 |
זה היה צפוי וזה היה מובן מאליו. ועדיין, זה לא היה פחות משמח. מישל, אשר נודתה בידי חבריה וכבר חזרה מהמוות (חדר בשרתון מוריה, למקרה ומישהו תהה), קיבלה אתמול את הגושפנקא שלה מהקהל. אנה היתה בטוחה שהיא נשארת, לא ברור על בסיס מה. האמת, יכול להיות שמבחינתה התחושה הזו מוצדקת. מעבר להרגשה הראשונית של כל אדם שהוא מרכז היקום, יכול להיות שאנה באמת עשתה דברים מעניינים. מי יודע, אולי במהלך השלושה חודשים שלה בווילה הספיקה אנה לפתוח תערוכה בחדר הבנות, לשכב עם כל הגברים ולעשות לעצמה הפלה עם מסרגה ומגבת קרה. אין לנו מושג כי לא הראו לנו ממנה שום דבר שיכול להשאיר את העפעפיים פתוחים. הדבר היחיד שמעניין בה הן הפנים היפות שלה שהלכו ותפחו מיום ליום. אף פעם לא ראיתי אותה מדברת עם אלון, אף פעם לא ראיתי אותה באותו חדר עם רן יצחקי. על קאטי היא לכלכה פעם, לפני חודשיים, אבל מי זוכר? על רוני היא אמרה אתמול שהם התקרבו בימים האחרונים. זה היה דווקא יפה. הרגעים הכי יפים בווילה מתרחשים כשאויבות לומדים להתקרב זו לזו וכשידידים הופכים אויבים. היחידי שהיה לו אינטראקציה אמיתית עם אנה הוא אלעד. שני האנשים האלה, אשר להם היכרות מוקדמת, התמגנטו אחד לשניה כמו שני קטבים שליליים של שיממון. אף אדם משעמם לא יכול ליצור דרמה כשהוא מתחבר לאדם משעמם נוסף ומערכת היחסים של אנה ואלעד היתה פלאטו מתמשך ונטול מהמורות. בלי התחלה, בלי אמצע ובלי סוף. לא קו עלילה אלא מצב. מצב שהוא סטטי במקביל לכך שהוא נמשך לנצח. אבל הנצח הזה נגמר אתמול כשמישל ניצחה את אנה ולמעשה התוכן ניצח את הריק. עכשיו רק נותר להחזיק אצבעות לרן יצחקי במאבקו הצודק מול אלעד נוחוביץ'.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
אנה. צילום: רונן אקרמן
|
|
|