 |
/images/archive/gallery/106/136.jpg ניסן שור.
צילום: נועם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| ניסן שור מתאבל על אריק לביא: האיש הכי קולי שהיה כאן |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הם הולכים ונעלמים, כל האנשים האלה שהתחילו כאן את הדבר הזה שנקרא יצירה ישראלית. זו כנראה העת לפנות את הבמה, אין הרי ברירה אחרת. נעמי שמר הלכה לעולמה ביום שבת, אתמול נפטר אריק לביא, בעתיד הקרוב יצטרפו אליהם עוד כמה מהטובים שבמקומותינו. שמר היתה אייקון ישראלי עצום, בשביליה ומשעוליה היינו גמדים. היא תחסר לאומה, מאחר שהיתה אם ואומה בפני עצמה. מול מוות סמלי שכזה, של "ירושלים של זהב", אין מילים – התגובות האינסטינקטיביות של מערכות ההספד מיד הופכות את האבל לקולקטיבי וממלכתי; המוות המנוכס, גם אם לחלוטין מוצדק ביחס למפעל המונומנטלי של שמר, גורם לי להרגיש לא נעים.
אתמול הלך אריק לביא, ואילו דברים אחרונים יש לומר? ובכן, שאריק לביא היה רק אחד ויהיה רק אחד, ולא צריך להפסיק אף ישיבת ממשלה כדי לציין זאת. לביא היה ענק, ואם כבר ענק, אז שיהיה בגנו. ובגן הזה לא היו כשכמותו – הוא ניצב כבדרן הגדול ביותר שהיה כאן. בדרן במובן המסורתי, Entertainer, מי שאמון על מסורת הפאסון של פרנק סינטרה ודין מרטין, אדם בעל קלאסה יוצאת דופן. אין ולא יהיו מתחרים ליכולות ההגשה שלו, לעידון החלק הזה שמשלב בין ברודווי (שם שיחק בסוף שנות החמישים) והלהקה הצבאית, בין הצבריות התש"חית למבטא האשכנזי הממזרי הזה. היה לו סטייל, יותר סטייל מלכל הדור שלו גם יחד, וחיוך של מי שנהנה מהחיים. הוא אכל כמה דברים טובים, שתה כמה דברים טובים, עשה בסך הכל את המקסימום. אריק לביא היה תמצית הקוליות במקום שבו הקוליות היא רק שמועה רחוקה – הביטו בגעגוע בתמונותיו, זה איש שהילך בעולם כאילו היה שלו.
הוא היה המלנכוליה של "זה קורה" ורוקנרול ב"שיר סתיו", הפלייבוי ששר "למה לא אמרת שאחותך יפה ממך?" ומר מיוזיקל ב"עוץ לי גוץ לי". קומיקאי, שאנסונר, שחקן תיאטרון, פרפורמר מסור בכל הווייתו. ובכל הרפרטואר הרחב הזה, תמיד היתה בו את אותה איכות מובחנת הכובשת את הקהל במחוות האהובות שלו, קטנות וגדולות כאחד.
במותו הוא מותיר חור גדול – הזמרים שלנו תמיד היו ארציים מדי. אריק לביא ידע לתת שואו, היה לו את קסם הבמה והוא עשה בו שימוש תמידי. הוא היה הכי ישראלי שיש ועדיין תמיד Fאנקי, שירי המולדת נשמעו בפיו כמו חגיגה, לא הלוויה. עכשיו כשמתאבלים עליו ועל שיריו, אפשר לחייך – אם יש דבר אחד שצריך לזכור ממנו, הרי זה את שמחת ההופעה וחדוות השירה. אריק לביא הלך, אתו הלכה גם הגישה המשוחררת, הנינוחה, המגניבה לאמנות הבמה המקומית. אני לא רוצה לחשוב עם מי נשארנו.
אריק לביא הלך לעולמו
אלבום הזיכרון של אריק לביא
פורום מוזיקה עברית
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אריק לביא. צילום: שמואל רחמני
|
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
|
 | |  | | עורך ערוץ התרבות של nrg מעריב, מבקר תרבות המונים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
