 |
/images/archive/gallery/146/613.jpg יעל מאורר.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
|
|
| יעל מאורר מתרשמת ממסע החיפוש אחר הזהות העצמית-יהודית-כל אמריקאית שמרכיב פיליפ רות ב"התחתנתי עם קומוניסט" |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אחד המאפיינים הבולטים של ההיסטוריה (או שמא ההיסטריה) האמריקנית הוא מסעות הצייד הלאומיים שלה: מציד המכשפות של סאלם במאה השבע
עשרה עד ימינו. אז, כמו היום, האויב מבחוץ חובר לאויבים מבפנים במאמציו לקעקע את האמריקניות ה"טהורה". ספרו של פיליפ רות "התחתנתי עם קומוניסט" (זמורה ביתן) עוסק באחת מהתקופות האפלות האלו: ימי מקארתי באמצע שנות החמישים.
אבל רות משתמש בטראומה הלאומית הזאת כדי לעסוק בנושא החוזר בכל ספריו: גיבוש הזהות האמריקנית-יהודית או ליתר דיוק זהות הגבר היהודי- אמריקני. כך בספרו זה מגולל רות את סיפורו של איירה רינגוולד (הידוע בכינויו איירון רין) איש הברזל היהודי - פועל פשוט שהפך לכוכב רדיו שמהווה את אחד מקורבנותיו של המקארתיזם.
איירה הוא מקבץ של סתירות: הוא אוהד מושבע של התנועה הקומוניסטית מצד אחד אבל נשוי לכוכבת רדיו עשירה מצד שני, הוא בעל כוח פיזי רב אבל גם בעל "מום" (ראיה חלשה מאד שהיא גם מטאפורה לקוצר הראיה שלו לגבי חייו), הוא חמום מוח ואלים אך גם בעל לב רך, והוא גם הייצוג הסמלי של האמריקניות (הוא מגלם תמיד את אייב לינקולן אבי האומה), אך גם של היהדות בגלגולה השמאלני/מרדני והלוחם שנחשב ל"אנטי אמריקני" במובהק.
דרך הסיפור של איירה (ושל אחיו מורי) מספק לנו רות סיפור משפחתי, יהודי ואמריקני. המספר בספר, שדרך עיניו אנו חווים את סיפורו של איירה, הוא נתן צוקרמן, המספר הקבוע בספריו של רות והאלטר- אגו של הסופר עצמו.
הספר עוסק ביחסי אבות- בנים, בחיפוש אחרי דמות האב המושלם ובמסע אל הגבריות האולטימטיבית: מסע טעון במיוחד עבור הגבר היהודי המבקש לממש את אידיאל הגבריות האמריקנית אך באותו זמן חותר בעצם מהותו תחת האידיאל הזה.
הספר מציג את סיפורו של איירה כפי שהוא מתגלה לעיני המספר המבוגר הפוגש במקרה את מורי, אחיו של איירה שהיה המורה הנערץ שלו בתיכון. מורי בן התשעים מספר לנתן על אחיו וחושף בפניו את החלקים החסרים בסיפורו של איירה, אך באותה עת גם את סיפורו שלו עצמו. דרך הניסיון להבין את עלייתו ונפילתו של גיבור ילדותו קורא נתן מחדש את האירועים המעצבים בילדותו ונעוריו ומבין את ההשפעה המכרעת שהייתה לאיירה על חייו. רות מוביל את הקורא דרך מסע הגילוי הזה ביחד עם המספר שלו.
כך נע הספר משנות השלושים לסוף שנות התשעים, משכונת הילדות של נתן ואיירה לעיירת הקולג' השלווה בה מתבודד נתן המבוגר, מזיכרונות הילדות של נתן לאלו של מורי (ודרכו של איירה). אבל איירה עצמו מוצג לנו רק בחלקים- אנחנו מתוודעים אליו דרך מתווכים (המספר, מורי) אבל לא ישירות. רות נותן לנו להרכיב את הפאזל בעצמנו.
במסע החניכה הגברי הזה עובר נתן סדרת חינוך אצל שורה של תחליפי אב - מורי, איירה, המנטור הקומוניסטי של איירה ג'ון אודיי, כמו גם דמויות היסטוריות וספרותיות - מהאב הגדול אברהם לינקולן דרך תום פיין, וספריהם של הווארד פאסט וארתור מילר. אך באופן אירוני, נתן הוא לא רק החניך אלא גם המחנך: כפי שאומר לו מורי, אחיו של איירה בדברו על הצורך של אחיו בנתן: "הוא ידע שהוא זקוק למאלפי איירה שלו - ידע שהוא זקוק לכל מחנכיו, ידע שהוא זקוק לנער כמוך, ידע שהוא עורג לנער כמוך, נער שיש לו כל מה שלו עצמו לא היה מעולם, והוא היה כמו בן מעריץ". היפוך תפקידים זה בין הבן לאב, בין המחנך לחניך מופיע פעמים רבות בספר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
פיליפ רות
|
|
|
 |
|
 |
|
היהודי הזועם
|
|
|
 |
|
|
|
מסע החניכה הזה הוא גם המסע האמריקני האולטימטיבי. נתן מאמץ לעצמו הורים חליפיים אך מודע לכך שסוף המסע, המקום בו מגיעה הגבריות ה"אמיתית" הוא מקום של בדידות ויתמות. נתן מודע לכך שאותם "הורים מאמצים" חייבים להינטש מאחור ולהיעלם כדי "לפנות דרך ליתמות המוחלטת, שהיא הגברות, כאשר אתה בעולם הגדול לגמרי לבדך".
רות קושר בין המסע הכל כך אמריקני זה לזהות היהודית של המספר ומושא הסיפור שלו. איירה מייצג סוג של יהודי "חדש" – או כפי שקורא לו מורי – "היהודי הזועם". על פי מורי, אמריקה העניקה ליהודים את הכעס שלהם: "אמריקה הייתה גן עדן ליהודים זועמים". היהודי החדש הזה , הלא – תלותי , הלוחם על זכויותיו, ובמקרה של איירה גם הקומוניסט, מוצג בספר באופן אמביוולנטי. איירה הוא השור הזועם הנשלט ונהרס על ידי הכעס שלו. הלהט האידיאולוגי העיוור שלו נתפס כנובע מטראומת ילדות, מחסור בדמות אב ראויה ומביא בסופו של דבר לחורבנו.
אך איירה הוא גם מעין גיבור עממי, גדול מהחיים, דמות טראגי-קומית, ענק רך לב שאינו מסוגל לשלוט בדחפיו הקמאיים, המחפש אהבה וחמלה בכל המקומות הלא נכונים. באופן סמלי, המחלה שממנה מת לבסוף איירה מזוהה על ידי הרופאים לאחר מותו כאותה מחלה ממנה סבל לינקולן - מחלה הנובעת מהמבנה הפיזי שלו.
כך, איירה הוא קורבן של המבנה הגופני שלו: הענק היהודי קצר הראייה הוא בבואה מעוקמת של אבי האומה. בספר שאחד מנושאיו המרכזיים הוא החיפוש (הכושל) אחרי דמות אב אידיאלית , הפרט הזה הופך להערה אירונית על עצם קיום מושג אב אידיאלי ומשפחה אידיאלית. רות מספר על משפחות לא מתפקדות לאורך כל הספר והמספר שלו בוחר באופציית ההתבודדות הנזירית כדרך החיים האפשרית היחידה.
בסאגה הכה גברית הזו, משחקות הנשים תפקיד משמעותי. המרכזית שבהן היא האישה שהתחתנה עם קומוניסט- איב פריים אשתו של איירה. איב היא שחקנית קולנוע לשעבר שהפכה לכוכבת רדיו בימי הזוהר שלו. היא יהודיה המכחישה בתוקף את יהדותה, מנסה לברוא את עצמה מחדש בדמות האריסטוקרטית ולחנך את בעלה היהודי חסר התרבות. איב היא גם אנטישמית (שנישאה לשני בעלים יהודים) אך גם להומוסקסואל שונא יהודים, אבי בתה היחידה - סילפיד.
דמותה של איב בספר מסמנת את משבר הזהות היהודי בכל כיעורו: היא המסגירה את בעלה לידי רודפיו, היא היסטרית ונשלטת על ידי בתה הרודנית, היא שחקנית שאינה יודעת מתי להפסיק לשחק, ומעל לכל היא שונאת את עצמה על היותה מה שאינה יכולה להתחמק ממנו. היא "יהודיה נבוכה בצורה פתולוגית. נבוכה על שנראתה כמו יהודיה" – כמו איירה , גורלה נקבע על ידי גופניותה. למרות ששאר דמויות הנשים בספר אינן מוצגות בצורה כה שלילית, דומה שרות , בספר זה כמו בספריו האחרים, מתמקד בגבריות או באחווה הגברית כמקור הישועה היחיד האפשרי - וגם הוא מוטל בספק. הנשים נתפסות בהרבה מקרים כמכשול בדרך להגשמת הבדידות המזהירה של הגבר.
המוטו של הספר הוא השיר העממי הרוסי דובינושקה, שיר המתאר את אחוות הפועל הפשוט. הוא מופיע בתקליט שנותן איירה לנער המתבגר נתן, מורי ונתן שומעים את התקליט בפגישתם המאוחרת ונראה שרות מסמן דרכו את הגעגוע לעולם פשוט יותר בו הערכים ברורים ואחווה אנושית נראית אפשרית. רות אינו עורג לקומוניזם או לאימא רוסיה: הערגה שלו היא דווקא לאמריקה המדומיינת שלו - אמריקה שבה שחקני בייסבול, אייב לינקולן ותום פיין הם גיבורי תרבות, שבה אחווה בין-גזעית אפשרית, שבה אנשים ערבים זה לזה במקום לבגוד ולהסגיר זה את זה. הו, אמריקה, ההיית או חלמתי חלום?
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | חובבת ספרים וחתרנית בשעות הפנאי. דוקטורנטית בחוג לספרות אנגלית באוניברסיטת תל-אביב. מלמדת ספרות פוסט-קולוניאלית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
