ראשי » חליפה עסקית

לימודים לתואר אקדמי - בעיר או בכפר?

מוסדות הלימוד בישראל פזורים בכל רחבי הארץ והמשמעות גדולה מכפי שנהוג לחשוב. קודם כל, יש לזה השפעה על האווירה בלימודים ולפעמים גם על הציונים והתוצאות. בנוסף, אי אפשר להתעלם מההבדלים מבחינת עלויות מחיה, רעש וצפיפות. אז איך יודעים מה לבחור? הנה כל התשובות

מוסדות להשכלה גבוהה בישראל פועלים בחלוקה גסה של אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות, מכללות מקצועיות ושלוחות של אוניברסיטאות זרות. ההכרה במוסד להשכלה גבוהה היא תחת סמכותה של המועצה להשכלה גבוהה ולפי סקר שנערך בשנת 2012, ישראל היא המדינה השנייה בעולם במדד המדינות המשכילות.

מעל 46% מהאוכלוסיה הבוגרת הם בעלי תואר אקדמי ובשנת 2014 לבדה למדו באוניברסיטאות 82,520 סטודנטים לתואר ראשון, 39,525 סטודנטים לתואר שני ועוד 10,720 לתואר שלישי. לצורך השוואה, במכללות אקדמיות למדו באותה שנה 86,380 סטודנטים לתואר ראשון ועוד 10,550 סטודנטים לתואר שני ובמכללות לחינוך לבדן למדו 29,020 סטודנטים לתואר ראשון ועוד כמעט 5,000 לתואר שני.

 

איפה נמצאים רוב הסטודנטים?
הפרט המעניין קשור לגיאוגרפיה של מוסדות החינוך בישראל. בשנת הלימודים תשע"ד למדו 9.3% מהסטודנטים במחוז ירושלים, לעומת 26.1% במחוז המרכז. בתל אביב לבדה למדו 16.9% מהסטודנטים ובמחוז הצפון כולו למדו 17.2%. במחוז הדרום למדו באותה שנה 5.3% מהסטודנטים ובחיפה למדו עוד 12.2%. מכאן ניתן ללמוד שבישראל לא רק שקיימים מוסדות לימוד רבים שפזורים בכל רחבי הארץ, אלא גם שהסטודנטים מתחלקים ביניהם בצורה פחות או יותר שווה.

בצפון אנחנו מוצאים את מכללת תל חי, מכללת עמק יזרעאל, מכללת צפת ואוניברסיטת חיפה. באיזור המרכז בולטים מוסדות כמו מכללת רופין ומכללת נתניה, מכללת סמינר הקיבוצים וכמובן אוניברסיטת תל אביב. בדרום יש את מכללת ספיר ואוניברסיטת בן גוריון וזה עוד לפני שבודקים את המכללות במושבים ובקיבוצים.


- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

משלבים את האווירה הכפרית עם מוטיבציה ללימודים
לימודים בעיר שונים מלימודים בכפר או בפריפריה. ראשית, בעיר בדרך כלל יותר רועש בעוד בסביבה הכפרית אפשר ליהנות מתנאים רגועים שעשויים להעלות משמעותית את סיכויי ההצלחה בשיעורים ובבחינות. עם זאת, יש מוסדות לימוד שמצליחים לשלב בין שני העולמות. מקום כמו המכללה ללימודי חינוך סמינר הקיבוצים נמצא בתל אביב, אבל כשנכנסים פנימה אפשר לטעות ולחשוב שמדובר על כפר פסטורלי שקט ונעים. גם אוניברסיטת תל אביב נמצאת יחסית רחוק מהמרכז הסואן של העיר, אך רוב הסטודנטים עדיין לא מצליחים להשתחרר מהקצב האורבני כשהם מגיעים בפעם הראשונה לפקולטות הגדולות והמאיימות.

 

השילוב בין אווירה כפרית לבין מוטיבציה גבוהה ללימודים נובע גם מעלויות המחיה. סטודנט בתל אביב ובאיזור המרכז נאלץ לשאת בממוצע בהוצאות של 2,500-4,500 ש"ח בחודש, לעומת 1,500-3,000 ש"ח בצפון ובדרום. הסיבות לכך הן עלויות גבוהות של שכר דירה, סל קניות יקר יותר במרכולים וברשתות וגם היצע רחב ומפתה של מקומות בילוי, מסעדות, ברים וכדומה. במילים אחרות, סטודנט שמעוניין להקדיש כמה שנים ללימודים בלבד יעדיף לעשות את זה מחוץ לעיר גדולה ובאווירה שקטה ורגועה ככל האפשר.

לכל האמור לעיל יש להוסיף את שכר הלימוד עצמו. למרות ששכר הלימוד בישראל מהווה רק 16% מהמימון של המוסדות, הסטודנטים מצביעים עליו בתור הגורם העיקרי המכביד על עלויות המחייה. הבעיה היא שמכללות שנמצאות במקומות מרוחקים גובות בדרך כלל שכר לימוד יקר יותר, שמגלם הוצאות על גיוס מרצים, רכישת ציוד וכן הלאה. הבדלים נוספים של מאות אחוזים קיימים בין מכללות לבין אוניברסיטאות ובין מוסדות להכשרה מקצועית לבין מכללות שאינן מתוקצבות ולא מקבלות סיוע ממשלתי.

האם רק צעירים נמצאים באוניברסיטה?
הטעות הנפוצה היא לשייך את אוכלוסיית הסטודנטים לטווח גילאים צעיר. המצב בתואר ראשון עוד הגיוני והגיל החציוני עבור סטודנטים שעושים את צעדיהם הראשונים באקדמיה הוא 25.1, אך מתוך נתונים של השנים האחרונות עולה שרק 6% מהסטודנטים לתואר שני הם בני עד 24, בעוד 37.9% הם בני 25-29. 24.8% מהסטודנטים לתואר שני הם בני 30-34 ועוד 20.6% הם בני 35-44.

אם זה לא מספיק, מעל 10% מהסטודנטים לתואר השני הם בני 45 פלוס והגיל החציוני הוא 31 לעומת 34.3 בתואר השלישי ובדוקטורט. המשמעות היא שהסטודנטים בישראל צריכים לא רק להתמודד עם הדילמה בין מוסד לימודים בעיר ובכפר, אלא גם להביא בחשבון את ההשלכות על התקציב המשפחתי, עלויות הדיור וגידול הילדים.
פריסה גיאוגרפית של מוסדות הלימוד בישראל מלמדת לא מעט על העדפות הדור הצעיר.

אם לפני מספר שנים נרשמה נהירה המונית לערים הגדולות לטובת שילוב של לימודים עם חיי חברה ובילויים, הרי כעת מתבצעת תופעה הפוכה. המון סטודנטים מעדיפים ללמוד במקומות רחוקים כדי לחסוך בהוצאות ולהשקיע משאבים בהרצאות ובשיעורים. מצד שני, אי אפשר להתעלם ממוסדות לימוד שאכן מצליחים לשלב בין היתרונות. השאלה היא כמו תמיד מה הסטודנט רוצה ואיזו מסגרת מתאימה עבורו. אי אפשר להצביע באופן חד משמעי על מוסד לימודים מושלם ולכל מקום יש יתרונות וחסרונות.

הכתבה מאת סמינר הקיבוצים

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg