 |
 |
|
|
| לבחור מג'ורה יש קלטת רותחת של סטארסקי טוחן את האץ' |
|
|
|
| מורן שריר עם 9 הרגעים הכי מדהימים של השנה ורגע אחד פשוט פאתטי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
הנשיקה של דון וטים
|
|
|
 |
|
|
|
שתי העונות הראשונות של "המשרד", השאירו אותי צמא לעוד. הסוף של העונה השניה הוכיח לכל הניג'סים, שהסדרה הזאת לא מנוכרת כמו שהם חושבים. מדכאת, מעיקה, פסימית, נטולת תקווה – כן, אבל לא חסרת רגשות. כל מי שראה את דייוויד מתחנן לקבל את תפקידו ונענה בסירוב, הבין שהסדרה הזאת מפוצצת באמוציות, גם אם הן גורמות לך לבחון מקרוב את האקדח במגירה של אבא. המתנה של יוצרי "המשרד" לחג המולד 2003, היה ספיישל בן שעתיים, ואם לא מוצא חן בעיני מישהו שתוכנית שיצאה בכריסמס 2003 תיכנס לרשימה של 2004, אז הוא מוזמן להוציא את הראש מהתחת.
בסופו של הספיישל קרה הלא ייאמן – השפתיים של טים נשקו לשפתיה של דון המזכירה. מי שליווה את הסדרה מקרוב כמו כל מי שחווה בחייו אהבה שהיא אפלטונית מצד אחד ונכזבת מצד שני, ידע כמה זה בלתי אפשרי. כשהשניים התנשקו ואחרי שניה פתחתי את העיניים וראיתי שהעולם לא התמוטט, אז הבנתי שלסדרה הזאת יש גם לב חם ורחב. אולי הסוף הזה הוא כריסמסי וקצת מודבק ולא מתאים לרוח הסדרה, אבל לנשיקה הזאת אני שמח להיצמד, כמו לאח בוערת בדירה של יאפים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
דון וטים
|
|
|
|
|
|
|
לינדזי לוהן VS הילארי דאף
|
|
|
|
|
|
|
עד כמה שינסו למכור לנו את סכסוך בריטני-כריסטינה כקרב מושחז ציפורניים, מי שיחטט בארכיונים כמו שאני עשיתי, לא ימצא ציטוטים או חבטות רציניות בין השתיים. קרב החתולות האמיתי שניטש השנה הוא דווקא בין לינדזי לוהן להילארי דאף, שתי אלילות נוער שעוד לא החליטו אם הן פחות שחקניות או פחות זמרות.
הקרב הזה רשמי למחצה והוא כולל טריקים מלוכלכים באמת כמו לצאת עם האקס של השניה, להשאיר הודעות שטנה במשיבון, ולהידחף למצלמה כשהשניה מתראיינת ל-Access Hollywood. אם אתם תוהים, אז אנחנו בעד לינדזי לוהן, שיש לה לא רק ציצים גדולים אבל בעיקר כן.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הילרי דאף ולינדזי לוהן
|
|
|
|
|
|
|
השכונה חודרת להוליווד
|
|
|
|
|
|
|
פעם זה היה ככה בסרטים ישראלים. שימו לב שב"גבעת חלפון", "אמי הגנרלית" וכו', משתתפים פחות או יותר כל השחקנים והבדרנים הפעילים של אותה תקופה. רואים ששנים לפני ושנים אחרי הצילומים, הם ימשיכו להסתובב ביחד ולשתות ולשיר ולעשות שמח. ה"שמח" הזה עבר את המסך ולכן אנחנו שמחים בכל פעם שאנחנו רואים את הסרטים האלה. בהוליווד מסתמנת מגמה כזאת, גם אם בודאי יותר צינית ומחושבת.
כל הדיבורים סביב "אושן 12", לדוגמא, יוצרים את הרושם שקלוני הרים טלפון לבראד פיט שהעלה את מאט דיימון על שיחת ועידה וביחד הם החליטו לצלם סרט. בדרך הם עצרו מתחת לחלון של ג'וליה ושרקו לה לרדת וברמזור הם עמדו ליד מייקל דאגלאס שהתנצל שהוא בדרך לשדה התעופה אבל הבטיח לשלוח את קתרין. השמועות סיפרו על התפרעויות באמסטרדם, שיגועים ברומא ומסיבות בלוס אנג'לס. הסיפורים שמחים ואת התוצאה רואים בכל שניה של הסרט. עוד דוגמא היא ה-Frat Pack. חלקים מהחבורה של בן סטילר, אוון ווילסון, לוק ווילסון, וינס ווהאן, וויל פרל וג'ק בלאק, עשו השנה כמה סרטים ביחד. אין מצב שהם לא יצאו אחר כך לשתות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
שכונת "אושן 12"
|
|
|
|
|
|
|
הנסיך הארי
|
|
|
|
|
|
|
אחרי שהתגלה פרצופו של יורש העצר וויליאם כמגה-חנון, התחילו העיתונאים לשים לב שאחיו הג'ינג'י הארי, הוא הילד הרע שהם מחפשים. הארי התגלה כתכשיט לא קטן כשבמהלך שיפוץ, נמצאו מתחת למיטתו עותקים של פלייבוי ופנטהאוז. הארי מקלל כמלח, מעשן כסטלן ומכה צלמי פפראצי כסלב מן המניין.
