ראשי » חליפה עסקית

במה ליוזמה - אלה המקומות שמובילים את היוזמה החברתית

מיזמים עסקיים-חברתיים נחשבים לסוג חדש של ארגונים ויש להם השפעה ישירה על החברה בישראל. למרות שהתופעה עדיין נמצאת בחיתוליה, יש כמה מקומות שמובילים את היוזמה החברתית ומציבים רף גבוה שאליו ניתן לשאוף

יוזמה חברתית מיועדת למציאת פתרונות חדשניים לבעיות חברתיות. היא מתאפיינת בחדשנות חשיבתית ויכולת לזהות הזדמנויות ולנצלן. היוזמה ניטלת בדרך כלל סביב נושאים כמו חינוך, איכות הסביבה, צמצום עוני, שמירה על זכויות אדם, נגישות מקומות עבודה לבעלי מוגבלויות ועוד. מיזמים עסקיים-חברתיים נתפסים כיום בתור סוג חדש של ארגונים והם מקבלים תשומת לב רבה.

ישראל היא בין המדינות בעלות השיעור הגבוה ביותר של יזמים שיש להם ציפיות גבוהות לצמיחה, יחד עם ארצות הברית, איסלנד וקנדה. הקמת עסק נחשבת בישראל למסלול קריירה מבטיח והיחס בין יזמות מתוך בחירה חופשית ליוזמות מתוך כורח הוא בממוצע 74%. שיא הפעילות היזמית מרתחשת בקבוצת הגיל 25-34 ול-33% מבעלי העסקים הבוגרים היה ניסיון בהקמת וניהול עסק קודם. במילים אחרות, השאיפה ליוזמה חברתית בפרט מתכתבת עם הנטייה של הציבור לפעילות יזמית בכלל.

 

סך כל הפעילות היזמית במגזר הפרטי בישראל היא 7.4% ומתוכה הפעילות היזמית של עסקים בהתהוות היא 3.6%. לצורך השוואה, בצרפת סך כל הפעילות היזמית היא 4.8% בלבד וברוסיה היא 4.3%. המשמעות ברורה: ישראלים אוהבים ליזום והרגישות הסוציאלית מעודדת אותם לעשות זאת בצורה חברתית. השאלה היא איפה עושים את זה בצורה הטובה ביותר ומה אפשר ללמוד מהרף הגבוה שאותו מציבים במקומות המובילים.


- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מה ההבדל בין מסגרת אקדמית ומסגרת עסקית?
יש כמה דוגמאות שמבליטות היטב את מאפייני היוזמות החברתיות בישראל. באקדמיה ניתן לציין את המוסד "האקדמית תל אביב-יפו", שמשלב חממה ליזמות חברתית-עסקית במסגרת המכללה. במכללה שמים דגש על התפר הבין מגזרי ביפו המעורבת ומציעים שילוב של מסלולי הלימוד בבית הספר לניהול וכלכלה, ממשל וחברה, מדעי המחשב, מדעי ההתנהגות ומדעי הסיעוד עם פעילויות המרכז לקשרי אקדמיה-קהילה.

פעילויות זו כוללות את החממה ליזמות חברתית-עסקית ואת הטמעת החינוך הסביבתי ביפו. המרכז גם נותן מלגות לסטודנטים על סמך התנדבות בקהילה ומפעיל את "הקמפוס הירוק": מיזם של המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד החינוך והחברה להגנת הטבע.

במסגרת העסקית משקיעים ביוזמות שמגובות על ידי קרנות של משרד האוצר. ועדת מכרזים בינמשרדית בהובלת המשרד ובשיתוף המועצה הלאומית לכלכלה בוחרת מדי שנה את הזוכים במכרז להקמה והפעלת קרנות יוזמה חברתית. בשנת 2015 לדוגמא גייסו הקרנות הזוכים מעל 30 מיליון ש"ח ממקורות פילנתרופיים ועסקיים, בנוסף ל-20 מיליון ש"ח שהוקצו על ידי הממשלה באמצעות משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי.

הדור הבא של היוזמה החברתית: ארגונים ייעודיים
הקמת תעשיות עתירות ידע באיזורי ספר נחשבת גם היא לפעילות של יוזמה חברתית. החל ממפעלי אמדוקס בדרום ועד אינטל בחיפה, הממשלה מעניקה שורה ארוכה של הטבות לתעשיות הייטק עתירות ידע. התעשיות מסייעות לפתח את הפריפריה ומעמידות לרשות התושבים מקומות עבודה חדשים. אלו דוגמאות מצוינות ליוזמות חברתיות-עסקיות שכולם מרוויחים מהן.

הצלחת היוזמות החברתיות הביאה להקמת ארגונים ייעודיים שעוסקים בנושא. אלו ארגונים שמתמחים בריכוז יוזמות חברתיות וסיוע בשלבי ההקמה והפיתוח. באופן עקרוני, יזם חברתי עובר את אותו תהליך שעובר יזם עסקי רגיל בדרך להגשמת החלום. הוא צריך לגבש חזון, לבצע סקר שוק, לבנות תכנית עסקית, לגייס הון ולבנות קמפיין שיווקי ופרסומי. ארגונים ייעודיים עוזרים בכך ומובילים שינויים חברתיים שאת פירותיהם ניתן יהיה לראות כבר בעתיד הקרוב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg