 |
/images/archive/gallery/107/383.jpg מורן שריר
צילום: נעם וינד  |
|
|
| הפרידה קשה, אבל אנחנו נתגבר |
|
|
|
| מורן שריר נפרד בדמעות תנין מהעונה השנייה של "פרויקט Y" |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מזל טוב להילה טוביאן. היא באמת
בחורה טובה וכנראה גם מגיע לה לזכות, לפחות בקולות הסימפטיה. מי שרוצה, יכול למצוא בניצחון של הילה ניצחון גדול יותר, ניצחון לכל הבחורות היפות והלא אנורקסיות שהבחור שהן אוהבות מתבלבל בכל פעם שהאקסית הכוסית שלו שולחת מבט. מי שרוצה יכול למצוא בניצחון שלה את רגע הניצחון של העונה כולה, אבל רק מי שרוצה. אני הפסקתי לחפש את הרגע הזה כבר בסביבות הפרק ה-20.
עם כל הסימפטיה, הניצחון של הילה לא היה קשור לכלום. הייתי מצליח להשתכנע אם חמאווי או רן או מישל היו לוקחים. אפילו אם רוני היתה מנצחת זה היה נשמע לי הגיוני ורק בגלל שהיא כל כך מגניבה. אבל אף אחד, גם לא היחצניות החרוצות ביותר, יצליחו לשכנע אותי שהילה סחפה אחריה המונים. הכתרתה של הילה, גם אם מעודדת, נראית מודבקת ומשוללת כל יסוד של הגיון טלוויזיוני. אותי לא יצליחו לשכנע שההמון המשולהב והמיוזע בדום, לקח את הלהט הליכודניקי שלו ותיעל אותו לכיוונה של הילה טוביאן, הנערה שאוהבת לשיר ואת רן יצחקי.
הגמר אתמול בדום היה ניסיון ליצור יש מאין. ניסו להראות לנו שיש עניין במקום בו אין עניין. באחד הקליפים שהוקרנו, ניסו למכור לנו משפטים מהעונה שהפכו כביכול לקאלט. אבל מה לעשות שהמשפטים שנאמרו שם אפילו לא נשמעו לי מוכרים. ככל הנראה שמעתי אותם בפרק 32 או 46 או 228 אבל עובדה שהם לא נקלטו, לא אצלי במוח ולא בציבור הרחב. שמעתי איפשהו שהמשפט "רן מכין לי תה", הפך למשפט קאלט ושמתי לב שטחנו לו את הצורה אתמול בגמר. מי שחושב שזה ציטוט פולחן, עושה זילות למושג הזה. "אני פאקינג אין לאב", זה ציטוט קאלט. "אני מתעצבנת מזה שאני מתעצבנת" זה משפט קאלט. המשותף לכל הציטוטים האלה הם שהם מהעונה הקודמת. וזו בדיוק הבעיה של העונה הנוכחית – הצל הענק של העונה הקודמת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הילה. צילום: ברקאי וולפסון
|
|
|
 |
|
 |
|
זה פשוט לא תפס
|
|
|
 |
|
|
|
אי אפשר להתחרות בראשוניות של ההצצה, ביצרים הקדמוניים שזה הפיק מאיתנו בשנה שעברה. ולכן, רוב האנשים שהתלהבו מהעונה הנוכחית הם אנשים שפשוט לא הכירו את העונה הקודמת ולא ראו יותר משני פרקים שלה. אני יודע שהפחד הגדול של אנשי הפקת הפרויקט היה ההשוואה לעונה הקודמת. הם עשו ככל שביכולתם להפריד והתחננו שבבואנו לצפות במנדי וקאטי, נשכח לחלוטין את רוטמן וקמילה. הם מבחינתם צדקו, אבל מה הם רוצים שנעשה? למי נשווה את התוכנית הזאת? למבט לחדשות? כשמגיעה תוכנית שקוראים לה "פרוייקט Y 2", אין מנוס אלא להשוות אותה לתוכנית בשם "פרוייקט Y1". ומה לעשות שכשמגיעה ההשוואה, אז ההמשכון לא מגיע לאגזמה של המקור?
הסיבה לכך נעוצה לא רק בראשוניות של המציצנות שהתפוגגה, אלא גם בחומר האנושי המדולל. קמילה לא היתה ולא תהיה וכך גם צ'ינו ואליענה. לא מבחינת הדרמות שהם ייצרו ולא מבחינת המטען הרגשי והשכלי שהם מפקידים בידי הצופים. המשתתפים בפרויקט הזה הם אנשים רדודים, לא מעניינים, לא מפתיעים ולא מסקרנים. אלון חמאווי למשל, הוא נראה לי אחלה בן אדם, הכי אחלה בעולם, באמת. הוא הצליח ליצור אצלי מקדם סימפטיה גבוה ששילב אחריות וקוליות. אבל מה, הבן אדם, אחרי שני פרקים, נגמר לו מה להגיד. ואז הוא פשוט מעביר את המשך העונה כשהוא יושב על הספה, שוטף כלים וטוחן את קאטי. אז רק תבינו, שאם המטען של חמאווי מספיק לשני פרקים, אז המטען שמביא איתו מישהו כמו נוחוביץ', מספיק לפרומו. ברגע שהוא גומר להגיד משפט אחד, הוא נתקע. אין לו מה להגיד, והאופציה היא או להגיד את אותו המשפט שוב, או לשתוק ולחייך ותאמינו לי שאני לא יודע מה עדיף.
ובגלל זה, זה לא תפס. לא רק אצלי אלא בכלל. שאף אחד לא ימכור לכם שהעונה הנוכחית יותר מוצלחת מהקודמת. לא מבחינת התוכן ולא מבחינת הצפייה, זה קשקוש. בגמר של שנה שעברה הוקרן קליפ מרשים עם כל התייחסויות התקשורתיות לווילה. השנה משום מה וויתרו על הקליפ הזה. ככל הנראה בגלל שאף אחד לא התייחס לווילה. לא בתוכניות סאטירה, לא בכותרות בעיתונים ולא בשיחות סלון. איפשהו במאחורה של המוח, אנשים ידעו שהתוכנית הזאת משודרת כל יום, כמו שיודעים ש"פסוקו של יום" משודרת. זה עדיין לא גרם להם להעביר ערוץ כל יום ב-22:00 או לעבור ל-yes. העונה הזאת חלפה לידינו. לא נתנו לה לשלוט בחיים שלנו, כמו בשנה שעברה.
וזה לא שלא היו כמה נקודות אור. רן יצחקי הוא אחד האנשים האהובים עלי וגם גיליתי בשבוע האחרון שקאטי מקסימה ושאני מחבב את שירי הפיבי שלה. רוני כידוע היא מלכה והילה וחמאווי סבבה. דווקא מישל שהחזקתי ממנה האישה הכי אמיתית שם, התגלתה כשחקנית 24 שעות. כל זה לא משנה, אלה לא אנשים שהייתי רוצה לשבת איתם באוטובוס למשך חמש דקות ובטח לא לבלות איתם יום יום בבית שלי משך מאה ימים.
מהיום אני חוזר לחברים האמיתיים שלי, שלא רואים את נוחוביץ' ממטר.
ויואש פלדש, לעומת זאת, מחכה לעונה השלישית
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