הוא יוצא עם הבחורות השוות, הוא מצייר ביד רגישה והוא מודע לחשיבות מעמדו, מבלי להיות מחויב אליו. אם אבותיו המנוונים מוכיחים את הסכנות שבדילול גנטי מתוקף נישואין בתוך המשפחה, אז מזל שאמו המנוחה של הארי השתרללה עם חובלים ורוכבי סוסים. שמתם לב שהוא לא דומה לאבא שלו בשיט?
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הנסיך הארי. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
הקבלה כטרנד
|
|
|
|
|
|
|
הקבלה הזאת נראית לי סבבה. כמה מחברי הטובים עוסקים בזה ודי מגניב אותי שכל מיני גויים ככה מתעניינים בדברים שקשורים ליהדות. הבעיה התחילה כשמדונה הכניסה את בריטני והקוטצ'רים לעניין. פתאום כל מיני שחקניות שזופות יתר על המידה והלומות קוק ושייקים דיאטתים, התחילו לדבר על ה"קבאללה" ברצינות תהומית. הדבר היחיד שיכול היה להפוך את הנושא הפאתטי הזה למגניב, היה טוויסט נוסף.
הטוויסט הגיע כשכל מיני סלבז הבינו שבהוליווד הקבלה היא טרנד כמו חותלות או גילוח ברזילאי. בשלב הזה, הם לקחו את הבאסה בסבבה. במילים אחרות, זה קרה ברגע שפאריס הילטון הסירה את החוט האדום פשוט בגלל שהוא כבר לא התאים לשמלה הצהובה. את השמלה הקודמת, אגב, היא זרקה לפח כי כידוע, שום בגד לא שווה מספיק בשביל שילבשו אותו פעמיים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
קבאללה. צילום: ברקאי וולפסון
|
|
|
|
|
|
|
ג'ימי ג'אמפ קופץ לשער היווני
|
|
|
|
|
|
|
בדקה ה-85 של גמר היורו בין יוון לפורטוגל, הרגיש ספרדי אחד, שיש לו צורך עז לקפוץ אל תוך המגרש ולהפריע לסדרו התקין של המשחק. האדם, ג'ימי ג'אמפ שמו, קופץ למחייתו וזו אהבתו היחידה – הקפיצה. הוא חדר אל כר הדשא כשהוא מצויד באג'נדה מסודרת, חולצה שמקדמת את אתר האינטרנטשלו ודגל של ברצלונה, אותו זרק על לואיש פיגו ממרחק סנטימטר.
מסתבר שהאיש לא רק אוהב לקפוץ אלא שהוא גם לא מרוצה מהמעבר של פיגו לריאל מדריד ואין זמן כמו גמר היורו בשביל להגיד לו את זה. את הסלאלום המרשים שעשה הרחק מהמאבטחים, סיים בזינוק מרהיב הישר אל תוך הרשת של היוונים. הזינוק הזה הפך לרגע גאוני כשבמאי הטלוויזיה הפגין הומור והציג את הזינוק שוב ושוב בהילוך חוזר. ג'ימי ג'אמפ, אגב, הוא הדבר היחיד שפגע ברשת היוונית במהלך המשחק.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ג'ימי ג'אמפ חוגג. צילום: אי-פי
|
|
|
|
|
|
|
התסריטאי כסופרסטאר – צ'רלי קאופמן
|
|
|
|
|
|
|
אחרי שחלק קרדיט עם ספייק ג'ונז, מישל גונדרי וג'ורג' קלוני על הסרטים שכתב להם, הפך השנה התסריטאי צ'רלי קאופמן למגה-סטאר. את "שמש נצחית בראש צלול" כבר לא טרחו להציג כסרט של גונדרי וקאופמן אלא פשוט השמיטו את שם הבמאי. לאחר שנים של בושה, הרימו התסריטאים בהוליווד את ראשם מהמקלדת וזעקו אחר כבודם האבוד.
