליהם, אנחנו מלמדים גם יזמות. בצד התיאורטי זה איך להתנהל מבחינה כלכלית, איך לעבוד עם כסף, איך לעבוד מול בנק, מה זה עמלות, הלוואות והתנהלות כלכלית נכונה. בצד המעשי התלמידים נדרשים להרים הפקות, להביא קהל, להראות תוצאות. כי בסופו של דבר אנחנו אלה שמפיקים את החיים של עצמנו ואם לא נדע איך להפיק את עצמנו כשחקנים, זה באמת ייגמר במשמרות של מלצרות. המוטו של בית הספר הוא לגדל שחקנים שיהיו מנהיגים".
את מתכוונת כוכבים?
"אני מתכוונת מנהיגים, ואני אסביר. שחקנים בעיניי הם שליחים. הם עומדים על הבמה ותפקידם הוא להעביר
ואיך אפשר לזהות את המנהיגים הללו מבין כל התלמידים, איך מבדילים בין אבן ליהלום?
"לא צריך לזהות. כל מי שבא ללמוד משחק הוא יהלום, רק צריך ללטש אותו. לימודי משחק זו לא חוויה קלה, מדובר בשלוש שנים אינטנסיביות, דרמטיות, רגשיות ולכל אדם יש את הדרך שלו ללמוד. מי שבוחר לעמוד על במה ולהיות פרפורמר - רקדן, שחקן, זמר - כבר עשה את הבחירה הראשונית שלו, שהיא להיות עמוד תמך תרבותי בחברה שבה הוא חי".
הכתבה מאת בית הספר למשחק- "סטודיו move".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