היהודי הממושקף הזה החזיר את הכבוד הרמוס לאלפי יהודים ממושקפים אשר גבם כפוף ויכולותיהם החברתיות מוגבלות. בסרט שהוא מנוכר כמו שהוא רגיש ומוגבל כמו שהוא עתיר דימיון, קאופמן למעשה אמר, "הסרט הזה הוא היצירה שלי ואף צרפתי לא יקח אותו ממני".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צ'ארלי קאופמן
|
|
|
|
|
|
|
סלבז למען אחוזי ההצבעה
|
|
|
|
|
|
|
מודאגים מאחוזי ההצבעה הנמוכים ב-2000 ויותר מכך, מהאפשרות שג'ורג' דאביה יכהן עוד ארבע שנים בבית הלבן, נרתמו כוכבי הוליווד למאבק בכוחות האופל הרפובליקנים. חלקם היו תומכים נלהבים של קרי ולרוב הביכו את עצמם עם שירי אנטי-בוש פתטיים ואמירות אומללות. הקולים יותר קראו את המפה כמו שצריך ומיקדו את הפעילות שלהם בהעלאת אחוזי ההצבעה בקרב צעירים. הרי הסטטיסטיקנים תמיד אמרו שאחוז הצבעה גבוה, יועיל לקרי. מה לעשות שבסוף הסתבר שהבעיה היא לא באלה שלא הצביעו אלא דווקא באלה שכן.
שני המפעלים הותיקים היו Rock the Vote של אם.טי.וי ו-Choose or Loose, אבל התעלה עליהם פי דידי עם הפרויקט השאפתני שלו, Vote or Die. השעמום של דידי בשנים האחרונות וההבטחה לשינוי תדמית גרמו לו לעשות כמה דברים מחורפנים. לאחרונה דובר על כך שהוא מגיע למסיבות עם עותק רשמי של מגילת העצמאות האמריקאית. ובכן, בחצי השנה האחרונה הוא הקדיש את עצמו להעלאת אחוזי ההצבעה בקרב צעירים והאמת, הלך לו יופי. מה לעשות שביום האחרון, החשוב באמת, הגיעו הגשמים באוהיו והרסו את הכל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
פאריס הילטון בוחרת (תגדילו את התמונה). צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
הרגישות של "סטארסקי והאץ'"
|
|
|
|
|
|
|
ברגע מסוים בסרט "סטארסקי והאץ'", תפס האץ' גיטרה ושר לברונטית שלו:
"Don't give up on us, baby
Don't make the wrong seem right
The future isn't just one night"
הרגע הזה הגיע אחרי כמעט שעה שבה נקעתי את הצלעות מרוב צחוק. בחוץ, מכל בית קפה עם מסך ענק, מכבי ת"א לקחה את גביע אירופה בהליכה. הרגשתי שבאולם הקטן עם אוון ווילסון ובן סטילר, אני מוגן מהמגיפה הצהובה והלאומנית שחדרה לכל סלון דרך מקלט הטלוויזיה.
היה ברור שכשהאץ' הציני שר את השיר בכזאת התכוונות גדולה, כל מה שהוא רוצה זה לזיין את הברונטית שלו. הברונטית וגם סטארסקי והבלונדינית, הביטו בו בעיניים גדולות וקנו כל מילה.
גם אני הבטתי בו בעיניים גדולות. ידעתי שזה סרט מסחרי ושהוא בסך הכל רוצה לזיין אותי. אבל עדיין, קניתי כל מילה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
סטארסקי והאץ'
|
|
|
|
|
|
|
הרגע המעפן של 2004: ניפלגייט
|
|
|
|
|
|
|
הרגע הפאתטי והמבאס של שנת 2004 התרחש במחצית הסופרבול כשג'סטין תלש חלק מהבגד של ג'נט ג'קסון וחשף את השד שלה בשידור חי. ג'סטין טימברלייק, האשכנזי מטנסי, אולי חשב שהוא תולש ביחד עם המחשוף, גם מוסכמות אמריקאיות צבועות ומתחסדות. למעשה, הרגע המחושב והדוחה הזה העיר משנתו את הרוב המוסרי שקיבל זרנוק אדרנלין והחל לפקוח עיניים מהתנהגויות "חופשיות" ו"ליברליות" שכאלה. טקס הגראמי של אותה שנה, כבר לא שודר בשידור חי, מחשש שמישהו ירצה חלילה להראות איזה ציץ.
ומה בכלל נחשף שם? שד סיליקוני, קהה, ועמום שאפילו ילדים בני 15 היו משתעממים לשחק בו. וכדי להדגיש את היעדר הספונטניות של הרגע, ראינו שהפטמה המשעממת של ג'קסון כוסתה בידי סיכה מכוערת שנראית כאילו נקנתה בשוק הפשפשים.
שום דבר מעורר, שום דבר מרענן ומחיה. רק מוות, שעמום ועוד קצת מוות. לפחות אחיה אונס קטינים.
|
|
|
|
|
|
|  | | איכס | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
